28 פברואר 2010
חזון יהודי וציוני
גם הציונים הגדולים של האומה, גם אלו אשר ראו בדת היהודית מחסום בפני העם היהודי לקום מריבצו הגלותי, לעשות מעשה, לעלות ולבנות את חיי האומה מחדש בארץ ישראל כבימים ימימה, גם אלו הבינו כי ללא מסורת ומורשת היהדות והשורשים ההיסטורים אשר מקורם בארץ ישראל, אדמתה אבניה וסלעיה אשר היהודות נוצרת בקירבה הרי שאין לתנועה הציונית מה לחפש בארץ ישראל , למעשה, אין לתנועה הציונית מה לחפש בכל מקום אחר בעולם, כולל אוגנדה.
יהודים צעירים אשר מרדו בבית ההורים המסורתי בארצות התפוצה, פשטו מעליהם קפוטות ושטריימיל, לבשו חליפות ועניבות ויותר מאוחר חולצה ומכנסי חאקי כאשר עלו לארץ ישראל, גם הללו הבינו, בתוככי הקיבוצים והקבוצות המושבים והמושבות, מהם שוללי הדת, כי ללא ציון מסורות וחגי ישראל מקדמת דנא, אין להם קיום וצידוק לתביעתנו על אדמת ארץ ישראל.
אבות מדינת ישראל בעת החדשה עמדו בפרץ והשתיתו את הקמת מדינת ישראל על שורשים הסטורים ותרבותים יהודים, על מורשת יהודית המעוגנת בקרקע היהודית. הבנתם זו יצרה את הברית הבילתי מעורערת בין הזרם הדתי לזרם החילוני במדינת ישראל הצעירה של אז.
בימים אלו, כאשר אויבינו באזור ובעולם עמלים ללא לאות להפיץ את בשורת הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ובוודאי של מדינת היהודים, התשובה חייבת להיות העמקת ההבנה שלנו עצמנו ראש וראשונה כי זכותנו ההיסטורית על מדינת ישראל אינה עומדת כלל לשאלה באשר ההוכחות לכך פזורות באבנים ובקירות תמך סביבנו לכל שנישא עינינו. אין המדובר כאן על "סגידה לאבנים" כפי ששוללי היהדות וזכותנו ההיסטורית כאן מנסים להציגנו. האבנים סביבנו הינה העדות למהות והמהות היא קשרו הבילתי מעורער של עם ישראל לאדמה הזו, לאבנים הללו.
אין אפשרות לבדל בין עצמאותו של עם לאדמה עליה הוא יושב. עם ללא אדמה הוא "עם" ווירטואלי, זהו עם שאים חשיבות היכן הוא יושב, אם באוגנדה ואם בניו-יורק. אנו השואפים להיות עם יהודי השוכן בין עמים אחרים ושייך למשפחת העמים איננו מסוגלים לעיתים לראות את שברור ומובן מאיליו לבני העמים אחרים דהיינו, "באין פיסת ארץ להתישב ולהחזיק בה, יפרע עם" ומכאן, "באין חזון יפרע עם" דהיינו חזונו הבסיסי ביותר של עם הינו חזקתו על פיסת אדמה משלו אשר הינו יושב בה בזכות ולבטח.
קיימות בינינו קבוצות המכונות פוסט יהודיות וציוניות המשמשות מסווה לשינאה עצמית, לאוטו-אנטישמיות עיוורת ובוטה של יהודים, כל אותם ישראלים היוצאים כנגד בני עמם וזכותם לחלקת אלוהים הקטנה משלהם. כל אותם פוסט-יהודים וציונים אינם רואים בארץ ישראל ומכאן במשתמע, במדינת ישראל, חזות של חזון. לגבי דידם מוטב ליהודי להתישב בתפוצות ללא כל אותה נהיה "טורדת" אחר נושאי מדינה, עם ולאום. לגביהם כמו גם לגבי אויבינו המרים ביותר, אנו היהודים מהווים צבר של בני דת בלבד ולא לאום. הם כמובן אינם יכולים ליישב את הסתירה המובנית בטיעוניהם לאמור, באם אנו לטעמם איננו עם ולאום, מדוע זה עמלים הם יומם ולילה לנסות ולהטמיע בנו את התזה כי הפלשתינים, אותו ערב רב שהיגיע מכל ארצות המזרח התיכון לשבור שבר יהודי, הם הינם עם ולאום ומכאן שזכאים הינם למדינה משלהם, אך לא היהודים? מדוע זה 22 מדינות ערביות אינן מהוות צידוק מספיק לעובדה כי אין לאמיתו של דבר סיבה רצינית ולגיטימית להקמתה של מדינה ערבית ה- 23 , בעוד שמדינה יהודית היחידה בחלד אינה לגיטימית?
