לפתוח מבערי מוח ולהיות מחוברים אל תחנת הדלק הקוסמית 

על המוח ומנגנון החשיבה

לפתוח מבערי מוח ולהיות מחוברים אל תחנת הדלק הקוסמית

"בלוח הזמנים של חייכם, תאי המוח שלכם חייבים לעבוד ולייצר אנרגיה על מנת שנוכל להשיג פוטנציאל רב עוצמה" (ספר הידע", חב' 11). אנרגיות שאנחנו מקבלים מבעד לערוץ המחשבה ממדיום ההשפעות מספק את הפוטנציאל התאי שלנו. כאשר תפקידי המוח נעצרים, כל הפעילות התאית שלנו נעצרת ואנחנו מתקבעים פיזית - רגשית - מנטלית. ככל שאנחנו מסוגלים לקבל אנרגיות מתקדמות, כך אנחנו נעשים עוצמתיים ובריאים יותר.

על פי התוכנית האבולוציונית, תאי המוח שלנו חייבים לעבוד ולייצר אנרגיה על מנת להשיג תמיד פוטנציאל רב עוצמה. אנרגיות (ידע) שאנחנו מקבלים מבעד לערוץ המחשבה ממדיום ההשפעות, מספקות את הפוטנציאל התאי שלנו (11/95) - הדלק. אנו מושכים אנרגיות אלו באמצעות עבודה קונדלינית, מדיטציות, עבודה עם טקסטים בעלי הפרשי פוטנציאל. כאשר תפקידי המוח נעצרים, כל הפעולות התאיות שלנו גם נעצרות. ככל שאנחנו מתעסקים עם הרבה מחשבות שונות, כך המוח עובד חזק יותר, כך הוא מייצר אנרגיה רבת עוצמה יותר המאפשרת לנו  לקבל אנרגיות ממדיות מתקדמות יותר. "אתם יכולים לפענח בלבד את כתבי הסתרים של הממדים על ידי התדר אשר בו השגתם תודעה" ("ספר הידע", נספח 4/586). ככל שאנחנו מתמלאים באנרגיות ממדיות גבוהות, התאים מתחזקים ואנחנו חיים בריא יותר. אז האנרגיה המוחית והתאית מתאחדת עם הפוטנציאל הרוחני שלנו ואנחנו הופכים לשלם.

כל הפוטנציאל שלנו נעול בתוך תודעת המהות שלנו. כל הידע, החוויות וההתנסויות מרגע הנשימה הראשון שלנו אי פעם, מוצפנים בתוך ארכיב המוח שלנו. "הצפנה הינה רישום סטאטיסטי של המידע הנמסר" ("ספר הידע", 30/275). הווה אומר, כל תוכן, מחשבה, רגש, אמונה, חוויה וכד', מקבל תו צליל/צבע המזהה אותו כתדר. כפי שלמעלה, הכל שט בתוך אוקיינוס של מחשבות שהן פוטנציאליים = פוטונים = צופנים, כך גם אנחנו, מוצפנים בתוך ה- DNA שלנו. על מנת לפתוח את המנעולים ולחשוף פוטנציאל זה, עלינו להתחיל לעלות בתדר התודעה.

כאשר אנחנו עולים בתדר התודעה, אנחנו מפעילים ביתר עוצמה את רטטי המוח, מתחברים ישירות עם היקום ועם ידע אינסופי. מתחברים אל רשת ענקית (נקראת "אוקיינוס המחשבות" לפי "ספר הידע"), המכילה את כל המחשבות מרגע הבריאה הראשון, ובעזרת העין השלישית = הקליטות = המודעות האוניברסאלית, אנחנו מעבירים את "הדגה" של התודעה אל מחולל המוח. כפי שנאמר בזוהר: "כל האוצרות השמימיים והחידות הנסתרות שלא נתגלו לדורות קודמים, יתגלו בעידן הדלי" (העידן הנוכחי). אך אין הצעיף מוסר אלא אם הגיע זמנו. רק אם תודעת היקום ותודעת הזמן מגיעות לאותה רמה ("ספר הידע", 12/100).

