ואידך זיל גמור 

15 פברואר 2010

ואידך זיל גמור

הראיון שנערך על ידי עיתון מעריב ב- 13 פברואר 2010 , על ידי שלום (המפרגן) ירושלמי עם נשיאת "הקרן לישראל חדשה" נעמי חזן הינו במקרה הטוב מקומם.  הגב' הלזו הופיע בו בכל אפסותה ושיגיונותיה האידאולוגים המעוותים ומהווה הסבר מאיר עינים, לפקוחי העינים, לפעילותה מנזקת-ישראל של הקרן וגרורותיה.

ברגיל הוא כי אנשים נורמטיבים בוחנים את העובדות שלפניהם באופן למצער אובייקטיבי (בגבולות נטיה אישית מסויימת), ומסיקים מסקנותיהם לאורן.

אצל החלק הזעיר בינינו, למצער כ-3% (זוכרים? מרצ!), ועוד כ-4% נוספים המגדירים עצמם אנשי הלוז הקשה של השמאל הרדיקלי, אמות המידה הינן שונות.  הם אינם רואים את העובדות באותן המשקפים שאנו הנורמטיבים רואים.  לגביהם העובדות הן המלצה בלבד וניתנות לכיפוף מולד, לסיבוב פרסה בן 180 מעלות אשר תתאמנה לגישתם האידאולוגית.  כבר ג'ורג' אורוול התיחס לתופעה בספרו האלמותי "1984".

אנו אמנם לא נוכל ואיננו חפצים להכריתם באשר אל לנו להכרית אידאולוגיה.  משטרנו הדמוקרטי אינו יוצא נגד אדם בשל מחשבותיו, אלו הינן רכושו הבילעדי, מבצרו ומפלטו, אלא אך ורק בשל מעשיו, במדה ואלו יוצאים באורח פעיל כנגד זכויות האזרח של האחר, ועקב פעולותיהם לקיעקוע המשטר הדמוקרטי.  כל שנוכל הוא לצמצם את הנזק שהינם גורמים על ידי חסימה או צימצום דרסטי של מקורותיהם הכספיים והדבר כמובן בידנו.

הראיון עם חזן נשיאת הקרן לישראל חדשה

אדם מן הישוב הקורא את נוסך הראיון ( מעריב נ.ר.ג'.  13 פברואר 2010 ), חייב לאמר לעצמו, "רגע אחד, לא יכול להיות כי האישה העמומה-אידאולוגית הזו אינה מבחינה בפירכות המהדהדות הנובעות מדבריה, לא יכול להיות כי אינה מבחינה בין טוב ורע".  אך הנאמר בראיון מלמד כי אכן 'חזן' אינה מבחינה בין מציאות לדמיון, אינה מבחינה בין עובדות לפירכות.  האשה הזו הינה מוטציה המשותפת לאחוז מסוים (אמנם זניח) בקרב העם היהודי אשר התנהלות אנושית נורמטיבית אינה מסוג הענינים המשותפים לנו (האנשים מן הישוב) ולהם (המרחפים).

הראיון עמה ניסה להציגה באור חיובי אך הישיג את היפוכו של דבר.  חזן אינה סותרת ולו טענה אחת של אירגון 'אם תירצו'.  אלא מה, הינה מתפתלת בתרוצי אידאולוגיה בפרוטה על מנת להצדיק את פועלה של הקרן שבראשותה.  אך הינה מוסיפה חטא על פשע, היא אינה מזכירה כלל את פועלם הבוגדני של אירגוניה שלא בהקשר דו"ח גולדסטון (אשר הינו חמור ומנזק לכשעצמו).  לגבי דידה כל הטענות כנגד אירגונה מתמצים אך בנושא דו"ח גולדסטון העלוב הזה וכל שאר הפעילות האנטי ישראלית הבוטה של אירגוני השיטנה הללו פשוט אינה קיימת.  כמובן, כמובן שהמראיין "לא טרח" כלל וכלל להעלות כל זאת. וכי מדוע שיביך בת ברית?

