הסיפור הטרגי של גלית סעדה זכור לכולנו. גלית, 37, הספיקה להנות מהתאומים שילדה למשך זמן קצר בלבד. למחרת הלידה היא נפטרה. בתחילה טענו בבית החולים כי המוות נגרם עקב תסחיף מי שפיר, אולם לאחר מכן התברר כי יש גם אפשרות שהמקרה המצער הוא תולדה של סיבוך לאחר הניתוח הקיסרי.הסטטיסטיקה מלמדת כי באחת מכל 4 לידות מתבצע ניתוח קיסרי. מדובר בהליך רפואי שגרתי ושכיח ונדירים הם המקרים בהם יש סיבוכים, אך לצערינו, כמו במקרה של סעדה, הניתוח לא תמיד מסתיים בלידה מאושרת.
באיזה מקרים נפוצים מתבצע הניתוח הקיסרי?
• במידה ויש צורך למנוע מלתת ללידה להתפתח באופן טבעי, שכן המשך הלידה עלול לסכן את היולדת או את העובר במקרה שהוא נמצא במצוקה קשה.
• כאשר מצבה הפיזי של האשה או מצב העובר לא מאפשרים לידה וגינאלית (רגילה).
• כאשר יש חוסר התאמה בין העובר לאגן של היולדת או כאשר העובר נמצא במצב רוחבי.
• יש נשים שמבקשות מראש ללדת בניתוח קיסרי, בלי קשר למצבן או למצב העובר (לפעמים זה קורה כשהאישה עברה בעבר לידה טראומטית).
מתי יש עילה לתביעה של רשלנות רפואית בניתוח קיסרי
• לפני הניתוח ? במידה והרופא לו העביר את כל המידע ליולדת אודות הצורך בניתוח, האפשרויות החלופיות, הסיכונים והסיבוכים הכרוכים. במקרה כזה, אם הרופא לא נתן ליולדת הסבר מקיף ומפורט ולא הציג בפניה את כל הסיכונים של הניתוח, אפשר לומר שהוא לא קיבל הסכמה מדעת מהיולדת, ואם הניתוח הקיסרי לא יצליח, ניתן יהיה לתבוע אותו בעילה של רשלנות רפואית
• במהלך הניתוח - אם במהלך הניתוח הקיסרי הרופא לא מזהה מצוקה של היולדת או של העובר, הרי שהוא לא פועל כמו שמצופה מרופא מנתח במקרה כזה
• לאחר הניתוח - יש צורך במעקב אחרי היולדת, ואם הרופא לא מבצע בדיקות שגרתיות ומתעלם מתלונות היולדת על מיחושים וכאבים, הרי שהוא מתרשל.
חשוב לדעת:
יש להוכיח רשלנות רפואית על ידי זה שנגרם נזק בשל הפרת חובה כלשהי של הרופא המנתח. כדאי לאסוף מייד לאחר הניתוח הקיסרי את העדויות והממצאים למקרה שנרצה להגיש תביעה. גובה הפיצויים שנפסק בתביעות של רשלנות רפואית הקשורה בלידה, ובכלל זה בניתוחים קיסריים יכול להיות גבוה מאד, והוא תלוי בנזק שנגרם לאם או ליילוד.
למידע נוסף: רשלנות רפואית