1.      "אני הולך ברחוב

במדרכה יש בור עמוק

אני נופל לתוכו.

אני אבוד?אני חסר ישע.

אין זו אשמתי.

לוקח לי נצח למצוא דרך החוצה.

2. אני הולך באותו רחוב

במדרכה יש בור עמוק.

אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו.

אני שוב נופל לתוכו.

אני לא יכול להאמין ששוב הגעתי לכאן.

אבל אין זו אשמתי.

ושוב לוקח לי נצח לצאת.

3. אני הולך באותו רחוב

במדרכה יש בור עמוק.

אני רואה אותו.

אני נופל לתוכו בכל זאת?כוחו של הרגל.

עיני פקוחות

אני יודע היכן אני.

זוהי אשמתי

אני יוצא מיד.

4. אני הולך באותו רחוב

במדרכה יש בור עמוק.

אני עוקף אותו.

5. אני הולך ברחוב אחר".

 (סוגיאל רינפוצ'ה)

כל הצמדות אל תוכן כאל קבוע (תוכן טוב או רע), אל דעה קדומה, אל מחשבה או רגש, אל ערכים או אמונות, כל קושי להיפרד מהתנסות טובה או בעייתית, כל שיפוטיות כלפי האחר, מרמזים על הזדהות עם תודעה ארצית שורדת ומתחככת. זוהי שליליות שהיא פעילות אוטומטית הנובעת מהעבר, מהתניות, מהרגלים, מפחדים. היא משקפת מחשבות ארציות.  "ידע שכבר מוכר אינו יותר לתועלת המין האנושי" ("ספר הידע", 6/50). נכון שהכול ניבט דרך צורות ותכנים על אנשים, מצבים, אמונות, תרבויות, אבל מיהו הרואה? מיהו המגדיר? מיהו החושב? מיהו המודע לזמניות הצורה?  האם זו האישיות המונעת על ידי קולו של אגו שורד, או המהות העוצמתית  המאמינה שהכול קיים בתוכה והיא חופשייה להתבונן ולבחור ממקום קריר ולא נצמד או מצפה? כל אירוע במציאות שמגיע לפתחנו הוא בבחינת הזדמנות. אין שום דבר במציאות שמנהל אותנו אלא רק הסיפור והמשמעות שאנחנו מייחסים לדבר. כשמגדירים כל אירוע כמופע אבולוציוני במקום תוכן שנצמדים אליו, אנו פותחים את החלונות להזדמנויות מהר יותר.

מנגנון החשיבה:

על מנת לפתוח צופני תודעה ולהגיע לתודעה אוניברסאלית (מהירות האור), עלינו להתחבר אל תפקוד מנגנון המוח שהוא כל כך עוצמתי, שאפילו מיתרי הקול אינם מסוגלים להביע את עושר השפה שהמוח נמצא איתו בקשר. המוח הנו מנגנון היווצרות. הוא נכנס לפועל בהנתאם לתפקודים הגופניים ולפיכך יוצר את המבנה הביולוגי שלנו. הוא אבן הבונה שלנו והוא מסוגל להתחבר אל ממדים גבוהים מבעד לחוט הכסף - קשר העבותות של האנרגיה הרוחנית. ככל שמחוללי המוח מתפקדים בריא, גם המערכת הביולוגית שלנו בריאה. במוח קיימים 4 משדרים, 4 מרכזי תקשורת כנגד 4 היסודות. כאשר מתקיימת קואורדינטה בין 4 המשדרים, התקשורת עם הקוסמוסים בלתי מוגבלת. סיבי החיבור המגוונים של המוח (סינאפסות ודינטריטים) מווסתים בהתאם למדיומים התפקודיים שאנחנו מבצעים.

