הערכה בעידן של תמורות 

"אין אדם לומד תורה אלא ממקום שליבו חפץ"(מסכת עבודה זרה  י"ט, ע"א)

באילו כלים חינוכיים, ערכיים וחברתיים עלינו לנקוט כד שהתלמיד יחפוץ ללמוד בבית הספר? כיצד צריך בית הספר לבנות חזון,יעדים ותהליכים להשגתם כדי שהילדים ילכו לבתי הספר מדי בוקר מתוך שמחה,חדווה וגיל. 

ההישגים הלימודיים הם  יעד חשוב מאוד ואולי החשוב ביותר בדור זה.  תקופתנו מאופיינת בשינויים מתמידים ללא הרף, התקדמות, שיפור והתפתחות בכל תחום, תהליכי השינוי הם הגורם הדומיננטי בעולמנו במירב התחומים: המדעי, הטכנולוגי, הרפואי ואף בתחומי  הלוגיסטיקה המגוונת.

הישגים לימודיים איכותיים משולבים באקלים מיטבי הכולל חיי חברה, הוגנים וטובים היוצרים צמיחה ולמידה מעולים הם יעדים חשובים במיוחד, אף הם בדור זה. 

מתברר יותר ויותר כי האיכויות תלויות בדרכי הערכה,במגוון שיטות ודרכים. קיימים שפע של ספרים ומאמרים העוסקים בתחום חשוב זה –הערכה. קיימות טכניקות שונות בשימוש בהערכה. מצויים אף הבדלים ניכרים בין המדינות השונות באופני הערכה במידת הבקיאות של התלמידים, בתוכנית הלימודים  ובבדיקה -עד כמה הושגו יעדי התכנית.

מבחני הערכה להישגים לימודיים היא המתכונת הנפוצה ביותר בארצות רבות. כמות המבחנים, אורכם ושכיחותם נתון לשיקול דעת של המורים בכיתות השונות ובמקצועות למיניהם . ישנם מורים למתמטיקה למשל הנוהגים לתת בוחן מדי שבוע כדי לשמור על מתח לימודים ורציפות החומר הנלמד. 

קיימים גם הערכות חלופיות, פרוטפוליו של עבודת תלמידים, תערוכות, ניסויים, תהליכי חקר ועוד. 

כיום מחדירים יותר ויותר "סטנדרטים" במערכת החינוך , אשר מושמים בבתי הספר למרות השוני באוכלוסיות  השונות וברמת המורים.

יצחק פרידמן ושרון פילוסוף בספרם "סטנדרטים במערכת החינוך –תשס"ב"

מבהירים שהערכה צריכה לתמוך בלימוד ההדגשים והנושאים החשובים הנלמדים, עליה לספק מידע שימושי למורים ולתלמידים.

האחריות לדעתם מוטלת על צוותי ההוראה ויש ליידע את ההורים והתלמידים בדבר הסטנדרטים שנקבעו ואת שיטות ההוראה המתאימות לכיבוש ולהשגת כל סטנדרט בכל מקצוע. כל זאת כדי שהתלמידים יקנו יידע נדרש ומיומנויות מצופות כך במדעי הרוח,המדע והחברה.קיימות רמות התקדמות שונות, רמת יסוד,רמת ביניים ורמת בקיאות בתחומי החברה למשל. 

ברוב המקרים ההערכה נעשית על תהליכים קיימים בממסד חינוכי. היינו, אנו בודקים הישגים במגוון נושאים ובשפע מיומנויות כד לבדוק האם השגנו את המטרות שהצבנו.