כבר ברל כצנלסון עמד לפני כ-80 שנים (והוא אינו היחיד), על אותה התופעה, על ההתנהלות המוזרה של לעומתיים-יהודים בשם אידאולוגיה משיחית, אוניברסלית ואלילית, של אנשים אשר יצר הקיום הטיבעי המצוי בקרב כל יצור חי, אינו קיים בם.  אלה אנשים אשר יצר ההרס העצמי ויותר גרוע, יצרם להרס הזולת-אחיהם, גובר על הצורך הקמאי שלהם לשרידות.  אלו אנשים החיים בעולם של פנטזיות, עולם שכולו טוב.  "אך נעשה זה וכך"—ממלמלים ומשננים הללו לעצמם בדבקות משיחית—"והכל יסתדר ואז "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה""—כך מפנטזים הם.  הללו, בדיצתם לעבר עולם הדמיון, אינם מבחינים בין מותר לאסור, בין טוב לרע.  הללו נתונים לדחף שאינו בר כיבוש למלא את מאוויהם הפנימיים, אידאולוגים ואחרים, ויהי מה.

משורה קומוניסטית ישחרר רק המוות

הסכנה הטמונה באנשים הללו, במדה ונניח להם להעצים כח והשפעה, הינה אדירה. 

מירב אנשי הפוליטביורו הסובייטי בעת פרוץ המהפכה הקומוניסטית-בולשביקית היו יהודים אשר יצאו מגדרם להוכיח כי הינם יהודים "טובים", אלו בינינו הנואשים לליטוף ובעיטה טובה ממגפי הפריץ, "הקדושים יותר מהפטריארך", אשר היו אחראים ישירים ונילהבים לרצח של מיליוני רוסים (בינהם מאות אלפים "מאחיהם" היהודים), הגליתם והשמדתם הפיסית עקב דעותיהם הפוליטיות הנוגדות.  סהך הכל הושמדו (נירצחו) כ- 20 מיליון אזרחים רוסים בהשתתפותם הפעילה ביותר של בני עמנו ואנו הכיצד נישא את החרפה?  אנו, המזועזעים וקרוב לוודאי כי נמשיך בזעזוע והכאב למשך מאות שנים נוספות, בצדק ובדין עקב ארועי השואה האיומים שעברו על עמנו, מתעלמים מהאסון האדיר שהשיתו אותם מבני עמנו על האחרים אך משום דעותיהם הפוליטיות השונות.  אך כמובן זה בסדר, הם הלא גויים, הלא הם היו בעלי אוריאנטציה פוליטית לעומתית, הלא כן?  זה תקין, הכל מותר, גם רצח חסר אבחנה בשם אידאולוגיה שונה של מעטים.

למותר לציין כי מירב חברי העמותות שוטמות ישראל—הבאות מתוככי ישראל, הממומנות על ידי "הקרן לישראל חדשה" משתייכים לגרעין הקשה של הקומוניסטים -הטרוצקיסטים במדינת ישראל.  וכמובן כי חלקים נירחבים מהם מוצאים הצדקה מלאה ומעודדים באורח פעיל הכפשת ישראל על ידי גולדסטון.  כמוהו כמותם, הללו כולם כמהים להכרה הבזויה-הגלותית, מהפריצים אשר לעולם לא תגיע.  דהיינו, אנטישמיות חוץ ואוטו-אנטישמיות פנים צועדות כאן יד ביד באיצטלה הנכלולית והחלולה של "ביקורת לגיטימית על ישראל".  בל ניתעה, ביקורת הינה חיונית וחשובה לכולנו.  משטר דמוקרטי תקין חייב לדעת להתמודד ולספוג ביקורת.  .אך משזו יוצאת ממחוזות אנטישמים והופכת לארסית ושיקרית הריהי פסולה לחלוטין, מהכא להתם.

אחיזת העינים של טיעוני "הקרן"

האם זו ה'חזן' באמת ובתמים מאמינה כי יכולה היא לטשטש ולהעלים עובדות יסוד?  האם היא באמת מאמינה כי טחו עינינו מראות את אלפי הפעילים, חברי עמותות השיטנה הישראליות שבמימון "הקרן לישראל חדשה" אשר משך שני העשורים שחלפו, דחסו, ועדיין דוחסים מדי יום ביומו את המטוסים לאירופה וצפון אמריקה, באשר יוצאים הם, אצים רצים ובהולים להוציא דיבת ישראל רעה באוניברסיטאות, מוסדות שילטון, אירגונים חוץ פרלמנטרים, הג'יהד (אופס, השמאל) העולמי כמותם ועוד מרעין בישין כדוגמתם?

