הסדרת מעמד לבן זוג זר ( זוגות מעורבים) 

בישראל אלפי עובדים זרים המועסקים בתחומים שונים (או כאלה שהגיעו באשרת תייר ונשארו בישראל ללא אשרה) כורח המציאות הוא כי אלה מעורים בחברה הישראלית ולאחר שהות ארוכה בישראל נוצרים לעיתים קשרי ידידות המתחזקים והופכים לזוגיות אמיתית בין הזרות לאזרחים הישראלים,  בין אם באשרת תייר , אשרת עבודה ובין אם ללא אשרה, לאזרחים ישראלים.

האינטרנט הפך את העולם לכפר גלובלי אחד וישראלים רבים מכירים בני / בנות זוג באתרי אינטרנט שונים, אלה מעוניינים להזמין את בני/בנות הזוג לישראל לביקור ולעיתים מחליטים כי יש עתיד בינהם ומעוניינים להשאר יחד בישראל ללא נישואים.
אף צעירים המטיילים לאחר השירות הצבאי בחו"ל מכירים במהלך הטיול בנות זוג ומעוניינים להביא אותם לישראל ולחיות עימם בקשר זוגי בישראל.

יש סיבות רבות לכך שאנשים מעדיפים להימנע ממוסד הנישואים, יש כאלה שחוו חוויות רעות בקשר הקודם שלהם, יש כאלה שאינם יכולים להנשא מאחר ובן הזוג הזר עדיין נשוי לאחר, כאשר אצל בני זוג מאותו מין לא ניתן להנשא במרבית המדינות.   
לעיתים נוצרים קשרים רומנטיים בין בני זוג שהרקע להכרות הוא מקום העבודה של הזר או מפגש בחו"ל ורצון להזמין את בן/בת הזוג לישראל ולחיות בישראל.
ישראלים רבים אינם מודעים לנהלי משרד הפנים ואינם יודעים מה עליהם לעשות ואיך יוכלו לפעול למיסוד הקשר בצורה חוקית,  לעיתים נוצר קשר זוגי בין עובדת זרה לאזרח ישראלי כשבת הזוג הזרה שוהה בישראל אף ללא אשרה, במידה והקשר יוסדר יקבל הזר אשרת שהיה ועבודה בישראל. 

במקרה כזה עומד בן הזוג הישראלי מול שוקת שבורה, האם ניתן להאריך את האשרה של הזרה? האם ניתן לקיים בישראל חתונה עם עובדת זרה? האם נישואים אזרחיים (עם עובדת זרה או זרה השוהה בישראל) שיערכו בחו"ל יהיו תקפים בישראל? האם ישנו הליך של ידועים בציבור עם עובדת זרה ? האם צריך לחתום על הסכם ממון? האם ניתן למסד את הקשר בצורה חוקית ללא נישואים? האם בת הזוג תקבל אזרחות ישראלית? אשרות שהיה? אשרת עבודה? האם יש חובה לערוך נישואים אזרחיים בכדי לקבל אזרחות - האם ניתן לקבל אשרה של תושב קבע ללא נישואים אזרחיים? האם לבקש מבן הזוג להמשיך בחיים המשותפים ולשהות בישראל ללא אשרה או שמא נגזר עליו להיפרד מבן הזוג הזר כאשר מסתיימת תקופת שהייתו החוקית בישראל וכד'.

לידיעתכם, בפני הישראלי עומדות שתי אפשרויות חוקיות להמשך החיים המשותפים הראשונה היא הסדרת מעמד לבת הזוג על בסיס נישואים אזרחיים הנערכים מחוץ לישראל, והשניה היא הגשת בקשה לאשרה על סמך חיים משותפים (ידועים בציבור המנהלים חיים משותפים) זאת לאחר הוכחת כנות הקשר, מגורים משותפים ועמידה בקריטריונים הרבים הנדרשים להוכחת אמיתות וכנות הקשר.