ראוי לבדוק גם ההיבטים החינוכיים הבאים:

• האקלים המיטבי
• הדיאלוג
• השמחה שבלימוד
• החוויה שבכל שיעור
• האופטימיות
• הכבוד הניתן לתלמידים
• מי לוקח אחריות?
• האם חינוך לשאילת שאלות של תלמידים קיים ומבוסס במוסד החינוכי?
• היש אהבת התלמיד?
• האם התלמידים חשים שותפים לעשייה החינוכית?
• תחושת חיי  השייכות קיימת בתוכו של כל תלמיד?
• בעיקר- האם חיי החברה מבוססים היטב במוסד החינוכי וגולת הכותרת בהצלחה החינוכית היא מנהיגות נוער?
• האם המנהיגות הצעירה בכל גיל , בכול כיתה ובבית הספר כולו מתפקדת בדרך הנאותה?
• לדעתי, בעידן זה של תמורות ההשפעה הגדולה ביותר על התלמידים הם חבריהם. ככל שנטפח מנהיגות מקרב הנוער, הרי ההצלחה תרקיע שחקים הן מבחינה אנושית והן הישגית ולימודית.
• ראוי לבדוק עד כמה מטפחים בבתי הספר שפע האינטיליגנציות ופיתוח כישוריו של כל תלמיד.
• האם מחזקים בעיקר את נקודות האור-החוזק שבכל תלמיד, במשך  שנים רבות הערנו לתלמידים על חולשותיהם דווקא.
• האם המורים קוראים - האם התלמידים –קוראים?
• המנהל קורא?
• האם המנהל מנהיג?
• האם המורים מנהיגים?
• מה מקומם של ההורים כשותפים?
• הקיימת פתיחות של המורים להעלאת רעיונות, בקשות וטענות?
• האם המורים שותפים לכל העשייה בבית הספר כולל בניית החזון והתהליכים?
• האם קיים עידוד למיצוי יכולתו של כל מורה?
• עד כמה ההשתלמות המוסדית היא בגדר "לומדים"?
• תהליכי השינוי קיימים?
• מי קובע את תהליכי השינוי?
• שותפות התלמידים ומנהיגות הנוער מורגשת במוסד החינוכי?
• הרטוריקה, תורת הנאום,כיצד לפתוח בשיעור?
• האם אהבת אדם מושרשת?
• האם מערכת הערכה מגוונת?
• מי לוקח אחריות?
• ועוד...

לקט של רעיונות חינוכיים אשר יישומם , הלכה למעשה, יוביל את המוסד מעלה מעלה. בדיקה יסודית של כל העשייה ולימוד מעמיק של התוצאות הן התשתית להצלחה.

כפי שציינתי הספרות גדושה בשפע דרכים ושיטות הערכה על הנעשה. לדעתי, הראיה הראשונית בהערכה צריכה להיות שונה- האחריות היא מילת מפתח בהצלחה ומניסיוני הרב למדתי , כי מי שנושא על גבו אחריות-מנצח.

אחד היעדים החשובים ביותר בעולמנו דהיום, בעידן של תמורות הוא להחדיר בכל עובדי ההוראה את האחריות, להטמיע בהם אמונה בעצמם וביכולתם שלהם, להבהיר להם משמעות האחריות להצטיינות ולכל הצלחה. 

נהגתי לשאול מורים מי וכמה תלמידים בכיתתם יזכו ב"פרס נובל"? האם המורים מאמינים במצויינות, בהגברת האיכויות, במיצוי היכולת של כל תלמיד, אם כבר מגיל צעיר הם יאמינו במצויינים- או אז הם ימצאו את הכלים והדרכים כד להנחיל את הרעיון החינוכי הזה הלכה למעשה.

כלומר, כל מערכת ההערכה הבודקת  את הישגי התלמידים, הישגים לימודיים,חברתיים,תורניים,ערכיים והתנהגותיים תלויה במורה ובאיכות הלמידה שלו,היינו הערכה דהיות צריכה- חייבת לבדוק את המורה כלומר את הישגי המורה בהוראתו. כמובן שיש לקחת בחשבון את יכולתו האישית של כל תלמיד,משום חנוך לנער על פי דרכו. אך ברור שמיצוי היכולת הטמונה בכל אחד תלויה "רק" במורה. חלק  מהותי בהערכה צריך להיות ממוקד ב"אקלים מיטבי" אנו יודעים כי בכיתה ובמוסד בו שורר אקלים מיטבי – ההישגים מרקיעים שחקים 

מי יוצר אקלים מיטבי מעולה? רק המורה.