ועתה מיללת הקוזקית הניגזלת הזו באשר הוסרה המסכה המתעתעת מעל פניה ופני אירגונה, קלונה וקלון עמיתיה לאידאולוגית שיטנת ישראל נחשף לבסוף.  את אשר התנהל משך שני העשורים שחלפו בחדרי חדרים, במחשכים, ניגלה לעיני כל עם ישראל.  אכן היגיע הזמן.  גם היגיע הזמן לניבחרינו בכנסת לעשות מעשה.  במדה ויתרשלו בכך, הריהם כמשתפים פעולה עם אירגוני השיטנה בינינו. 

הסרת ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא מעידה עד כמה העמיק הרקב, עד כמה חילחלה השפעת הקרן ותומכיה בחו"ל לתוככי הממסד השלטוני.  כדי כך העמיקה הבאשה עד כי אין כנסת ישראל מסוגלת להגן עלינו היכן שנידרשת היא לכך.

גם הצעת החוק המוצעת כיום להגברת שקיפות המקורות הכספיים של עמותות בישראל משולה לקרח בתנור יוקד.  הרי אנו כבר יודעים את המקורות הכספיים של העמותות שוטמות ישראל.  הרי אנו כבר יודעים כי מטרתן לקעקע את קיומה היהודי של מדינת ישראל.  ומכאן כי חייבים אנו בעצירה סלקטיבית מגובה בחוק כנסת אשר תימנע העברת כספי אתנן ל'סוכנים זרים' אירופים ואמריקנים הגודשים עמותות ישראליות חתרניות.  כל זאת חשוב ככפרות במדה ותתרשל פרקליטות המדינה באכיפת התקנות והיא "תיכשל", זה בדוק (שי ניצן, לא שכחנו!). הרי חבריה לא יצאו חוצץ כנגד האידאולוגיה תואמת "הקרן" של עצמם.

הטיעון האינפנטילי כי הקרן מפנה ממקורותיה (מקורות העם היהודי של כולנו) גם לצרכים נאותים, אינו מחזיק מים.  גם אדם המעביר זקן במעבר חציה ואח"ך מתפנה לרצוח את רעהו אינו יוצא נקי מאשמת רצח למרות מעשהו הטוב המקדמי.  תמיכת הקרן באירגונים ישראלים לגיטימים משמשים עבורה אך כסות להפיס דעתם של התורמים בצפון אמריקה ושלטונות המס שם, המאפשר לקרן להופיע באיצטלה חיובית אשר רובה ככולה אחיזת עינים.  במשפט הציבור, "הקרן" הינה אשמה כחטא עצמו, אנו למצער נישקול מכלול מעשיה בטיעונים לעונש.

חזן אינה היחידה בבאשה הזו

אמנם נעמי חזן ראויה לכל גינוי כתומכת אדוקה בשוטמי ישראל אך זו אינה ראויה לגינוי יותר מאשר כלל שכירי "הקרן לישראל חדשה" המונים כ- 100 פעילים בשכר מפנק, יחדיו עם כל אלפי תומכי הקרן בישראל וכל עשרות אלפי הפעילים החיים משמינים ובועטים בכולנו בהחצף פנים וברגל גסה הפועלים במסגרת עמותות השיטנה הישראליות.  כל האלפים הללו נגועים בחידק המשיחי האלים הפוגע באחוזים ספורים בעמנו. 

אל לנו, כאלו המאכלסים את המשטר הדמוקרטי הישראלי, לחסום את השור בדישו דהיינו, גם אם דעותיהם של חוגים כאלו ואחרים בתוככי ישראל אינן מקובלות עלינו, גם אם אנו מתנגדים נחרצות לדרכם, עלינו להלחם בנחישות על זכותם לבטא את דעותיהם בחופשיות ללא מורא ומשוא פנים.  אל לנו לחסום דעות אפילו וניתפשות בחוגים מסוימים כמזיקות לאינטרסים של מדינת ישראל, אך חובה עלינו לחסום בנחישות ובהחלט שלא ברגישות כל פעולות הגורמות נזק למדינת ישראל.  עלינו לתמוך באלו המנהלים פעילות דמוקרטית פנימית אופוזיציונית לקואליציה שבשילטון במסגרת הכללים הדמוקרטים המקובלים, אך בד בבד עלינו לטאטא לשאול תחתיות כל פעילות מטעם ממשלות ואירגונים זרים חוצה לישראל המנסים להשפיע על הפוליטיקה הישראלית מבחוץ דרך "סוכנים זרים" בתוככי ישראל בנוסך סרטני-סמביוטי.

