שביל ישראל - הכנות לקראת המסע וכללי התנהגות לטיול בטוח ומהנה 

העונה המתאימה לטייל על שביל ישראל היא מתחילת ספטמבר ועד אמצע מאי. הקיץ חם מדי ורצוי להמנע מטיול בעונה זו. בסתיו כל המטיילים ילכו מצפון לדרום מטעמי מזג אויר. באביב, מסיבה דומה, רוב המטיילים ילכו מדרום לצפון וחלקם בכיוון ההפוך. התחלה בדרום מבטיחה מזג אויר סביר במדבר וכאשר מגיעים לצפון הפריחה עדיין בשיאה, והסיכוי לגשם יורד.

 כמו לקראת כל טיול גם לקראת המסע על שביל ישראל צריך להתכונן היטב. דבר אחד חיוני לרכוש לפחות חודשיים לפני תחילת המסע (רצוי אף יותר): נעלי הליכה טובות. מיד לאחר רכישת הנעלים צריך "לשבור" אותן. יציאה לדרך עם נעלים חדשות מבטיחה יבלות וכאבים כבר ביום הראשון. נעלו את הנעלים החדשות מרגע הקניה ועד ליציאה למסע.

 את שבירת הנעלים עושים גם תוך כדי בניית הכושר הגופני. אסור לצאת למסע ללא כושר גופני מתאים. טעות נפוצה בקרב מטיילים היא שהתחלה בצפון בקיבוץ דן קלה, ואפשר לבנות כושר גופני תוך כדי הטיול על שביל ישראל. מטיילים כאלה נושרים בדרך כלל כבר אחרי יומיים. בניית הכושר הגופני חיונית גם למטיילים בקטעים של יום או יומיים. דינו של טיול ליומיים שלושה, הוא כמו מסע ברצף לאורך כל שביל ישראל. הציוד שצריך לשאת זהה לציוד במסע ברצף. מי שמתחיל באילת חובה עליו להגיע בכושר מעולה. היום הראשון כולל עליות של כמעט 1000 מטרים ובנוסף לקושי הגופני, קיים קושי מנטלי להתמודד עם העליות כבר ביום הראשון.

 המסע המומלץ על ידי מתחיל בתחילת מרץ בת"א לכיוון דרום. התוואי בימים הראשונים קל מאוד, ומאפשר להכנס לכושר טוב יותר עד שמגיעים ליומיים שלושה לא קלים בהרי יהודה. כאשר מגיעים לערד אתם בכושר הליכה מצוין. ממשיכים לאילת ואז חוזרים צפונה לדן בערך בתחילת אפריל ויורדים דרומה לת"א. את חגיגת הסיום של המסע עושים באחד מבתי הקפה של נמל תל אביב.

 תרמיל טוב זהה בחשיבותו לנעלי הליכה. נפחו של תרמיל לטיול על שביל ישראל הוא 65-60 ליטרים. תרמיל גדול יותר אינו נחוץ ויש נטיה למלא את החלל הנוסף, מה שיעשה את התרמיל לכבד מדי. כדאי לבדוק תרמיל בחנות כאשר הוא מועמס במשקלות של 15 ק"ג לפחות יש כאלה בכל חנות ציוד טיולים רצינית. את התרמיל תמדדו כאשר אתם נועלים את נעלי הטיול. תתהלכו בחנות רבע שעה ויותר תוך כדי בחירת ציוד אחר ותרגישו איך הוא יושב עליכם. שאר הציוד כולל: שק שינה, מזרון, מוטות הליכה, מכנסי טיולים, ציוד בישול, פנס, גרביים, ביגוד תחתון (תחתוני בוקסר עדיפים), ערכת עזרה ראשונה (אחת לכל קבוצה), כובע, וטואלטיקה. ציוד חיוני נוסף: סלולרי. מצלמה כל אחד יקח ויש כאלה שמסתפקים ביומן מסע.

 כאשר באים לבחון את כל הציוד שלוקחים לדרך צריך לוודא שמשקל התרמיל ללא אוכל ומים לא עולה על 11 ק"ג. יש לזכור שבנגב צריך לשאת 6-5 ליטר מים בכל יום, וגם האוכל שוקל כשני ק"ג כאשר סוחבים אוכל ליומיים או יותר.

 לצורך התכנון כדאי מאוד לרכוש מדריך טוב. המדריך של סער והנקין מכיל את כל המפות הטופוגרפיות (1:50,000) של שביל ישראל, לצד מפות דרכים (1:250,000) להתמצאות כללית, מתאר את המסלולים במפורט ונותן מידע על התוואי ואתרים מעניינים בכל יום, ביחד עם פרופיל הליכה יומי - גובה התוואי ומרחק מנקודת ההתחלה בכל יום.

 על מנת לחצות את הנגב צריך מים שאינם זמינים בסוף כל יום. לצורך זה מבצעים הטמנות מים. מספר ההטמנות הנדרש בנגב הוא כ 10 בממוצע. אפשר לבצע זאת לבד אך לצורך זה צריך רכב 4X4 כיון שיש מקומות שאינם נגישים לרכב פרטי. לחלופין אפשר להעזר במטמינים תמורת תשלום כאשר התשלום עבור הנסיעה מתחלק בין כל המשתתפים. אם מספר קבוצות (10 אנשים) מתחלקות בעלות הנסיעה, המחיר לכל מטייל הוא כ 150 ש"ח. מכל קבוצה צריך נציג אחד לנסיעה זו. את מקום ההטמנה צריך לציין, לצייר מפה קטנה של איזור ההטמנה עם מדידת מרחק/צעדים מדומם או צומח בולט במקום, וכדאי גם לצלם את מקום ההטמנה.