ובכן אנו איננו לגיטימים כל זמן שנחשוב עצמנו לבילתי לגיטימים והדרך לסכל רעיונות עיוועים אלו, רעיונות אליליים, רעיונות אוניברסלים פושטי רגל והגיון, עוברת דרך דבקותנו למצער במסורת היהודית ואפשר גם בדת היהודית, למתחזקים בינינו, באשר רק שם נימצאיות התשובות לזכותנו הבילתי מעורערת על אדמת יהודה וישראל ומכאן על זכותנו לחיות במדינת ישראל כיהודים בני חורין במקום שאנו יושבים בו. לגבינו כעם, שלילת היהדות כמוה כשלילת הוויתנו אנו לזכותנו למדינה משלנו ולהוויתנו הבסיסית ביותר כעם יהודי הנושא מסורת ישיבתו בארץ ישראל כהמשך ישיר להיסטוריה שלו, למורשתו..
מכאן נובע חשיבותו של חזון המורשת של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. חזון זה בא לאשש ולחזק את שלכאורה אמור היה להיות ברי לכל בר-בי-רב אך גורמים חתרנים מבפנים לנו, חלקם אף מבלי משים, העמלים מזה עשרות בשנים לקעקע את צידקתנו על ארץ ישראל, היצליחו עם השנים ליצור סחף חמור, הגדל והולך, בשם זכויות וירטואליות של אחרים על פנינו, בהבנתנו את המציאות וההויה שלנו כעם וכאומה. בכך שיוצאים בלעג ובבוז כנגד הצורך האבסולוטי, הבילתי מתפשר של כל עם בחלד במציאות הגיאו-פוליטית בה אנו שרויים בסגרת כלל האנושות, מקעקעים הם את צורכנו לפיסת ארץ משלנו על מנת שנוכל לקיים בה את מדינתו. אכן כן, אנו זקוקים לאבנים ולסלעים של ארץ מכורתנו, אנו זקוקים למורשתנו הטבועה בכל אלה על מנת לדבוק באדמתנו לרישתה. אין חלופות אחרות בחלד, לא לגבינו ולא לגבי כל אומה אחרת.
מכחישי הציונות עמלים לספר לנו כי מדינת ישראל הוקמה כמקלט ליהודים עקב השואה הנוראה שעברה עלינו. על כך נאמר כי "חצי אמת גרועה משקר בוטה". ההתעוררות הציונית, האידאולוגיה והמישנה הציונית התקבעה 60- 50 שנים קודם לשואה. הקונגרסים הציונים ניתקבעו כמובילי התזה הלאומית ועבותותיה לארץ ישראל עקב מורשתנו ההיסטורית שנים רבות קודם לשואה. עלינו אך להודות (וגם להלל) את אבות הציונות של תחילת המאה העשרים אשר אם במתכוון ואם באקראי, כתוצר לואי (חזונו של הרצל הנישען על רדיפות אנטישמיות של יהודים, מכיל גם איזכור לאסון אפשרי עתידי הנרקם לראש העם היהודי), יצרו את המחשבה הציונית וגלי העליה הציונים שקדמו לשואה עשרות בשנים והכינו את המצע ואת הקרקע לקליטת של היהודים עוד לפני השואה ואת האודים המוצלים שלאחר השואה.
