אמנות ההקשבה בזוגיות ומערכות יחסים 

מתי הקשיבו לך באמת לאחרונה?

 עד כמה ביכולתך להיות  נוכח באופן מלא בדברים הנאמרים לך?

 אם נתבונן באופן מעמיק בהקשבה שלנו - נגלה כי רוב הזמן אנו מקשיבים  בעיקר לעצמנו... 

כלומר למה שאנו חושבים על הנאמר, ביחד עם תכנון התשובה/התגובה, סיווג , הערכה, פרשנות וקטלוג - כל אותן מיומנויות קוגניטיביות המתרחשות באופן אוטומטי ולא מודע.

תשומת לב מלאה היא מצרך נדיר בתקופתנו, בה אנו עסוקים בו זמנית בכמה משימות , דבר המפצל את המיקוד ומחליש את יכולתנו להבחין ברגשות ובצרכים שלנו  ושל אנשים אחרים.

העולם המודרני מציע מכשירים אלקטרונים רבים המתווכים בין בני האדם - מקילים ומייעלים מאד את דרך העברת המידע  - אולם מחלישים את יכולתנו  לפגוש זה את זה באופן מלא ואותנטי.

ההקשבה היא השער העיקרי להעלאת המודעות העצמית, לתרגול של דרך פנימית וליכולתנו לבנות מערכות יחסים משמעותיות ועמוקות עם הסובבים אותנו

  מעגל ההקשבה היא שיטה שפותחה לפני כ- 30 שנה בעמותת ojai בקליפורניה  במטרה שילדים ומבוגרים יוכלו לקבל רב- תרבותיות ומגוון דעות. השיטה מבוססת על האלמנט הנרטיבי של סיפורי חיים המסופרים בישיבה במעגל, כאשר  הדיבור  וההקשבה נעשים בהתאם לכמה כוונות בסיסיות המאפשרות להתאמן על השעיית שיפוטיות, דיבור ממוקד ומתומצת ומתן מקום לסיפור של כל אדם. כוונות אלו מהוות את לב השיטה והן מאפשרות מפגש אנושי אותנטי וישיר בדרך שבחיי היום יום כמעט ואינה מתאפשרת.

דרך  תרגול בשיטת מעגל  ההקשבה מתאפשר לנו לחזק את מקדמי ההקשבה: ריכוז, סקרנות, התעניינות אמיתית בזולת, פתיחות וצניעות.

כאן  אנו פוגשים זה את זה לא דרך הדעות - שם אנו כמעט תמיד נפרדים - אלה דרך הנרטיבים המשותפים :סיפורי החיים שלנו שהיו תמיד חלק מהחוויה האנושית ובעזרתם היא מורגשת,מועברת ומעניקה לחיינו משמעות וכיוון.  הסיפורים מהווים ביטוי אותנטי של  החיים, ודרכם ביכולתנו לגלות את המשותף בין בני האדם  - ללא קשר למין, גזע, תרבות או לאום.

 בעולם המודרני, המקדש את  האינדיבידואליות  ורואה  בפרט המשיג את מטרותיו  את פסגת המימוש האישי , מביאה עבודה קבוצתית זו תזכורת עדינה אך משמעותית  לעובדת היותנו שייכים למשהו גדול יותר מעצמנו - עובדה העוזרת לנו במסע האישי שלנו  ונותנת כוחות פנימיים של תקווה, סובלנות, קבלת הזולת וגילוי כוחה של הקבוצה.       כאשר אדם מרגיש שמקשיבים ל"סיפור" שלו, שיש לו מקום וקולו נשמע, יש באפשרותו להבין את עצמו וגם אחרים באופן רחב ועמוק יותר.

  ג'ק צימרמן - ממפתחי השיטה , כותב בספרו "דרך מעגל ההקשבה" : "ההשתתפות במעגל ההקשבה מלמדת אותנו כיצד לשחרר ציפיות אישיות ולהקדיש את מלוא תשומת הלב לאחרים. התרגול מעודד תגובה מתוך חמלה ומספק מקור לא אכזב לחכמה. ההקשבה ל"קול של מעגל ההקשבה" מלמדת אותנו שהידע של המעגל גדול יותר מסכום הידע של חלקיו.

כאשר הקבוצה נמצאת במצב כזה של מודעות קולקטיבית, מחלוקות אינן מובילות בהכרח לקיטוב ולעוינות. ההקשבה ל"קול של המעגל" יכולה לסייע לאנשים להתעלות מעבר לזהויות התרבותיות, האתניות והאישיות העמוקות והמושרשות ביותר. להיות עדים למוזיקת האמת של המעגל העולה מתוך המולתה צלילים של עמדות שונות - זוהי חוויה בלתי נשכחת. יש שתיארו זאת כאילו קולות בלתי נראים תומכים בקבוצה, כמו מעגל רוח שפוגש במרכז המשותף את מקבילו הארצי ומנחה אותו לכיוון של הבנה הדדית רחבה יותר ופעולה נכונה.

תחושת השלמות הזו מנפצת את האשליה שאנחנו פרטים נפרדים זה מזה המתקיימים בגבולות הגוף שלנו בלבד. עוצמת תחושת האחדות והשלמות המורגשת תוך כדי מעגל ההקשבה יכולה להיות מדהימה, מכיוון שרק לעיתים רחוקות אנחנו מרגישים את התלות ההדדית בצורה כל כך מוחשית." 

