"כשהנמלה אומרת אוקיינוס, היא מתכוונת לשלולית"
(פתגם אפגאני)
מאת: רונית טימסית
"היי, פססס... פססס... עצרי לרגע. הקשיבי. עזבי הכול. יש לי משהו לתת לך".
"לתת? לי? רגע... יש לי כביסה לתלות, ולהכניס, ולקפל... לא תוכל לדבר בזמן שאני עובדת?" "לא! אני מלאך, לא מלאכית. אני יכול לעשות רק פעולה אחת בכל פעם".
"אוקי, אני יושבת, דבר".
"הקשיבי: אני מלאך שנשלח במיוחד כדי לאפשר לך לבקש משאלה אחת. ויש גם תנאי: שהמשאלה יכולה להיות רק בשבילך ולמענך".
רק לעצמי ורק בשבילי, מה אבקש???"שלום בעולם", אני אומרת. זה אולי נשמע בנאלי, אבל זה הכי נכון. שלום בין אנשים. שלום בין זוגות. שלום בין מדינות, יבשות, דתות, לאומים. יחי השלום!
"רק לעצמך", חוזר ואומר המלאך הטוב, "רק בשבילך".
או-הו. רק בשבילי.
בשבילי – איזו מילה משונה. לפעמים היא יכולה להישמע כמעט כמו מילה גסה.
בשבילי. בעצם, זה שינוי מרענן: לחשוב על עצמי בנפרד מהבית, מהכביסה, מהילדים, מבן-הזוג ומהעולם בכלל.
"אוקי, אם אין ברירה – אני מבקשת להיות בעלת יכולת מעשית ליהנות מכל יום ובכל רגע..."
זה נשמע טוב, אפילו קצת מתוחכם. יכולת מעשית, לא "סתם" יכולת, אלא משהו מוכח. והרי אם אני איהנה, ייהנו גם האנשים שבסביבתי.
והמלאך ממשיך ושואל: "האם את מתכוונת ליהנות מכל רגע, גם כשנופלות קטיושות?"
"אוי, על זה לא חשבתי. תודה, תודה על שהסבת לכך את תשומת לבי. אז יש לי בקשה אחרת: שהילדים יהיו בריאים".
המלאך שותק.
"זו בקשה בשבילי", אני מסבירה, "כי כשהם חולים, תאמין לי, מלאך חביב, גם אני חולה".המלאך שותק עוד רגע. "לא", הוא עונה לבסוף, "ואנא, אל תעכבי אותי עוד, יש לי רשימה ארוכה של משימות לבצע..."
"ובכן, אני מבקשת – כסף! שתמיד יהיה לי בארנק שקל יותר ממה שאני צריכה".
ככה אני אומרת, ואז משתתקת ומחמיאה לעצמי על השנינות: הרי לא ביקשתי כסף שייגמר מתישהו, שהוא אלא שקל אחד יותר ממה שאני צריכה. תמיד. אוי, כמה מתנות אוכל לקנות לחבריי ולאוהביי! אפסיק לעבוד. אתנדב. אתרום כספים לזולת. למה לא? הרי בכסף אפשר לקנות בריאות, אהבה, הערכה, אושר....
רגע, אני עוצרת. זה כל הסיפור? כסף? הרי זה ממש מעליב. חייב להיות עוד משהו.
רעש מטרטר ברקע, מפריע לי לחשוב. אולי הטלפון מצלצל. אולי מישהו בדלת. לא. זה השעון המעורר, מעיר אותי מהחלום המתוק-המתוק הזה.
רגע, איפה המלאך?
הלך. בדיוק כשכבר התיידדנו ומצאתי מה לבקש...
sf_roni3@bezeqint.net