היינו הערכה של התלמיד היא בבואה של הערכת המורה . עלינו לא לכעוס על תלמיד שנכשל, הכישלון הוא שלנו כיוון שלא מצאנו את הדרך, הכלים, המיומנויות המתאימות לילד זה.

אנו יודעים כי ילדים לומדים מהצלחות, חוויות של הצלחה מהווים מודל עיקרי בהצלחה. ככל שהמורה ידאג למגוון שיטות הוראה שיתאימו לכל תלמיד הרי הוא יצליח וחוויה זו של הצלחה תזקוף קומתו,מגביר בו את הביטחון העצמי,הדימוי העצמי והמוטיבציה להמשיך ,להתקדם  ולהתגבר על כל קושי ולהצליח.

היינו, הערכה היא מאוד חשובה היא בודקת את עשייתנו החינוכית,מאתרת נקודות חולשה בהוראה שלנו, בהתקדמות,ההשתפרות שלנו נובעת מהערכה על כל שלב בעמלנו.

באותה מידה נהגתי להבהיר למפקחים שהצלחתם של המנהלים היא פונקצייה של מפקח טוב, שהרי תפקידו העיקרי של המפקח הוא להעצים ולפתח מנהלים. היינו, מנהלים שאינם מצליחים –פרוש הדבר שהמפקח לא הצליח לטפח אותו ולהעצימו. אם קיים קושי לטפח מנהל כמנהיג, אם המפקח מנסה ולא מצליח יש לבדוק האם המנהל המכהן אינו מוכשר כנראה להיות מנהיג, או אז על המפקח להפעיל סמכותו לפרישת המנהל מתפקידו.שהרי רק מנהל שהוא מנהיג מצליח, תפקידו העיקרי של המנהל הוא העצמת מורים. מורה טוב ואיכותי יצליח בעמלו החינוכי המיטבי. אם מנהל בית ספר השכיל לבנות מערך לימודי כל הזמן בהם המורים לומדים איך להיות הכי טובים לרוב, תוצאות הערכת המורים תהא מעולה.

בהיותי מפקח מחוזי הגענו להישגים הטובים ביותר בארץ בכל הפרמטרים שנבדקו, מבחני בגרות המיצ"ב ועוד... הכל בזכות ההשקעה במפקחים ובמדריכים והפיכתם למנהיגים, הם בהיותם מפקחים -מנהיגים מצויינים פיתחו מנהלים כמנהיגים וכך עשו המנהלים שהפכו המורים למנהיגים מובילים ומשפיעים והמה המורים פיתחו מנהיגות נוער שהרי "נוער משפיע על נוער".

זו המתכונת להצלחה,בית הספר הופך להיות מוסד לטיפוח מנהיגות. 

מוסד שלם עם הישגים נמוכים- פירושו שמנהל לוקה בעבודתו. חובה עלינו למצוא כל הזמן כלי הערכה מתאימים לדורנו. הערכה נכונה ואיכותית מגבירה את המוטיבציה להיות יותר טובים ובונה לנו רעיונות לטיפוח שיטות הוראה לדרכי למידה טובים יותר. 

ככל שנבנה כלי הערכה טובים ומעולים יותר,שיתופיות בעבודת צוות, ככל שנשכיל לבנות כלים אלה בתחילת הדרך נלמד לפענח את התוצאות- כאשר נישא על גבנו "האחריות", כן נצליח יותר.

אם נבין שהכישלון נובע מהוראה לקויה, אם נפנים  בתוכנו שההצלחה היא בזכותנו, ההצטיינות היא תוצאה של איכות למידה-הוראה, כן נבין היטב כי הכול תלוי בנו.

הילדים בעידן של תמורות הם כחומר בידי היוצר.