"קול הרעם מפלסתין"
עיתון "הארץ" ועוזריהם, אשר עדיין ממשיך ומקיים את סוכת האבלים על מותו של הצדיק הידוע "מבחוח" ומחלק סוכריות ברחוב למישבתו (לטעמו) של "המוסד", פצח בעיתונו הראוי להיות מכונה "קול הרעם מפלסתין", במסע הכפשה נוסף, בקדמו שלילה גורפת של חזון המורשת של נתניהו. למי שינסה לחפש מילה טובה על נושא כה חיוני זה, צפויה לו אכזבה (נו, ואיך לא). שיטנתו של העתון לערכי יהדות וציונות הינה דו-ראשית. מחד, שינאת הימין ונתניהו בראשו ולכן כל פעולה, תהיה זו בעלת כוונות טהורות ונאותות לחלוטין, תיזכה לקיתונות של שופכין העטויות בעטיפת צלופן שיקרי ומרשרש. מאידך, העיתון הינו שופרו של העם הפלשתיני מזה זמן רב ומכאן, מקדם במסווה ניטרלי כביכול את אג'נדת "מדינת כל אזרחיה" אשר כה חביבה על חביביו הפלשתינים, שהינה שם הקוד למדינה פלשתינית על חורבות מדינת ישראל היהודית, "הנקיה" למצער מיהודים.
לשיא הציניות מגיע אותו פלוני ארי שביט אשר אינו יכול לחדול מללחך בלשונו הזרעונים מכף ידו של אדונו. הכתב הזה מוג לב וחנף. במקום לאמר בריש גלי כי מורשת יהודית הינה תקפה עבור העם היהודי וענינו הבילעדי, ללא תלות היכן שקיימים אתריה וללא קשר להסדרים מדיניים שהם, הריהו בידו האחת משבח את חזון נתניהו באשר למורשת היהודית אך בו בזמן בחוסר הגיון בולט ותמוה, מותח קו מפריד בין כלל אתרי מורשת היהדות הפסולים לטעמו (וטעמי אדוניו), לבין אתרי המורשת הקיימים בתחום הקו הירוק. זו לולינות פוליטית אווילית וחסרת הגיון לאמיתה. הלולינות הפוליטית של הלה המשיכה בתוכנית "מועצת הטיפשים" אשר בה, למראית עין, תיקן עצמו שביט אך מיד חזר לסורו וסורם של אדוניו בחששו כניראה מקיתון הרותחין הצפוי לו.
וכי מה. משום שקיברו של נ'חמן מברסלב נימצא בפולין הריהו פסול עבור המורשת היהודית? מה ענין גבולות, לזיקתנו למורשתנו ההיסטורית? האם משום שקבר מרדכי היהודי נימצא באירן של הגמד הקטן והשעיר, הריהו חדל מהיות אתר מורשת יהודית? האם קברו של הנביא יחזקאל הנימצא בעיראק, חדל מהיות אתר מורשת יהודית עקב מיקומו? גם הר הבית המוסלמי בנוי על אתר מורשת יהודית, הוא בית המקדש. האם משום כך נפוצץ את מסגד אל אקצה על מנת לחשוף את אתר מורשתנו? האם בית הכנסת באי ג'רבה שבמרוקו חדל מהיות אתר מורשת משום היותו מחוץ לגבולות המדינה? האם נצא משום כך למלחמה נגד מרוקו?
והרי אין המדובר כאן בהכרח בשליטה על אתרי המורשת אלא על זיקתו של העם היהודי לאתרי מורשתו. הקשר הפופוליסטי ומאחז העינים של חוגים בישראל כי אין להכליל את מערת המכפלה וקבר רחל (כמו גם אתרים אחרים רבים בשיטחי יו"ש), משום בעיות מדיניות צפויות עם הפלסתינים ועם העולם הינה אחיזת וגנבת דעת על ידי פוסט-ציונים וכאילו-יהודים בפרוטה אשר כל סממן מאלו הינו בזוי עליהם. המוותר על זיקתו לאתרי מורשתו היום, יאולץ לוותר על קיומו היהודי, החופשי והעצמאי בארץ ישראל מחר.
הקשר בין מורשת לגבולות הינו אג'נדה איסלמיסטית, אנכרוניסטית וצמאת דם. ראו את ארוע פיצוץ שני פסלי הענק של המורשת ההינדית לפני כעשור על ידי הטליבאן אך משום שאינם בתחומה של הודו ואיתרא מזלם לשכון באפגניסטן. האם ניתן בידי מלאכי החבלה האיסלמיסטים אחריות על אתרי מורשתנו?