החיבורים והפעלת מנגנון החשיבה נעשים ע"י מנגנון המחשבה שמחובר למנגנון ההשפעות ומעביר מידע למוח. מקורה של המחשבה באור הראשוני. שום תפקוד חשיבתי (מנגנון המוח) לא יכול לבוא אל הפועל בטרם מחשבה מובאת לפועל. מחשבה הנה גרעין המהות ועמוד השדרה של הפוטנציאל האוניברסאלי - מקור בורא. היא אנטי חומר ומעבר לחומר. ככל שהמחשבה עוצמתית יותר, היא מסוגלת לפרוץ מחסומים פיסיים. לכן, כל אנרגיה משדרת עוצמת מחשבה שמביאה משהו לידי קיום באמצעותה. המחשבה נעה כדי לייצר מצב דרכו היא מבטאת את עוצמתה ע"י חיבור 4 היסודות בדרך הנכונה לאותו חומר ולאותו מצב. לכן חשוב להטעין על המחשבה כוונה מדוייקת על מנת לקבל את תוצר החומר שאנחנו רוצים.

מנגנון המחשבה = ערוץ הקליטה הוא החוש השישי שמביא אינסטנקטיביות, השראה, יצירתיות, וחומרים מאוקיינוס המחשבות הפועל על פי העיקרון דומה מושך דומה. המפתח הסודי של המחשבה נפתח על ידי מנגנון ההשפעות ואחרי זה על ידי העוצמה החשיבתית - מנגנון החשיבה = מוח. מכאן שהפעילות בממד הקיומי מסופקת על ידי אנרגיות המופקות על ידי הפוטנציאל החשיבתי שלנו (היכולת שלנו למשוך ולהטמיע אנרגיות מממדים שונים). משמעות הדבר היא שרק לאחר שמנגנון המוח (החומרה) מובא לפועל, המחשבה משיגה את צורתה וחוזרת חזרה אל הטלקס החשיבתי של המוח בדרך נהירה. מידת הנהירות והנכונות של מידע היא זו שמבדילה בין יישויות. מחשבה יכולה להימצא ברמה זהה אצל כל היישויות, אף על פי כן, רמת ההיגיון - מודעות - מלוא ההבנה שונה. מכאן שעוצמת המוח/תודעה משפיעה על האנרגיות שאנחנו מקבלים.

למנגנון המוח 7 פנים, או 7 שכבות, שהינם 7 פני המודעות של אדם והינם השתקפות (מופע חלקי בהתאם לממד) של העוצמה האלוהית המכונה אדוני.

מעגל פנימי:

מעגל היגיון - מודעות - מלוא ההבנה  מובא אל הפועל תחילה על ידי התחקות, גילוי באמצעות שאלות והתנסויות ראשונות כמו משחקים, ניסוי וטעייה וכד' (היגיון אוטומטי), ולאחר מכן על ידי מנגנון ההשפעות הקוסמי שמסובב את מפתח כתב הסתרים - פותח צופנים - של המחשבה החבויה בתוך תפקודי החשיבה, ההיגיון סורק את הצופנים שנפתחו על פי מערכת המצפון/תבונה (כוונה, הבנה, חופש בחירה) שלו. הוא מערכת של השגחה שמוציאה לאור רק את המידע שמהדהד לתדר ההיגיון (לכן חשוב לפתח את ההיגיון באמצעות מצפון ותבונה). המודעות מגדירה את המחשבה הקונקרטית ומשיגה את הפוטנציאל שלה. אז מתקיימת מלוא ההבנה.  

מעגל חיצוני:

כאשר המשולש היגיון - מודעות - מלוא ההבנה מופעל, גם הבינה מתחילה לפעול והיא פותחת את כנפייה אל עבר האוניברסאלי בהתאם לתדר המחשבות.

