התקף לב כתאונת עבודה 

עברת התקף לב בעבודה - התעצבנת בעבודה והתחלת לחוש כאבים בחזה?  עשית מאמץ פיזי חריג בעבודה ולאחריו חשת בדקירות בחזה אשר הובילו להופעת אוטם לבבי?  יתכן ומדובר ב "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, ואתה זכאי לקבל גמלאות כספיות ו/או אחרות מהמוסד לביטוח לאומי. במאמר זה ארחיב על הנסיבות בהן רואים התקף לב כתאונת עבודה,  ועל החשיבות בפנייה לעורך דין המומחה בתחום, עוד בטרם הגשת התביעה הראשונה  (טופס ההודעה על פגיעה בעבודה) לביטוח לאומי.

מי שתביעתו תוכר כפגיעה בעבודה, כלומר שהתקף הלב יוכר כ"תאונת עבודה", יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה לתקופה בה היה באי כושר (לתקופה מירבית של 90 ימים), בהתאם לתעודות אי הכושר. מי שיקבעו לו אחוזי נכות בגין התקף הלב, עשוי להיות זכאי לתשלום מענק, קצבה זמנית או קצבה חודשית קבועה (בהתאם לגובה הנכות), ולגמלאות נוספות מהביטוח הלאומי. שווי הגמלאות עשוי להגיע למאות אלפי שקלים. אם חלילה התקף הלב יביא לפטירתו של המבוטח, יהיו זכאים בני משפחתו (אלמנתו וילדיו)  לקצבה חודשית ולמענקים שונים הקבועים בחוק.

מהו אוטם שריר הלב?

התקף לב (או בשמו הרפואי "אוטם שריר הלב") הינו תוצאה של מחלת טרשת העורקים הכליליים המתפתחת לאורך זמן. האוטם מתרחש, בדרך כלל, באופן טבעי כאשר שכבת שומן שהצטברה ברובד הפנימי של העורק נקרעת, וסביב הקרע נוצר קריש דם אשר גורם לסתימת העורק כולו, להפסקת מעבר הדם בעורק ובעקבות כך, הפסקת הובלת החמצן ללב. אוטם שריר הלב יכול להתפתח משך מספר דקות, שעות אף מספר ימים. אירוע חריג בעבודה עשוי להוות את אותו טריגר הגורם ללחץ דם מוגבר ולהשתחררות קריש דם הסותם את העורק. כפי שמובהר לעיל, האירוע החריג, ה"טריגר" בעניינו, אינו הסיבה לקיומה של מחלת הלב ובדרך כלל תרומתו להופעת האוטם הלבבי (התקף הלב) קטנה. אף על פי כן, יתכנו מקרים בהם לאירוע החריג משקל רב בהופעת האוטם וסביר להניח, שבלעדיו לא היה המבוטח לוקה בהתקף לב באותו מועד.  

אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל

כאמור, אחד התנאים המקדמיים להכרה באוטם לבבי כפגיעה בעבודה, הוא שלאוטם הלבבי קדם "אירוע חריג" או מאמץ בלתי רגיל". הקביעה כי אכן מדובר באירוע חריג או מאמץ לא רגיל בהקשר של אדם מסויים נעשית באופן סוביקטיבי שכן, אירוע מסויים ישפיע באופן שונה על אנשים שונים.  אירוע שיחשב "חריג" או "בלתי רגיל" עבור אדם פלוני, עשוי להיות אירוע שגרתי עבור אלמוני. לאירוע חריג עשוי להחשב ויכוח חריף עם המעביד או עם קולגה לעבודה, ויכוח עם מנהל הבנק, עם ספק או נותן שרותים אחר וכדו'.  מאמץ בלתי רגיל, כשמו כן הוא, מדבר על מאמץ פיזי גדול של מבוטח אשר אינו רגיל בכך.

הקביעה באם ארע אירוע חריג בעבודה, תתבסס הן על הצהרותיו של המבוטח בטופס התביעה, חקירותיו בביטוח לאומי, חקירות של עדים נוספים ואף על הרישומים באנמנזה הרפואית.  על אף טענה חוזרת ונשנית של מבוטחים כי לא ראו חשיבות לספר בבית החולים על אשר ארע להם בעבודה או לחילופין כי הדברים שסיפרו בבית החולים לא נרשמו ע"י הרופאים, חזר בית הדין וקבע בפסקי דין רבים כי העובדה שהמבוטח לא סיפר לצוות הרפואי בחדר המיון על כל אירוע חריג בעבודתו, תומכת במסקנה כי לא אירע אירוע כזה, או כי התובע לא ייחס חשיבות לאירוע הנטען  (ראה: דב"ע נו / 0-153 יצחק כהן נ' המל"ל (לא פורסם)).

"חריגות" האירוע נבחנת באופן סוביקטיבי לגבי המבוטח, אך יש להביא ראיות אוביקטיביות התומכות בטענות המבוטח בדבר האירוע ועוצמתו.  בית הארצי לעבודה קבע בדב"ע נד/ 0-203 שלמה אברמוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם),  כי לא כל התרגזות במהלך העבודה תחשב כ"אירוע חריג" בדבריו להלן:

"חיי אדם עובד בן זמננו אינם מתנהלים, בדרך כלל, על מי מנוחות. הוא אינו נתון בסביבה "סטרילית", חפה ממוקדי חיכוך ומתח ובעיקר כל אימת שמדובר ביחסי עבודה היררכיים בו כפוף העובד להוראות הממונים עליו, שלא תמיד ישביעוהו נחת.

