הוועדות הרפואיות הפועלות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, הן גוף עצמאי, מעין שיפוטי, הכפוף להוראות החוק ולביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה. אופיין המעין שיפוטי של הועדה הרפואית מדרג ראשון ושל הוועדה הרפואית לעררים, מחייב את החברים בהן לפעול על פי הכללים השוללים משוא פנים וניגוד אינטרסים. אף על פי כן, חדשות לבקרים, נשמעת ביקורת נוקבת כנגדן, אשר מלווה בקריאה להוצאתן מן המוסד לביטוח לאומי.
על החלטות הוועדות רפואיות בשני הדרגים, קיים הליך ערעור. על החלטת הוועדה מדרג ראשון, ניתן להגיש ערעור לועדה רפואית לעררים, אשר בסמכותה, לאשר החלטת הוועדה מדרג ראשון, לבטלה או לשנותה. הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת הערר נעשית באמצעות הגשת ערעור לבית דין אזורי לעבודה בשאלות חוק בלבד, וממנו ברשות, לבית הדין הארצי לעבודה. קיימת אף אפשרות לעתור לבג"צ על קביעת בית הדין הארצי לעבודה.
סיבות רבות הביאו לתחושות קיפוח של המבוטחים אשר זומנו לוועדות ולקריאה להוציאן מהמוסד לביטוח לאומי. מה שהחל כמחאת בודדים בבתי הדין לעבודה, סחף אחריו קולות מבוטחים רבים, אליהם הצטרפו ארגוני הנכים השונים. הביקורת סבבה סביב שני נושאים עיקריים. ראשית, העובדה שהביקורת השיפוטית מוגבלת לשאלות חוק בלבד, גרמה לתסכול, כאשר מחד, החלטות הרופאים לא עלו בקנה אחד עם ציפיותיהם של המבוטחים, מאידך, דלתו של בית הדין בשאלות רפואיות, היתה סגורה. שנית, בין המוסד לביטוח לאומי לבין הוועדות הרפואיות קיימות נקודות השקה רבות, אשר יוצרות את התחושה כי מדובר בוועדות "מטעם המוסד לביטוח לאומי". להלן פירוט "נקודות השקה":
1. הוועדות הרפואיות פועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי והתקנות על פיו.
2. הרופאים בוועדות ממונים ע"י שר העבודה והרווחה, ומשובצים לוועדות על פי בחירה של מזכיר הוועדות.
3. מזכיר הוועדות הרפואיות הוא עובד המוסד לביטוח לאומי, אשר עבר הכשרה מתאימה, ואשר עבודתו כמזכיר וועדות נעשית לאחר שעות עבודתו כפקיד תביעות.
4. שכרם של הרופאים ומזכירי הוועדות משולם ע"י המוסד לביטוח לאומי.
5. הוועדות הרפואיות פועלות במבנים של המוסד לביטוח לאומי ומקבלות מהמוסד לביטוח לאומי את כל השירותים המנהלים.
6. ההזמנות להתייצב בפני הוועדות הרפואיות וההודעה על החלטת הוועדה הרפואית נשלחות אל המבוטח באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
7. המוסד לביטוח לאומי קובע את מספר המבוטחים שיוזמנו ל"יום וועדות", וכפועל יוצא, משפיע על משך הבדיקה של כל מבוטח בפני הועדה.
8. ערעור לבית הדין האיזורי לעבודה, על החלטת וועדות הערר, מוגש כנגד המוסד לביטוח לאומי.
9. הביטוח הלאומי הוא הגוף המשלם את הגמלאות השונות בהתאם לקביעותיהן של הוועדות הרפואיות.