הבה וניבחן מספר התבטאויות מקוממות בראיון האמור:

טוענת חזן כי: "זו הפצת שקרים מקארתיסטית שמפמפמת לאנשים. זו הפרת זכויות האזרח שנגדה אני נלחמת. זו אווירה של עליהום על אחת שהפכו אותה לסמל הרוע".  מה, הגב' השתגעה?  ביקורת לגיטימית וענינית היא הפרת זכויות אזרח שלה ושל אירגונה?  ביקורת לגיטימית היא לטעמה של זו "הפצת שקרים מקרתיסטית"?  ניתן לגב' בראיון ארוך ומפנק להזים את שנאמר עליה ועל הקרן וגרורותיה בישראל, אך היא לא יכלה לסתור ולו עובדה אחת לרפואה המופיעה בדוח של 'אם תירצו'.  ולכן פנתה להכפשות.

בעבר ומשך עשרות בשנים, הדיר, הפלה, סתם פיות ועיוות את זכות הדיבור באורח בוטה, גס ומתנשא אותו הצד השמאלי של המפה הפוליטית, את זה של צד המפה הימני.  מעולם, אבל מעולם לא נישמעה הטענה בפי אנשי ימין אשר ללא עוררין ועל כך אין חולק כי הופלו לרעה במדינת ישראל, אודות "רדיפה מקארתיסטית" כנגדם.  והנה, הפלא ופלא, משאך הוטחה הביקורת הענינית כנגד "הקרן לישראל חדשה" ובנותיה אלו העמותות החוץ הפרלמנטריות, מיד צצה לה טענת "הרדיפה המקארתיסטית".

ההיסטוריה חוזרת, כדרכה

את הסיבות לכך יש לחפש עוד מזמני המהפכה הבולשביקית ב"אמא רוסיה" שבמחילת המאה העשרים.  כבר הזכרנו לעיל מעורבותם המכרעת והרצחנית של יהודים בארועי פרוץ המהפכה הקומוניסטית.  כעשור לאחר מכן החלו הטיהורים בצמרת הקומוניסטית על ידי "שמש העמים" ובין הקורבנות הראשונים לכך היו כמובן וברגיל, ראשונים בתור היהודים ממחוללי המהפכה.  הנותרים בחיים, מיהרו לארוז מטלטליהם ולהגיע לארץ ישראל אשר בה הציונים השנואים עליהם (משום היותם יהודים וציונים, מתנגדי הקומוניזם), סיפקו להם מקלט אך משום היותם יהודים הניזקקים למקלט.  למותר לציין כי פליטי המשטר הקומוניסטי של ערב מלחמת העולם השניה לא חשו אסירי תודה לציונים הארץ-ישראלים ופתחו מיד במלאכה עליה היו אמונים דהיינו, חתרנות כנגד, הדרה ואף סיוע לרצח (סיזון גדול-קטן), של מתנגדים פוליטים בישראל.

צאצאיהם של אותם מהגרעין הקשה הקומוניסטי חיים בינינו עד היום כאשר החלב הקומוניסטי מעולם לא יבש מעל שפתותיהם.  גם כיום נימצאים בינינו מספר עשרות אלפים מאלו אשר חלומות אספמיה טרוצקיסטים עדיין מפעמים בהם.  באורח שאינו כלל מפתיע, חופפים אותם חוגים קומוניסטים פנאטים בדיוק נימרץ עם פעילי אותן העמותות השוטמות, ניתמכי "הקרן לישראל חדשה" ובנותיה החוץ פרלמנטריות.  מכאן גם יובן מדוע מעלים הם את נושא "הרדיפה המקארתיסטית" כנגדם.  לגביהם, החטוטרת הקומונסטית, בה הינם שמחים, מעולם לא הוסרה מגבם.  ומכאן, כל ביקורת הנימתחת עליהם ניראית בעיני רוחם כרדיפה אחר קומוניסטים (ואכן כאלו הם). 