קיום הרמוניה מושלמת ביחסי העבודה – הוא מטבע הדברים חיזיון בלתי נפרץ, וחיי העבודה רצופים לעיתים מזומנות בתסכול, רגשות קיפוח, התרגזות וכעס, ברמה זו או אחרת.

על מנת שיוכר דחק נפשי כ"אירוע חריג" במשמעות ההלכה הפסוקה, צריך שיהא לו מימד המעצים אותו באורח משמעותי לעומת דחק נפשי שיגרתי שהיא מנת חלקם של עובדים במערכות העבודה".

הוכחת "אירוע חריג" בעבודה, אינה מלאכה של מה בכך, והיא עלולה לחרוץ את גורל התביעה, באם לאישור או לדחייה. מבוטחים רבים אשר אכן חוו אירוע חריג בעבודה, נוטים לשים לעצמם רגליים, ומציינים בתביעתם לביטוח לאומי כי הם "תמיד לחוצים בעבודה", וזאת מתוך חוסר הבנה ומחשבה מוטעית כי לחץ תמידי בעבודה, הוא ההוכחה לקשר בין העבודה להתקף הלב שקיבלו.  על רקע האמור לעיל,  עצתי לכם לפנות ליעוץ משפטי של עו"ד המומחה בתחום עוד בטרם הגשת התביעה לביטוח לאומי.

שאלת הקשר הסיבתי

לאחר שנקבע כי למבוטח ארע אירוע חריג או מאמץ בלתי רגיל אשר קדם לאוטם הלבבי, יבחן הביטוח הלאומי את שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין אותו אירוע חריג לבין התקף הלב. כפי שהובהר לעיל, אוטם לבבי יקרה אצל אנשים אשר קיימת אצלם היצרות עורקים מוקדמת, ולפיכך ישקול הביטוח הלאומי, בין היתר, אם גורמי הסיכון של אותו אדם השפיעו יותר על פרוץ האוטם מאשר האירוע החריג. בין גורמי הסיכון האישיים נכללים,  עישון כבד, לחץ דם גבוה, כולסטרול "רע" גבוה, ואף תורשה.  אל מול גורמי הסיכון של המבוטח תבחן סמיכות הזמנים שבין האירוע החריג לבין הופעת האוטם. ככל שפרק הזמן בין האירוע החריג לבין האוטם הלבבי קצר יותר, עולה הסיכוי לקביעת קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתביעה תאושר, דרגת נכותו של המבוטח תקבע ע"י הוועדות הרפואיות (ראה להלן). מאידך, אם התביעה תדחה ע"י פקיד התביעות בטענה כי לא ארע למבוטח אירוע חריג או מאמץ לא חריג, ו/או בשל העדר קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף הלב,  יש לבחון באם קיימת עילה להגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.  ההליכים בבית הדין בתביעות מסוג זה מורכבים,  מסובכים ויש לנהלם רק באמצעות עורך דין מנוסה המומחה בתחום. 

קביעת דרגת הנכות ע"י הוועדות הרפואיות:

לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באוטם הלבבי כפגיעה בעבודה או לחילופין לאחר שבית הדין קבע כי האוטם הלבבי הינו "פגיעה בעבודה",  יוזמן המבוטח לוועדה ראשונה בהרכב של רופא אחד (ומזכיר וועדה) אשר תדון בעניינו ותקבע אם נותרה לו נכות כתוצאה מהפגיעה.  על החלטת הוועדה רשאי המבוטח להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים אשר תדון בעניינו בהרכב של שלושה רופאים, כאשר בסמכותה לשנות את החלטת הוועדה הראשונה.

בסמכותה של הוועדה לקבוע את אחוזי הנכות הרפואית אשר נגרמה למבוטח כתוצאה מתאונת העבודה.  כפי שהובהר לעיל, אוטם שריר הלב מתרחש אצל מבוטחים להם מחלה כלילית קודמת, וישנם מקרים בהם הוועדה תערוך חשבון "עובר ושב" ותנכה את הנכות בגין המצב הקודם מהנכות שנקבעה לאחר האוטם הלבבי.   יש לשים לב כי ניכוי מצב קודם אפשרי אך ורק במקרה שבו קיים מצב קודם מוכח של פגיעה בלב. הוועדה צריכה להסתמך על נתונים מוכחים לפגיעה קודמת בלב וזאת למשל לאור מיפוי לב או אקו לב שנעשה או נתונים אחרים מתוך החומר הרפואי המצביעים על פגיעה בלב.

על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין בשאלות משפטיות בלבד.

סיכום:

תביעות לביטוח לאומי עקב התקף לב בעבודה, מוטב שיעשו כבר מהשלב הראשון בליווי עורך דין המומחה בתחום. הטיפול בתביעה אשר נדחתה ע"י ביטוח לאומי, ארוך ומסובך מאוד.  וההתנהלות מול הוועדות הרפואיות חשובה לא פחות.  אלו בדיוק המקרים בהם הבחירה לחסוך ולהימנע מקבלת ליווי משפטי, עלולה לעלות לכם ביוקר.

יש לכם לב אחד - שמרו עליו  !