קיומן של נקודות השקה כה רבות בין הוועדות הרפואיות לבין המוסד לביטוח לאומי, היווה קרקע פוריה לצמיחתן של טענות כגון; למוסד לביטוח לאומי יש עניין בקביעת אחוזי נכות נמוכים; לרופאים בוועדות יש עניין לרצות את "מעבידם"; מזכיר הוועדות מכתיב לרופאים כיצד לפסוק וכדו'. מבוטחים רבים טענו כי יש טעם לפגם בכך שהגוף שאמור לשלם את הגמלה, הוא הגוף שבודק אותם. עוד נטען כי פרק הזמן אותו מקדישה וועדה לכל מבוטח, קצר מאוד, ואינו מאפשר לערוך בדיקה קלינית מקיפה, ו/או לקרוא את התיק הרפואי של המבוטח ביסודיות. כמו כן נטען כי שכרם של הרופאים בוועדות נמוך מאוד, דבר שפוגם ביכולתו של המוסד לביטוח לאומי לגייס רופאים מיומנים, ו"משאיר" את המוסד ואת המבוטחים עם רופאים קשישים, המנותקים מהחידושים ברפואה.
ועדת העבודה הרווחה של הכנסת ה - 15, מינתה ועדה בראשותו של מי שהיה נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט (בדימוס) מ. גולדברג, בכדי לבחון אם ראוי להוציא את הוועדות הרפואיות, הפועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי, לגוף חיצוני כך שהמוסד יהיה רק "הגוף המשלם" לאלה שימצאו זכאים לכך.
הוועדה התכנסה מספר פעמים, כאשר בפניה הונחו, בין היתר, עמדותיהם של ארגון הנכים נפגעי תאונות עבודה בישראל, ארגון הנכים הכללי, משרד האוצר, ארגון "בצלם", והועד הארצי של עובדי המוסד לביטוח לאומי. לאחר קבלת עמדות הנוגעים בדבר, קבעה הוועדה כדלקמן:
" … חברי הועדות הרפואיות עושים מלאכתם נאמנה, פוסקים לפי מיטב הכרתם המקצועית … הועדה בדעה שמזכירי הועדות, על אף היותם עובדי המוסד, ממלאים תפקידם נאמנה, ואין להם כל עניין לגרוע מדרגת נכותו של נכה … יחד עם זאת, אין למרביתם המכריע של חברי הועדה ספק, שמראית פני הצדק, והצורך בשיפור השירות לציבור הנזקק לועדות, דורשים שינוי במצב הקיים וכי השינוי יצמצם משמעותית את תחושת אי – הצדק המפעמת בלב חלק מהמבוטחים".
ועדת גולדברג המליצה, בין היתר, כי בחירת חברי הוועדות הרפואיות תעשה באמצעות מכרז של משרד הבריאות, כי רופא ימונה לפרק זמן של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לשלוש שנים נוספות, רק לאחר קבלת דו"ח של וועדת בקרה על תפקודו, וכי הוועדות לא תתקיימנה בסניפי המוסד לביטוח לאומי, אלא בבתי החולים הממשלתיים, בתי החולים של קופת החולים הכללית, ובמרפאות קופות החולים, אשר יבחרו במכרז.
חלפו שנים רבות והמלצותיה של ועדת גולדברג, טרם יושמו. ישום הרפורמה המוצעת כרוך בהשקעה של מיליונים רבים של שקלים חדשים, ומשרד האוצר מתנגד. מדובר כאמור בשכירת מבנים חדשים, הכשרה ותשלום למזכירי וועדות, מכרזים, השתלמויות, הדרכות מקצועיות וכדו'.
במצב הקיים, ובכדי להפיק את המירב מהדיון בפני הוועדות הרפואיות, חשוב להגיע לוועדה עם טענות מסודרות ומאורגנות, חוות דעת ומסמכים רפואיים עדכניים. ככל שניתן כדאי לקבל ליווי משפטי של עורך דין או נציג ארגון נכים אשר יוודא כי זכויותיך נשמרות ע"י הוועדה הרפואית, וכי החלטת הוועדה מתקבלת באופן עצמאי ובהתאם לכללי המינהל התקין.
בריאות שלמה לכולם !
עו"ד מירב אפרים
054-2005424
www.lawgate.co.il
