מאפיני הגישור 

מאפייני הליך הגישור ויתרונותיו

1. הליך הגישור הינו הליך וולונטרי

בניגוד להליכים משפטיים בו צד יכול להיגרר להליך שלא מרצונו, הליך הגישור נפתח רק בהסכמת הצדדים להשתתף בו ויכול שיסתיים בכל רגע נתון, על פי החלטת כל אחד להליך.

ההליך יכול להתחיל כתוצאה מהפניה לגישור על ידי בית המשפט שמוצא כי הסכסוך מתאים לגישור או ביוזמת הצדדים, שמחליטים לפנות למגשר, במקום לפנות לביהמ"ש.

בשני המקרים, חייבת להיות הסכמה של שני הצדדים להשתתף בהליך. לא ניתן לכפות הליך גישור על צד וגם אם צד התחיל בהליך גישור, לא ניתן לכפות עליו להמשיך בהליך, אם במהלכו הוא מחליט כי אינו מעוניין להמשיכו.

1.  בהליך גישור הצדדים מחליטים על התוצאה

בשונה מהליכים בפני בית משפט או הליכי בוררות, למגשר אין כל סמכות להכריע בסכסוך.

תפקיד המגשר הינו לנהל את ההליך מתוך שאיפה לגשר בין הצדדים ולהביאם לכדי הסכמה לסילוק הסכסוך.

1. בהליך גישור קיימת אפשרות להגיע לפתרונות יצירתיים

בעוד שבבית המשפט, השופט מוגבל בדרך לפתרון הסכסוך מאחר ועליו להכריע ולפסוק על פי העובדות המוצגות, הראיות והחוק, בגישור, הצדדים רשאים לפתור את הסכסוך בכל דרך העולה על רוחם, בתנאי שאינה בלתי חוקית והיא עומדת במבחן המציאות, היינו: ניתן לביצוע בפועל.

אחת ההנחות הבסיסיות בגישור, היא כי הצדדים מונעים מצרכים סמויים, שהובילו אותם לסכסוך. מה שהצדדים מציגים בפני בית המשפט, הינן עמדות בלבד והשופט למעשה מכריע בין העמדות, כפי שהן מוצגות.

אחד מתפקידיו העיקריים של המגשר הוא לסייע לצדדים לזהות ולחשוף את הצרכים הנ"ל. עם חשיפת הצרכים של הצדדים, ניתן לייצר פתרונות שיענו עליהם בצורה הטובה ביותר. מסיבה זו, פעמים רבות, הפתרונות אליהם מגיעים הצדדים בגישור מקיפים גם נושאים ועניינים שלא באו לידי ביטוי בסכסוך.

חשוב להדגיש כי הליך הגישור אינו הליך של פשרה. במסגרת הליך הגישור יכולים הצדדים להגיע לכל הסכם, גם ללא אלמנט של פשרה. חוכמת הגישור היא בזיהוי הצרכים של הצדדים ובניית גשר הידברות אשר ימקסם את התועלת לצדדים כולם.

1. הליך הגישור הינו גמיש ובלתי פורמאלי

הדבר מתבטא במספר אופנים:

ישיבות הגישור גמישות ומתואמות עם הצדדים, זאת בניגוד לישיבות בית המשפט, שנקבעות על ידי בית המשפט בהתאם ליומנו ללא תיאום עם הצדדים. בגישור, הצדדים יכולים להתבטא בחופשיות מלאה בכל שלב של ההליך ובכל דרך שימצאו לנכון, כל עוד ההתבטאות אינה פוגעת בצד השני ונעשית בדרך מנומסת תוך כיבוד האחר. הליך הגישור אינו מבוסס על סדרי דין וראיות.

