"ייסודה מחדש של המדינה המוסלמית בכל סנטימטר של פלשתין. [כל יוזמת שלום או] מה שמכונה פתרונות בדרכי שלום ... מנוגדים לאמונה של תנועת ההתנגדות האיסלאמית. ויתור על חלק כלשהו מפלשתין פירושו ויתור על חלק מהדת ... אין שום פתרון לבעיית פלשתין אלא בג'יהאד". אמנת חמאס.
"לשום ממשלה אין סמכות ... לוותר על חלקים מארץ ישראל לטובת זרים. וכל מה שייעשה לשם כך בטל ומבוטל, בשם אלוהי ישראל. הישראלים חייבים לעשות כמיטב יכולתם כדי "למנוע את יישום מפת הדרכים", אף כי היא נחוצה "למניעת אלימות, פיזית או מילולית". - זאת, הצהרתם של 500 רבנים משדולת, "רבנים למען עם ישראל וארץ ישראל". בתוכם חתמו על ההצהרה, שני רבנים ראשיים לשעבר: הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא.
לאור המקורות האלו, אנחנו רואים שבשנים האחרונות, הסכסוך הישראלי – פלסטיני, נסוב למקומות דתיים ולאומים. בשונה, בגישות המוקדמות יותר של הסכסוך, ששם, הוויכוח היה על שטח וטריטוריה כלשהי.
הבעיה של השוני הזה, לעניות דעתי, חמורה ביותר. מפני, שדת לא מתקפלת. דת לא משתנה. דת לא נכנעת לתכתיבים של זמן כלשהו ומקום. יש דין ! ויש דיין !. כמובן, כול זאת באופן כללי ועקרוני. לכן, אין פתרון לסכסוך הישראלי – פלסטיני. אלא רק בדרכי מלחמה ועמידה איתנה על דעתך.
לעומת זאת, יש צדדים אחרים, שאני כאדם דתי רוצה לשם לב ודגש אליהם יותר, מאשר ההלכה הדוממת והמחייבת. התלמוד הבבלי, במסכת בבבא מציעא ל,ב. כותב: "דאמר ר' יוחנן: לא חרבה ירושלים, אלא על שדנו בה דין תורה. [...] אלא אימא, שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפנים משורת הדין". העמידה האיתנה של הדת, חוסר הוויתר והדין הורסים את העולם. העמדה הרדיקלית המתבצרת בתחומה בלבד, בלי לתת לגטימציה לדעות וכיווינים אחרים בחיים. תהרוס את "ירושלים" – סמל האחווה והשלום בעולם.
כמו כן, בבראשית רבה ל"ט, מ"ט. כתוב: "אם עולם אתה מבקש – אין דין, ואם דין אתה מבקש – אין עולם ... אם אין אתה מוותר קמעא – אין העולם יכול לעמוד". איך מתמודדים עם המתח של דין ופשרה? ומתי?. איך מתמודדים עם הצדק האלוהי המוחלט והשלם מול הצדק האנושי המוגבל ?
הפילוסוף קיקרו אמר: "צדק קיצוני הוא אי צדק". אפשר להתווכח אם האמירה הזאת. אך, עם אנחנו רוצים להיות אנשי שלום, אי אפשר להביאו על ידי צדק מוחלט, אי אפשר להביאו על ידי הצדק האלוהי. מפני "שלא בשמים היא".
לכן, בסוגיות של הפוליטיקה בכלל והסכסוך הישראלי – פלסטיני בפרט. אני משאיר את אלוהים כצופה מהצד. אני התבטא באפיקורסיות דקה: "אני חושב שאין לו את היכולת לקבוע בסוגיה המורכבת הזאת - מה נכון ומה לא נכון. אלא רק האדם, בעצמו ובנתון השכל והאנושי שלו, יכול לקבוע את גבול השגת הפשרה בענייני פוליטיקה והסכסוך הישראלי – פלסטיני.
להרחבת הדעת, במושגי תורה, בעניין מסירת שטחים. כדאי לקרוא את המאמר: "מסירת שטחים במקום פיקוח נפש" של הרב חיים נבון. המאמר נמצא ברשת.