על מנת לעשות סדר בדברים שארעו מעבר לים, נזכיר כי הסנטור מקארת'י יצר "בהלת קומוניסטים" מעל ומעבר לדרוש ולנחוץ וזאת על מנת לקצור יתרונות פוליטים אישיים, ניראה כי הלה היה אמן פרופוגנדה מוכשר.  מאידך גיסא, בל נישכח כי אכן היו תוכניות השתלטות וחתרנות כנגד הממשל האמריקני המגובות בכסף ואמצעים מודיעינים אחרים של רוסיה הסובייטית בתוככי ארה"ב של אז, תוך שימוש במשתפי פעולה קומוניסטים-אמריקנים מבפנים.  המזימה הקומוניסטית אכן היתה שרירה וקיימת (ב-1995 פורסמו מסמכי "ונונה", אוסף עצום של פענוח תשדורות סובייטיות, שחשפו כי רבים מאלו שמקארת'י האשים בקשרים עם הקומוניסטים אכן היו בקשרים כאלו ואחרים עם המשטר הסובייטי).  העובדה כי החתרנות הקומוניסטית "האזרחית" נוהלה בשלומיאליות רבה ולא איימה למעשה על מדינה כארה"ב האמונה על נוהלי "הדמוקרטיה המתגוננת", היודעת להקיא חתרנים מבפנים גם ללא עזרתו של הסנטור התזזיתי מקארת'י, אינה צריכה לשבש את מסקנת הארועים.  ואכן, המדוהר הוא בחתרנותה של מדינה זרה כנגד אזרחי מדינה אחרת תוך שימוש ב"אידיוטים מועילים" מבפנים נוסך משנתו של החבר איליץ' לנין.

אולי מהאספקט הזה (וזה בלבד), אך מהפן ההפוך לכוונת המלעיזים כנגד אירגון 'אם תירצו', ניתן למצוא דימיון בין החתרנות הסובייטית האנטי-אמריקנית של אז והחתרנות של "הקרן לישראל חדשה" האנטי-יהודית-ציונית של היום.

גם טענת "השוביניזם" הבילתי ענינית והקנטרנית בעליל שהעלתה חזן ("אילו הייתי גבר לא היו מדביקים לי קרן כזו על המצח. זה שוביניזם מהסוג הנמוך ביותר"), מעידה על זילזול עמוק בתבונתן של נשות ישראל ובניסיון נואל ופתטי לגררן לוויכוח היוצר בקיעים חברתים נוספים בינינו בשם "מאבק מיגדרי" וכל זאת למען אינטרס אישי צר של הגב' חזן עצמה.  ובכן, לאור הטוקבקים הרבים של נשים בנושא, המסקנה המתקבלת היא כי נשות ישראל חכמות יותר מהמיוחס להן על ידי הנכלולית הזו ולא ניגררו לפרובוקציה הזולה הזו.

ומוסיף המראיין ומקשה: ''ואז נישאר בתחומי הקו הירוק עם מדינה יהודית? מדינת כל אזרחיה?'
נעמי חזן: ''זו תהיה מדינת העם היהודי, אבל לא רק של העם היהודי. כל מדינה היא מדינת כל אזרחיה.'' (הקורא מוזמן למצוא ההבדלים בין התבטאות חזן להתבטאות פלוני אהרון ברק: "ביהדותה של ישראל אין כדי לשלול את אופייה כמדינת כל אזרחיה").   כאשר אנו טוענים כי מטרת הקרן הינה הפיכת מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינה פלשתינית הרי מזדעקת הגברת ביללות התחסדות לאמור: "שקר דיברתם".  הנה ההוכחה מאחזת העינים, דבר והיפוכו, מפיה שלה באשר לחתירתה של הקרן ונשיאתה להפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, דהיינו מדינה פלשתינית.  אכן, מדינת כל אזרחיה אפשרית אך כאשר "יבוא המשיח" ואזי, ניחל כי "יגור זאב עם כבש".  אך זאת, עד ארגיע, אם בכלל.

המדינה זו אני

אולי ההתבטאות החמורה והמרעימה ביותר הפותחת צוהר אמת, אפל וחשוך-אידאולוגית לעולמם המסוכסך של שוטמי ישראל מהצד השמאלני קיצוני של המפה הפוליטית, היגיע בסיומו של הראיון אשר בו היכריזה חזן בנחרצות כי : "אני זו אהבת ארץ ישראל האמיתית. מי שאוהב את המדינה, שיחשוב כמוני". דהיינו, אליבא ד'חזן החוברת לידידיה מנוער "שמש העמים" הסובייטי ולואי ה-14 הצרפתי, הרי "המדינה זו אני". באם אתם הפלוואים הניבערים אוהבים את מדינת ישראל עליכם לחשוב כמוני.  ו'זו' עדיין מחציפה לדבר על מקארתיזם.  עלבון לאינטיליגנציה שלנו—קטן עליה. ועל כך נאמר: "ואידך זיל גמור".  יסיק הקורא לעצמו את מסקנותיו מהנאמר.

לראיון עם חזן במעריב (נ.ר.ג'.)

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/056/497.html#talkback

אהרון רול