1. הליך הגישור כולו נהנה מחיסיון וסודיות

 חיסיון הליך הגישור מתבטא באופנים הבאים:

כל הנאמר בחדר הגישור הוא חסוי וסודי. משכך, לא ניתן לעשות שימוש מחוץ לחדר הגישור בכל מידע שנמסר במהלך הגישור או מסמכים שנערכים במסגרתו. גם אם נכשל הגישור והצדדים חוזרים לבית המשפט, לא ניתן להזמין להעיד בבית המשפט את אחד הצדדים או המגשר לגבי דברים שנאמרו או נמסרו במהלך הליך הגישור.

מידע שמוסר צד למגשר בפגישה נפרדת, לא יועבר לצד השני, אלא בהסכמה מפורשת של אותו צד. מאפיין זה של הליך הגישור, מעבר לעובדה שהוא מגן על הצדדים, במידה והגישור אינו עולה יפה,  מאפשר דיסקרטיות של ההליך, זאת לעומת עקרון הפומביות של בית המשפט החושף את הדיון לציבור כולו, ובכך מאפשר לשמור מידע אישי או עסקי חסוי.

1. הליך הגישור הינו הליך קצר ויעיל

בניגוד להליכים בבית המשפט שעשויים להימשך שנים, הליך הגישור הינו הליך קצר יחסית האורך בין פגישה אחת לפגישות ספורות. יתרה מכך, היות ומועדי הישיבות אינם תלויים בלוחות הזמנים של בתי המשפט, ניתן לשבצם בתוך תקופה קצרה יחסית.

שתי עובדות נוספות תורמות לקיצור ההליך:

העובדה שהליך הגישור הינו בלתי פורמאלי ואינו כולל הבאת ראיות וריבוי מסמכים והעובדה שהצדדים מגיעים לגישור כשיש להם אינטרס משותף -  ליישב את הסכסוך ולא להלחם.

1. הליך הגישור ברב המקרים זול יותר מקיום התדיינות משפטית

בשל העובדה שמדובר בהליך קצר ביחס להליכים המתארכים בבית המשפט, עלותו של הגישור זולה בהרבה מעלות ניהול תביעה בפני ערכאה שיפוטית.

1. הליך הגישור אינו חוסם פתרון בדרכים אחרות

במידה והליך הגישור מסתיים ללא הסכם, הצדדים יכולים להמשיך ולהתדיין בכל דרך אחרת, לרבות בבית המשפט.

1. הליך הגישור עשוי לסייע בשיקום מערכות יחסים

פעמים רבות, צדדים המצויים בסכסוך, מונעים מאמוציות חזקות מאוד ולכן אינם מסוגלים לקיים שיח אפקטיבי בניהם. תפקידו של המגשר לסייע לצדדים לשבת זה עם זה, להקשיב זה לזה, להבין את צרכיו של כל צד ומה באמת חשוב לכל צד, לחשוב יחד על פתרונות יצירתיים ולהגיע להסכם, כשצדדים מצליחים לבנות בגישור ערוץ תקשורת משופר, הידברות ואמון, דבר זה ישליך על מערכת היחסים שלהם בעתיד.

מסיבה זו, מתאים הליך הגישור לסכסוכים במערכות יחסים ארוכות טווח כגון סכסוכים במשפחה, סכסוכי שכנים, סכסוכים בין שותפים עסקיים וכד'.

1. הסדר גישור יכול לקבל תוקף של פסק דין מחייב לכל דבר ועניין

הדבר נכון גם אם התיק הופנה לגישור מבית המשפט, וגם אם הצדדים לא הגישו כלל תביעה לבית המשפט ומעוניינים לקבל תוקף של פסק דין להסכמות אליהן הגיעו בגישור.

1. מחויבות גבוהה לביצוע הסדר הגישור

היות והסדר הגישור שהושג הוא פרי בחירה, הסכמה ורצון הצדדים, הפתרון שהוסכם עליו בגישור נתפס על ידי הצדדים כהוגן ולכן גם נשמר על ידם.

נכתב ע"י עורכת דין זיוה ארנסטי, מגשרת ומאמנת עסקית

http://www.zivaarnesty.com

המידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת, או ייעוץ מוסמך. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועי לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. בעלי האתר והמחברים אינם נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם או יגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר.