לעיתים אנו מוצאים עצמנו יושבים במשרה מכובדת, משכורת טובה וכביכול הכל טוב. פעמים, אנו גם מאד בטוחים שהארגון בו אנו עובדים זקוק לנו, לידע שלנו, יש בינינו שאפילו חושבים שהם "מצילים" את הארגון.
אבל.... תחשבו כמה שנים קדימה, תסתכלו מה קורה מסביב לאנשים המבוגרים אצלכם בחברה ומה קורה לאנשים המבוגרים במקומות עבודה בכלל - המסקנה היא מאד ברורה, העולם שייך לצעירים.
כמבוגרים עם וותק אנו עולים הרבה כסף לארגון. לעיתים הארגון כבר מיצה או חושב שמיצה את היכולות שלנו ואת תרומתנו, כעת התרומה השולית שלנו נמוכה מהעלות, ולכן זה אך טבעי לארגונים (גם אם לא נעים לנו להפנים זאת) לשלוח אותנו לדרכנו, ולקלוט במקומנו עובדים צעירים, חדורי מוטיבציה, בעלות לא גבוהה - ובקיצור להחליף לימון סחוט בלימון מלא מיץ.
לתובנה הזו הגעתי עוד בהיותי בת 20+; התקבלתי למחלקת כוח אדם בחברה, שנחשבה בזמנו למקום עבודה מאד טוב, בטוח, דואג לעובדיו, ובכל זאת ראיתי כיצד החברה פיטרה עובדים מבוגרים, שעבדו שנים, בעובדים חדשים - אז עולים מרוסיה, שעלותם נמוכה בהרבה מזו של העובדים המבוגרים, שעם השנים צברו תוספות וותק למשכורת.
המסקנה שהסקתי כבר אז היתה: עוד לפני גיל 40 אני מקימה עסק משלי, וכך היה.
אז אם גם אתם מסתכלים סביב ורואים את מה שאני ראיתי ורואה (קשה שלא להבחין בכך), תחשבו צעד אחד קדימה - איך ומתי אתם יוצאים (ולא מוציאים אתכם) מאזור הנוחות שלכם.
שימו לב! יציאה מאזור הנוחות מצריכה הכנות כגון רכישת ידע, יצירת קשרים, בניית מיתוג אישי ומקצועי, ובעיקר הכנה מנטאלית.
ההכנות הללו אינן נעשות מהיום למחר, ולכן מומלץ לכם כבר היום להתחיל ולתכנן את צעדיכם על מנת להבטיח את עתידכם.
בהצלחה!
מאת גלית זמלר, יזמת, יועצת ומלווה עסקית, מפתחת תוכנית יזמות לילדים,בעלת M.B.A במינהל עסקים, ו- B.A במדעי החברה.
http://www.galitzamler.com/