 תהליכים אישיים וקבוצתיים המתרחשים  במפגשי מעגל ההקשבה

• חידוד ההקשבה לקול הפנימי - פיתוח האינטואיציה וההשראה. קול שאובד פעמים רבות בקצב החיים המהיר ובכל מה שעלינו להספיק.
• פיתוח סובלנות והבנה - דרך מארג הסיפורים המהדהדים כמראות בנפשו של המקשיב, עולות תובנות עמוקות על חייו הוא והדרך בה הוא רואה את הזולת.
• טעמה המתוק של הנוכחות בהווה - מכיוון שזו אינה דינאמיקה קבוצתית מכל סוג שהוא, ולא "עושים" דבר עם מה שעולה, אלא נותנים לו להיות, מתגלה כאן סוד חמקמק: כאשר איני מעלה לקוגניציה המפרשת, מנתחת ומקטלגת את שאני שומע - ומתמקד בהקשבה ללא שיפוטיות, קורה משהו בתוכי... משהו שקט, נוכח ואותנטי.

• לימוד סינרגטי מ"חכמת המעגל" - בתהליך מתמשך ובהנחיה מקצועית ומסורה, מתרחש חיבור חזק בין המשתתפים ברובד אנושי - בסיסי, ומתגלה "האדמה המשותפת" (COMMON GROUND) המחברת אותנו מתחת לדעות, תרבויות וגישות שונות לחיים.

ומכיוון שאין כאן החלפת דעות או ידע אינטלקטואלי העובר מהמנחה לקבוצה, אלא מארג של סיפורי חיים סביב נושא נתון, מקבלים חברי הקבוצה נקודת התייחסות רעננה לעצמם, לקבוצה ולעולם.

• קבלת שונות ומגוון דעות - המשתתפים עוברים עם הזמן תהליך פנימי המתבטא בדרך בה הם מבינים, מרגישים ומבטאים גישתם לזולת, בעיקר זה השונה מהם.

מתגלה כאן אמת רוחנית עתיקה: האחדות אינה נעלמת כשיש שונות ומגוון בדברים - המגוון קיים בתוך האחדות ומבטא אותה!

• הבאת האמת - במובן של מה באמת קרה או קורה - ולא הפרוש של זה. יכולת ביטוי ברורה אותנטית וישירה מתפתחת כ"שפה קבוצתית". כאן לא "מדברים על..." ומתנסים בתקשורת בין אישית מקרבת וכנה.

*

בשונה מגישות מסורתיות בזרם המרכזי של הנחיית קבוצות, המציבות את המנחה מחוץ לתהליך הקבוצתי, הרי כאן הוא משתתף מלא וחובש את שני הכובעים בו זמנית, והאתגר העומד בפניו מורכב ומרתק. עליו לאפשר לתהליך לקרות ולהיות בהתכוונות פנימית במקום של שרות - "נשא" המעגל (CARRIER).

 דיבור והקשבה בדרך המוצגת כאן מהווים בהחלט אתגר - דפוסי התקשורת שלנו ארוגים באופן בלתי נפרד באופי, מנהגים ודפוסי חשיבה ודיבור שלנו מזה שנים רבות-לרוב משנות הילדות - כך שכל שינוי בהם דורש שינוי מהותי בעצמנו ובדרך שאנו מתייחסים אל עצמנו ואל הזולת כמו גם הדרך שבה אנו רואים את העולם.

על מנת להקשיב באופן מלא עלינו לפתח את תכונת "העד" - היכולת להתבונן על עצמי בזמן מחשבה/דיבור/פעולה. תכונה זו הכרחית  בשביל לשנות את הדפוסים האוטומטיים של התקשורת הבין אישית ,להכניס יותר חופש ובחירה בתגובה ולהעלות את המודעות האישית.  זהו תהליך מורכב ומתמשך הדורש משמעת התמדה ונחישות.

סיבה נוספת לקושי לאמץ דפוסי הקשבה ותקשורת חיובית ומעצימה היא הסביבה שלנו המלאה בדוגמאות הפוכות. פתח טלביזיה או עיתון ומיד תוצף בזרם של אלימות, סרקזם וציניות, ביקורתיות ולגלוג. כל אלו הם  "תבלינים" החוסמים תקשורת והקשבה המקרבים בין בני אדם.  כך שעלינו לפעול בניגוד לזרם המרכזי של תקשורת ההמונים.

כולנו מבקשים באופן עמוק הקשבה מלאה ואמיתית - כזאת שתיתן לנו מקום ותאפשר לנו להביא את הסיפור שלנו לעולם, או כפי שניסח זאת הסופר הצ'כי מילן קונדרה  -  "כל חייו של אדם הם מלחמה על כיבוש אוזנם של אחרים".  ככל שקצב החיים הולך וגובר כמיהה זו גוברת גם היא. יכולתנו ליצור מפגשים אנושיים משמעותיים  מביאה הקלה וגם ריפוי עמוק לכמיהה בסיסית זו.

המפגש האנושי המתאפשר בדרך זו מחזק את כוחות הלב הדרושים כל כך בתקופתנו והמהווים  את אחד מעמודי התווך של הזוגיות בפרט ומערכות יחסים בכלל. 

ולסיום אני מבקש להביא ציטוט מתוך ספרו מעורר ההשראה של הארי סלמאן "העולם החברתי כאתר התקדשות" (ע' 154) "...במסגרת אב-הטיפוס של החיים החברתיים נוצרת האפשרות להתעורר אחד דרך השני, כלומר, להגיע לישותנו הפנימית הודות לכך שמישהו מקשיב לנו באופן עמוק...נקודת המוצא היא פיתוח עניין אוהב במה שחי בנפשו של האחר".

.