במשרדנו התקבלו פניות רבות של אזרחים ישראלים שהכירו עובדת זרה ומעוניינים למסד את הקשר עם בת הזוג הזרה.
פנה אלינו אזרח ישראלי שהתעניין בנישואים עם עובדת זרה, באותו מקרה לאחר שהוסבר לו הליך "אשרת על בסיס חיים משותפים"  ומאחר ודובר בעובדת זרה מהפיליפינים שהייתה נשואה בארצה בנישואים קטוליים (בת הזוג רשומה כנשואה ואינה יכולה להתגרש) הוסבר לו שמאחר והם גרים יחד וחיים יחד כבני זוג לכל דבר ועניין, הם יוכלו להסדיר מעמדה על בסיס חיים משותפים, ללא יציאה מישראל וללא נישואים למרות היותה נשואה.
מעמדה הוסדר בסיוע משרדינו וכיום כמו לזוגות הרבים שסיענו בהסדרת המעמד לבת הזוג הזרה תעודת תושב ארעי א/5 - היא רשאית לעבוד ויש לה זכויות בישראל.
כיום נוהל משרד הפנים המעודכן קובע כי ומצבו של האישי של אחד מבני הזוג הוא נשוי, התיק יועבר להחלטת ראש רשות האוכלוסין.

נתקלנו אף במקרים בהם בן הזוג הזר שוהה בישראל באשרה לדוג' כמטפלת סיעודי, פועל יוצא הוא שהזר מתגורר עם הקשיש בו הוא מטפל, כשבני הזוג באים למשרד הפנים בבקשה להסדרת מעמד כבני זוג, משרד הפנים שולל ומבטל את אשרת העבודה של בת הזוג הזרה ולבסוף דוחה את הבקשה מאחר ובני הזוג התגוררו יחד רק בסופי שבוע ובחופשות.

ההליכים מול משרד הפנים הנם הליכים בירוקרטים וברוב המקרים תקופת הטיפול בבקשות להסדרת מעמד לבן זוג אורכות זמן רב, לכן יש חשיבות בייצוג ע"י עו"ד בעל נסיון בתחום המנהלי ובכדי שיעמוד על מסגרת הזמן הסבירה לצורך מתן תשובה לבקשה.

בעבר הייתה דרישה כי טרם הטיפול בבקשה יצא הזר מישראל וישהה שם עד למתן החלטה בבקשה שהגיש הישראלי.

בית המשפט העליון ביטל את הדרישה ליציאה מישראל הקבועה בנוהל משרד הפנים וקבע כי דרישה זו אינה מדתית,זו הסיבה שדרישה זו בוטלה כתנאי לאישור הבקשה, לפיכך, כיום ניתן להסדיר מעמד לבן/בת זוג זר/ה גם אם הוא שוהה בישראל ללא אשרה וללא יציאה מישראל.

למרות האמור לעיל, יתכנו מקרים בהם תהיה דרישה ליציאה מישראל טרם בחינת הבקשה לדוג' כאשר הטענה בדבר קשר זוגי עולה לראשונה לאחר מעצר ע"י יחידת עו"ז של רשות ההגירה במשרד הפנים והוצאת צו הרחקה מישראל לבן זוג זר השוהה בישראל ללא אשרה.

גם במקרים של מעצר בן הזוג ע"י משטרת ההגירה (והרחקה מישראל) לאחר יציאת הזר מישראל רשאי הישראלי להזמין את בן הזוג לישראל אם כי ההליך כולו והטיפול אורכים זמן ארוך יותר הדבר אפשרי ועשינו זאת בעבר.

דעו כי יש דרך חוקית להסדיר את מעמד בני הזוג ואת אשרת הזר, אף במקרים בהם מצבו האישי של הזר הוא נשוי.

ההליך ואופן הגשת הבקשה

הבקשה להסדרת מעמד מוגשת במשרד הפנים הסמוך למקום מגוריו של בן הזוג הישראלי,  לאחר הגשת הבקשה בצירוף רשימת דרישות המעידות על הקשר הזוגי וחיים משותפים וכן תעודות מאומתות מארץ המוצא של הזר, מוזמנים בני הזוג למשרד הפנים לראיון זוגי בו בוחן משרד הפנים את כנות הקשר ואמיתותו, במידה והזר שהה בישראל ללא אשרה וגורש יש הליך נוסף של ביטול צו ההרחקה כדי לאפשר חזרתו לישראל.

בסוף ההליך ולאחר אישור הבקשה נכנס הזר להליך המדורג לקראת קבלת מעמד של קבע בישראל.

