גרפולוגיה פורנזית - לעומת גרפולוגיה פסיכולוגית 

 גרפולוגיה משפטית/ דבורה הראל* http://harell-graphology.co.il

הנזק הנגרם למשק הישראלי בעקבות זיוף כתבי יד וחתימות, נאמד בעשרות מליוני שקלים בשנה.  בדיקת אותנטיות של חתימות על גבי הסכמים שלא מולאו, המחאות שלא כובדו, צוואות מנשלות, וגילוי זהותו של כותב מכתבי איום ונאצה, כל אלה מהווים עילות לתביעות משפטיות והבדיקות הנחוצות לברור התביעות הללו  מתבצעות על ידי מומחה לכתב יד - הגרפולוג המשפטי.

רוב עבודתו של המומחה לכתב יד מתבצעת בחקר מסמכי נייר; המחאות, צוואות, יומנים, חוזים, בחינות וטפסים למיניהם. לעתים נקרא המומחה לסייע במקרים בהם ה"מסמכים" השנויים במחלוקת הם ציורים וכתובות על קיר, כך, הייתי  מעורבת כמומחית לכתב יד וחתימות בתיק שעסק בטענות זיוף של צייר ישראלי מפורסם, אשר ציוריו נמכרים בעולם בעשרות אלפי דולרים.

הגרפולוגיה – הפסיכולוגיה של כתב היד - מוכרת לנו ככלי נפוץ לצורכי אבחון ומיון כוח אדם, ייעוץ והכוונה מקצועית, מוכר פחות תחום הגרפולוגיה המשפטית העוסק בהשוואת חתימות וכתבי יד. מאמר זה נועד להציג את העקרונות העומדים בבסיס הגרפולוגיה המשפטית, באיזה מקרים היא עשויה לסייע וכיצד ניתן להיעזר בה בצורה אפקטיבית.

מה בין גרפולוגיה לגרפולוגיה משפטית?

בעוד הגרפולוגיה ה"רגילה" עוסקת בקשר בין מרכיבי הכתב לבין משמעותם ההתנהגותית, הגרפולוגיה המשפטית עוסקת בחיפוש אחר זהות, או שוני, בין כתבי יד וחתימות, ללא יחוס תכונות אופי למרכיבי הכתב. כך, למשל, במקרה של חשד שפלוני טוען שלא חתם על מסמך מסוים, לא יקבע הגרפולוג המשפטי שסביר שהחשוד לא משקר בשל היותו אדם ישר ואמין. הגרפולוג יתבונן, ימדוד, וישווה בין מרכיבי החתימה השונים עם חתימתו של פלוני ורק אז יוכל לקבוע מהי דרגת הסבירות שאכן לא מדובר בחתימתו.

ההשוואה מתבצעת על פני מספר רב של פרמטרים בכתב. דוגמת כתב יכולה להכיל 500 – 1000 (!) אפיונים אישיים הנוגעים לצורת הכתב, לתנועה, לאיכויות קו וללחץ הכתיבה  כך, מוטעה לחשוב שמידת הדמיון בין שתי חתימות או כתבי יד מתמצה רק בקביעת מידת הדמיון הצורני ביניהן. ייחודם של כתב וחתימה נקבעים בהתחשבות בגורמים רבים המתקיימים בו זמנית כגון: איכויות הקו, צבעו, פרופורציות בין אותיות, חיבורי אותיות, מרווחים בין אותיות, ניקוד, קישוטים ועוד. כל המרכיבים הללו נשזרים זה בזה, בכוח הרגל, ויוצרים תמונה דינמית  אישית ומורכבת.

השאלות העיקריות אשר עליהן מתבקש הגרפולוג המשפטי להשיב קשורות לעתים קרובות לזיהוי הכותב, דהיינו: האם פלוני כתב מסמך מסוים או חתם עליו?  האם נכתב המסמך על ידי יותר מאדם אחד?  האם נערכו שינויים במסמך כגון: הוספות, כתיבה בעט שונה, מחיקות?