 שותפים למסע על שביל ישראל תמצאו בפורום. ככל שהקבוצה גדולה יותר כך כמות הבעיות בדרך תגדל. קבוצה גדולה תתקדם לאט יותר. אין שום בעיה להתחיל בקבוצה גדולה ולהתפצל אחרי מספר ימים לקבוצות קטנות יותר, בהתאם להתאמה האישית.

 כללים למסע נעים ובטוח.

 אין לטייל במזג אויר חם ביחוד במדבר. במידה ותפס אתכם חמסין, חפשו צל לשעות החמות בין 15:30-09:30 ונוחו. במדבר קשה למצוא צל ולכן לא מומלץ לטייל בנגב בימים חמים. כל 50 דקות חובה לעשות הפסקה של 10 דקות ולתת לגוף לנוח. בשעות הצהרים לעשות הפסקה ארוכה יותר של 45 דקות ואולי יותר תלוי באורך המסלול יומי וקצב ההתקדמות. אחת לשבוע חובה לעשות יום מנוחה מלא.

 אחת הבעיות במסע היא חברתית. גם זוג אוהבים יכולים להמאס אחד על השני אחרי מספר ימים ביחד, 24 שעות ביממה. הפתרון לכך פשוט: תלכו חלק מן היום במרחק 200-100 מטרים זה מזה כאשר ההובלה מתחלפת ביניכם מדי פעם. הליכה כזאת מבטיחה סיום המסע בצוותא. בעיית הבטחון האישי כמעט ואינה קיימת על שביל ישראל. היו מקרים ספורים של הטרדות מטיילים, צעקות וקללות ולעיתים נדירות מאוד גם ידוי אבנים, במקומות בודדים על שביל ישראל, אך עד היום לא דווח על אירועים מעבר לכך. התופעה הולכת ופוחתת עם ההבנה שמטיילים מביאים איתם הכנסה כספית למקום שבו הם עוברים.

 אחת הבעיות היותר מטרידות היא גניבה של הטמנות וחפצי ערך. התופעה קיימת בעיקר בין ערד למצפה רמון וליתר דיוק בין חניון לילה באר אפעה לחניון לילה חווה. כלל ראשון הוא לא לטייל לבד במדבר וזה נכון גם מכמה סיבות אחרות. כל תקלה קטנה כאשר מטיילים לבד, יכולה להפוך לתקלה רצינית לעיתים עד כדי סכנת חיים ממשית. הבערת מדורה מודיעה לגנבים על מטיילים בשטח ועל מיקומם המדויק. חפצי ערך: כסף, כרטיסי אשראי, מצלמה, סלולרי, אייפוד וכיוב', יש לשים בשק השינה בלילה. אוהל מגן טוב יותר מפני גנבים. את התרמיל שימו באוהל ומי שהולך ללא אוהל שיקשור את התרמיל בחוט דק לידו. קשירת פעמון על התרמיל עוזרת. נהוג להטמין ביחד עם המים גם מזון. בחניונים הבאים דווחו במשך השנים גניבות של הטמנות: באר אפעה, מצד תמר, ראש המכתש הקטן, חניון מדור, חניון חווה. האירועים ספורים ולמרות זאת כאשר זה קורה לכם זה לא נעים.

 ראשית חכמה היא להטמין בצורה שלא תמשוך את עין הגנבים ובנקודה מרוחקת מעט מחניון הלילה. המטמינים בתשלום יודעים את המלאכה טוב יותר. חובה לשאת מספרי טלפון לשעת חירום. למקרה של גניבת מזון או חלילה מים (נדיר ביותר) תתקשרו לאחד מן האנשים שבאיזור והוא יקפיץ לכם מים ומזון (תמורת תשלום כמובן). יש מטמינים בשכר שנותנים אחריות על ההטמנה: במידה והטמנה שהם ביצעו נגנבה, הם יקפיצו לכם מים ומזון ללא תשלום נוסף.

 כאשר אתם מטים אוהל בעונת הגשמים הקימו אותו במעלה ערוץ ולא בתוכו למקרה של שיטפון פתאומי. במקרה של תקלה בעת הליכה במדבר, במקום שאין קליטה של סלולרי, כדאי לשאת משרוקית. היא יכולה לעזור להזעיק עזרה במידה ויש מטיילים אחרים בשטח או פקח. הליכה בלילה מסוכנת ואינה מומלצת. ובמידה והולכים לצד כביש בחשיכה חובה לשים פסים זוהרים על גבי התרמיל.

 ולבסוף מספר כללי התנהגות בשטח שמי שמפר אותם צפוי לקנס: אסור ללון בשמורות טבע אלא באזורים של חניון מוכרז. הדבר נאכף על ידי פקחי רשות הטבע והגנים. לינה ליד מקורות מים (גבים) במדבר אסורה, כי הגב משמש לחיות לשתיה ומטיילים הלנים ליד הגב ימנעו מן החיות את השתיה. אסור להבעיר מדורות מחוץ לחניונים מוכרזים ואסור להשתמש להבערת האש בענפים של צמחים שנאספו בשטח.

 לכו לטייל על שביל ישראל.