ביום 8/2/2009 תוקן הנוהל המטפל בבני זוג ועל פי הנוהל המתוקן בשלב ראשון מקבל בן הזוג הזר אשרת תייר B/2 ונכנס לישראל, השלב השני הוא קבלת אשרת עבודה B/1 "תייר הרשאי לעבוד ללא הגבלה" למשך שלוש שנים, ולאחר מכן 4 שנים במעמד של תושב ארעי -  תעודת זהות ארעית א/5.

לאחר שבע שנים רשאי בן הזוג הזר להגיש בקשה למתן מעמד של תושב קבע בישראל.

עם קבלת תעודת זהות רשאי בן הזוג הזר לפנות לוועדה המיוחדת לענייני גיור היה וברצונו להתגייר.

יש מקרים בהם פקידי משרד הפנים אינם ממהרים להעניק אשרות ומערימים קשיים, דעו כי עם ייצוג משפטי נכון ניתן לקצר באופן משמעותי את פרק הזמן בו ניתנת תשובה לבקשה וכי ניתן לפנות לבית המשפט במקרים של עיכובים חריגים במענה.

על פי נוהל בני זוג המעודכן במידה ומצבו האישי של אחד מבני הזוג הוא נשוי, התיק יעלה לבחינת ראש רשות האוכלוסין בעצמו.

נישואים אזרחיים או אשרה על בסיס חיים משותפים?

על פי חוקי מדינת ישראל לא קיימת אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים בישראל, נישואים בישראל נערכים רק על בסיס דתי בטקס דתי וכאשר שני בני הזוג מאותה הדת. נישואים אזרחיים ניתן לקיים בחו"ל, התהליך יקר ויש לקחת בחשבון הוצאות נלוות כגון: טיסות, בתי מלון, אגרות, תרגומים, הפסד ימי עבודה וכד'.

יש לקחת בחשבון כי במידה ובן הזוג הזר שוהה בישראל ללא אשרה תיתכן בעיתיות לקבל אשרת כניסה למדינות כגון: קפריסין, יוון, בולגריה וכד' בהם נפוצים נישואים אזרחיים, משכך על בני הזוג להינשא במדינת המוצא של הזר.

כאשר בן הזוג הזר עדיין רשום כנשוי יתווספו עלויות גבוהות של התרת הנישואים ותיתכן סחטנות של בן הזוג הנשוי בכדי שיסכים להתגרש.
בעיה נוספת היא שמי שנשוי בנישואים נוצריים קתוליים אינו יכול להתגרש.. (על פי החוק הפיליפיני אזרחי מדינה זו אינם רשאים להתגרש)

על פי נוהל משרד הפנים לאחר קיום טקס הנישואים בן הזוג הישראלי  חוזר לישראל לבדו ומגיש בקשה במשרד הפנים להזמנת בן הזוג הזר, יש לקחת בחשבון כי על פי רוב ההמתנה לתור במחלקת אשרות במשרד הפנים לצורך הגשת הבקשה  אורכת בין חודש לשלושה חודשים (על פי הלחץ במח' אשרות) ואף למעלה מזה, הליך   בחינת הבקשה ואישורה אף הוא אורך ממוצע כחודשיים שלושה .

אפשרות נוספת היא להגיש את המסמכים בקונסוליה הישראלית בחו"ל שתעביר את החומר לבדיקה במשרד הפנים  תהליך זה ארוך ולעיתים מסורבל אף יותר.

ההליך המדורג לקבלת מעמד קבע / אזרחות ישראלית :

ההבדל העיקרי בין אשרה על בסיס חיים משותפים ובין אשרה על בסיס נישואים הוא שבסוף ההליך המדורג במידה ובני הזוג נשואים רשאי בן הזוג הזר להגיש בקשה להתאזרחות  ובהליך של אשרה על סמך חיים משותפים רשאי בן הזוג הזר להגיש בקשה למעמד של תושב קבע. 

 יובהר כי בשני המקרים אשרה על בסיס חיים משותפים או נישואים לזר, היה והקשר לא עלה יפה ובני הזוג החליטו לסיים אותו ולהיפרד בן הזוג הזר נדרש לעזוב את ישראל.

 באיזה דרך לבחור להסדרת המעמד של בחיר ליבכם ? הבחירה היא שלכם.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, אנו ממליצים לפנות לעו"ד המתמחה בתחום בו הנכם זקוקים לסיוע טרם פניה למשרד הפנים.