על מנת שיוכל המומחה להשיב על השאלות העולות מהמקרה הנחקר, עליו להיעזר בחומר מתאים, אשר יאפשר לו להגיע למסקנות ברמת בטחון טובה. לכל מקרה הכללים המיוחדים לו, אולם קיימים כמה כללים המשותפים למרבית המקרים. ואפרט אותן על קצה המזלג:

כדי לענות על שאלות אודות  חתימות או כתב יד החשודים כמזויפים על המומחה לכתב יד ללמוד על נסיבות כתיבתו של המסמך לגביו קיימת מחלוקת, וכן עליו לברר פרטים הקשורים לכותב, כגון גילו, מצב בריאותו וכד'. כאמור, תהליך הכתיבה מושפע מנסיבות חיצוניות שונות, ואף מגורמים נפשיים ופיזיולוגיים ולכן על המומחה לדעת אם אדם חתם בנסיבות לא רגילות ולא נוחות (כגון בשכיבה או בשעת נסיעה) כשהיה חולה או תחת השפעת תרופות המשנות מצבי תודעה. מידע מסוג זה, הוא משמעותי ביותר ומנחה את המומחה לגבי השגת דוגמאות כתב וחתימות להשוואה.

שלא כטביעת אצבעות, כתב יד וחתימה טבעיים משתנים ויגלו וריאציות שונות ומגוונות של צורות, אופני כתיבת מילים ועריכה על הדף. כתב, כמו הבעות פנים ותנועות גוף, מתבצע באמצעות קואורדינציה מוטורית עדינה בעלת קצב תנועה אישי, לא מכני או "רובוטי". כל אלמנט בכתב או בחתימה עשוי להשתנות ממסמך למסמך ואף באותו מסמך עצמו. שוני בהטיית כתב, בגודל או בצורת אות  מסוימת, פרופורציות משתנות ומהירויות כתב שונות, כל אלה מהוות וריאציות שכיחות וטבעיות. לעיתים אדם עשוי לחתום בכמה אופנים וחתימתו הפורמלית המלאה, כפי שהיא מופיעה על גבי מסמכים רשמיים חשובים עשויה להיות שונה מאוד מחתימתו המקוצרת או מחתימתו על גבי מכתבים אישיים. חשוב, איפה, ללמוד את טווח השונות האופיינית לכותב משום שלפעמים הוא עשוי להיות גדול מאוד.

אחת הדרישות החשובות לבדיקת אוטנטיות קשורה בצורך בבדיקת המסמך המקורי. כל מסמך אחר, עותק או צילום, מקשה על הבדיקה ויניב חוות דעת שיש בה הסתייגות. אף שיש מקרים בהם ניתן להגיע למסקנות ברורות אודות הכותב והחותם גם באמצעות צילום, לא ניתן לענות על שאלות הנוגעות לשינויים בצבע העט ולסוגי זיופים הקשורים במחיקות ושינויים נוספים שנערכו במסמך. יתרה מזאת, היום ניתן בקלות למקם חתימה שנחתמה על גבי מסמך אחד ולהעבירה באמצעות סריקה או צלום על מסמך פיקטיבי. לכן, על מנת להיות בטוח שלא נערכה מניפולציה כזו, נחוץ לבדוק את המסמך המקורי.

מצב בדיקה אידיאלי קיים אם המומחה יקבל להשוואה כתבי יד וחתימות אשר נכתבו בסיטואציות דומות, על גבי סוגי מסמכים הדומים למסמך השנוי במחלוקת לדוגמא: כאשר מתבקש המומחה לבדוק חתימה על גבי הסכם הלוואה מבנק, רצוי לבדוק לצורך השוואה מסמכים רשמיים אשר נחתמו באותו מעמד.

למרות שמלאכת ההשוואה דורשת הליך מדוקדק של מדידות והגדלות, תהליך קבלת ההחלטה אינו מתמטי ומדויק וכך גם מידת הביטחון של המומחה בממצאיו. אך לצורך המחשה המכוונת להקל על קוראי חוות הדעת נבנו סולמות לדרוג מידת הביטחון של המומחה במסקנותיו.

בילביוגרפיה:

Hilton Ordway., (1982), Scientific Examination of Questioned Documents. Revised Edition. CRC press NY.

Huber R.A. & Headrick A.M. Handwriting identification: Facts and Fundamentals. CRC press NY.

Osborn, A. S. Questioned Documents, Boyd Printing Company, Toronto.