גם הטענה כי נאבד יותר לגיטימיות בעולם עקב הכללת שני האתרים הנוספים ברשימת המורשת הינה מופרכת מעיקרה. באשר אך כאשר נעמוד על זכויותינו הניגזרות ממורשתנו באורח מידתי ומושכל, כך נכובד יותר וכך תכובד יותר ויותר הלגיטימיות שלנו. הסתתרותנו השפופה מאחורי מגפו של הפריץ הינה בזויה ומכאן שאנו אכן זכאים ליחס מזלזל ולשלילת הלגיטימיות מצד אומות העולם באשר זה שאינו יודע לעמוד על זכויותיו, שלא יצפה כי אחרים יוציאו עבורו הערמונים מן האש. ציפיותינו מהאחרים בענין זה משדרת את חוסר אמונתנו בלגיטימיות שלנו עצמנו ואכן העולם תופס מהר את רפיסותנו ופסיחתנו על הסעיפים הניגלה לעיניו ומגיב בשלילת לגיטימיותנו..
בהחלט אפשר שיתקיים וויכוח פרגמטי באם על ישראל לשפץ את אתרי המורשת שלה הנימצאים מחוץ לקו ההסכמה הבינלאומית או להניח לפלשתינים לעשות כן. מאידך-גיסא, האם הפלסתינים עצרו את הריסתו של קבר יוסף? האם הפלסתינים עמלו על מנת לשמר את המורשת היהודית בחפרם עם ציוד מכני הנדסי כבד בהר הבית ובשפכם מאות טונות של עפר היסטורי, המכיל עדויות היסטוריות ממש מתוככי הר הבית? האם עלינו לבטוח באותם אלו אשר כל עמלם הפוליטי והמדיני מתמצה בהכחשת המורשת היהודית ואתריה ב(כל) ארץ ישראל? האם עשרות בתי הכנסת החרבים והשרופים בידי הירדנים בעיר העתיקה של ירושלים לאחר מלחמת העצמאות מוכיחה על רגישות מוסלמית לקודשי היהדות? האם שרפת בתי הכנסת של גוש קטיף על ידי הכלבים השוטים של החמאס היא המעידה על "הרגישות" האיסלמיסטית המפורסמת לקודשיהם של אחרים?
עדות לאמור לעיל היא ההשתלחות הפבלובית ביוזמתו המאוחרת והמעטה מדי אך הברוכה והחיונית מאין כמוה למדינת ישראל, מטעם משרד ההסברה בהקימו אתר הסברה חדש הבא לצייד ישראלים הנוסעים לחו"ל במטען עובדתי יהודי-וציוני אשר יאפשר להם להתמודד עם מתקפה תקשורתית והסברתית במימון איראני, נסיכויות הנפט, סעודיה, סוריה והחיזבאללה, כנגד ישראל. שלא במפתיע, כל המכפישים את חזון המורשת של נתניהו, חורצים לשון כנגד יוזמת משרד ההסברה. אנו נוהגים לכנותם "משובטי דולי" באשר מחשבה עצמאית אינה הצד החזק שלהם. והינם מגיבים כזומבים אחודי מוחין, מטושטשי מבע, חסרי דעה ורצון משלהם.
ביקורת בונה הינה לגיטימית אף חיונית ויש לעודדה. אין פסול במשלוח הצעות ורעיונות או תיקונים לנאמר באתר משרד ההסברה (אשר בחלקם וודאי יתקבלו ויגרמו לשינוי נאות בתכני האתר). אך אין להתבלבל, מדינת ישראל הינה דמוקרטיה (על כל מגרעותיה הידועות), העם החליט בכיוון פוליטי, מדיני וביטחוני הניראה לו כמבטיח ביותר את רווחתו וקיומו, אך כל מקעקעי הדמוקרטיה, כל הללו אשר מפטפטים את שם הדמוקרטיה לשוא משהינם בשלטון ומאררים וחותרים תחת אושיותיה כאשר העם אמר דברו בכיוון המנוגד לדעתם, הם הקופצים כנשוכי נחש כאשר קואליצית הליכוד היא היוזמת. היכן היו אהוד (עזריאלי) ברק, אריאל (היווני) שרון, אהוד (המעטפה) אולמרט כל השנים האלו? מי מנע בעדם ליזום מיזמים לאומים כדוגמת בנימין נתניהו?
אוופס שכחנו, הם הרי היו עסוקים בחורבן ההוויה היהודית. ליכוד ואחדות האומה? ערכי מורשת? יישוב הנגב והגליל? קטן היה עליהם לנוכח דיצתם שלא ברת הכיבוש להרוס לאבד ולשרוף מורשת יהודית במסווה מאחז עינים של קיום יהודי.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