המודעות המתבוננת מעבירה דרך הבינה אות גלית של הנושא הנדון אל התודעה הנמצאת במרחבי האינסוף, ובעזרת תדר הרשת האלקטרומגנטית, מתמגנטות מחשבות פוטנציאליות המהדהדות לאותו תדר תודעה. את "הדגה" היא מביאה חזרה אל הבינה שבוררת את המחשבות בהתאם להדהוד שלהן בארכיבי המוח (לכן חשוב להעשיר מילון פנימי),  ואז מעבירה את הנותר אל מחולל המוח שפותח בעזרתן את ארכיבי הידע המתאימים. מכאן שהבינה הנה מנגנון אדמניסטרטיבי.

שני המעגלים נעים בתפקודם בין הממדים השונים ולעיתים בו זמנית בכל הממדים.  תדרי שני המעגלים יוצרים את ההבדל בין בני אדם. תינוק המגיע לעולם יכול להיות עם תדר תודעה גבוה יותר מאשר מבוגר, אלא שתפקודי המוח שלו מתקבלים כהיותם "באפס קילומטר" ("ספר הידע", 29/261), בהתאמה לממד בתוכו הוא נמצא. ההבדל בין האדם לבין החיה נמצא בהיעדר היגיון אצל החיות. הן מחובורת למעגל האינסטקטיבי.

מכאן שאם ברצוננו לחשוב אחרת, עלינו להיות מסוגלים לקבל אנרגיות מממדים גבוהים יותר ואז להפיק תועלת מהמידע הנמסר. התדרים של כל מקורות המידע הנמסרים כיום לפלנטה נפתחו לכל אדם. זו הסיבה מדוע אנרגיות המוח אליהן אותם תדרים קוסמיים מגיעים, יכולות לקבל מידע רק אם הן יכולות להגיע בעצמן אל ממדים אלה. עוצמת המוח שלנו יכולה לפתוח הרבה מאוד ערוצים קוסמיים חדשים. בעצם עלינו ליצור איזון בין המשדר לבין הקולט = בין תודעה לבין קליטה.

בשונה מתקופות עבר, בעידן זה שלטונות השמיים מסירים את כל המתווכים (היררכיית מוסרי המידע כמו יישויות, מורים, מתקשרים, גורואים ובעלי סמכות תורנית), ואת כל המסכים מעל ידע גבוה וידע האמת וממטירים על הפלנטה אנרגיות עוצמתיות שתפקידן להטעין את התודעות שלנו במידע מהמהות ולאפשר להן לעלות בתדרים  (7 אורות יקום = אומגה 1-6, ו- 9 אורות יקום = אומגה 8-9). "יודעים אתם שמהירות המחשבה שווה למהירות האור (300,000 ק"מ בשעה) בתדר אפס של העולם. אתם מתחילים לקבל מידע מהמדיום של כל ממד אליו מחשבותיכם מסוגלות להיכנס (עוצמת ההתעופפות שווה לעוצמת השאיבה). בממדים מתקדמים יותר, מהירות מחשבתכם עולה על מהירות האור" ("ספר הידע", 5/39). מהירות אור מוערכת בהתאם לעוצמת קול. כאשר מהירות האור נרגעת, עוצמת הקול נעלמת, תדרי המחשבה הופכים להיות אנרגיית מוח ומדיום האור מוערך בשנות אור ולא במהירות אור. הווה אומר, אנחנו מתעלים מעבר לתדר המחשבה וגלי המוח לוקחים את מהירויות האור תחת השגחתם והופכים אותן לשנות אור ובכך מעצימים את עוצמת האור (שנת האור הזהוב).

מכאן ששני מרכזים בתוכנו מתגברים: הגרון (ממד שמימי, ממד 5) והעין השלישית (ממד אוניברסאלי, ממד 6). הם "הכלים" האדירים העומדים לרשותנו על מנת להתחבר אל "תחנת הדלק" הקוסמית ולהביא משם אוצרות.