פשיטת רגל – מהי?
פשיטת רגל זהו מצב משפטי, אשר מכיר בחוסר היכולת של אדם מסויים לשלם את חובותיו. בהכרזה מסוג זה קיימים כמו יתרונות כך גם חסרונות לשני הצדדים, אך בדרך כלל החייב הוא זה שמבקש להגן עליו מנושיו באמצעות הכרזה עליו כי הוא פשט רגל.
המטרות העיקריות של פשיטת רגל:
לפשיטת רגל יש שתי מטרות:
האחת, להעניק מרחב נשימה לחייב, ולהעניק לו הזדמנות להתחלה חדשה, יחד עם הגנה מפני התעמרות הנושים בו. זאת בהנחה, כי אותו חייב באמת אינו יכול לשלם את חובותיו.
השנייה, היא לחלק את רכושו של החייב באופן מסודר, וחוקי, בין נושיו.
מי אחראי על פשיטת רגל?
הגוף האחראי כיום על ביצוע פשיטות רגל הינו משרד המשפטים. נשאלת השאלה, מדוע לא הממשלה היא זו שאחראית על הכרזות כאלה? ובכן, זאת משום שהממשלה עצמה יכולה להפוך לנושה במצבים מסויימים. לדוגמא, כאשר אדם מסויים חייב הרבה כסף למס ההכנסה, והוא פשט את הרגל.
תהליך פשיטת רגל:
לתהליך זה ישנם מספר שלבים.
בהתחלה, מוצא כנגד החייב "צו לכינוס נכסים".
ברגע שניתן הצו, מוקפאים ההליכים המשפטיים העומדים כנגד החייב, לרוב אלו יהיו הליכים של הוצאה לפועל. כמו כן, מוטלים על החייב מספר מגבלות, כגון איסור על פעילויות כלכליות שונות.
במהלך כינוס הנכסים מוקמת ועדה מיוחדת אשר עוקבת אחר נכסיו של החייב, זאת כדי לוודא כי אין נכסים אשר מוברחים מהארץ.
לאחר כינוס הנכסים, מחלקים אותם לפי חוקים אשר נקבעו מראש, בין נושיו של החייב.
מספר חודשים לאחר מכן, מתבצע דיון מיוחד, ושם בודקים כי אכן לחייב אין יותר נכסים וכי הוא שילם את כל מה שיכל לשלם, וכעת אין תועלת בהמשך ההליכים, ואז הוא מוכרז כפושט רגל, ומקבל "צו הפטר" – לאחר כל זאת, יכול החייב להתחיל מחדש ולחזור לעולם העסקים.
כותב המאמר הינו עורך דין, העוסק בתחום פשיטת רגל של בתי עסק שנים רבות
