לימודי עיצוב בתעשייתי - בראי ההיסטוריה לימודי עיצוב בתעשייתי לא נולדו בחלל ריק, הם תוצר של המהפכה התעשייתית כולה, והתפתחו מתוך תחרות ומתוך הצורך ההולך וגובר מצד צרכנים להתמקד לא רק בטיבו של המוצר כי גם במראהו.
הספרות מצביעה על שנת 1865 כתחילתו של עידן חדש, עידן שבו החל להתפתח אצל הצרכן שאיפה למוצרים שונים כגון: רהיטים ומוצרי חשמל - כך שיהיו לא רק נוחים ופונקציונאליים כי אם גם מרשימים. בנוסף העולם נחשף בשנים אלו לחומרי ייצור חדשים חלקם טבעיים כגון שנהב או שריון צב וכן לחומרים חדשים מעובדים דוגמת - צלולואיד מלאכותי. ועל אף שבסוף המאה ה-19 עוד לא היו לימודי עיצוב בתעשייתי או מעצבים תעשייתיים, הארכיטקט פרנק לויד וורייט Wright. Frank Lloyd, 1867-1959)) היה הראשון להניח את היסודות לעולם העיצוב התעשייתי בכלל ולעולם לימודי עיצוב תעשייתי בפרט. הוא עשה כן כאשר כתב ברהיטות יוצאת דופן עצות למעצבים ואומנים של תקופתו. שם הציע להם לזנוח את הפקת יצירות האומנות שלהם ותחת זאת לפנות לעיצוב אב טיפוס לייצור המוני במפעלים.
לאחר 1990, תעשיינים נאבקו זמן רב כדי לצקת צורה ולהעניק מראה ייחודי למוצרי חשמל, רכבים וטכנולוגיות חדשות, והצרכנים המשיכו לדרוש מעטפת אסטטית יותר למוצרים תעשייתיים. הם דרשו בעצם להביא את העתיד למוצרים מן העבר. בתקופה זו מהנדסים שהיו אמורים לתכנן מוצרים עצרו את עבודתם מאחר ולא היו להם את הכלים להבין כיצד להתאים את המוצר לצרכנים החדשים. בתי ספר לאומנות החלו להכשיר אומנים והפכו אותם למורים שיעבירו לימודי עיצוב תעשייתי, אך לא ציידו אותם בידע הטכנולוגי הדרוש לצורך העברת לימודי עיצוב תעשייתי לסטודנטים הרבים שהתדפקו על דלתותיהם.
רק בשנת 1920, החלו מספר מעצבים צרפתיים מן הזרם המודרניסטי לשלב ולהביע את הקשר המעשי שבין אומנות, עיצוב ותעשייה.
וכך, עולם העיצוב התעשייתי הגיע כמענה עסקי, בעת משבר עולמי. לקריאה של הארכיטקט פרנק לויד וורייט נענו אומנים מסחריים ומעצבי תפאורה. הם פנו לעיצוב תעשייתי והשתמשו ביכולותיהם האומנותיות תוך שילוב עצותיו המעשיות של פרנק לויד וורייט ליצירת עיצובים חדשניים למגוון רחב של מוצרי צריכה. אחד העקרונות שהשפיע באופן משמעותי על העיצובים הוא עקרון האווירודינמיקה ששינה לחלוטין את המראה של מכוניות, מכונות כביסה ואפילו מכשירי רדיו.
העיצובים, שנתנו לצרכנים תחושה שמדובר במוצרים עתידניים וחדשניים העלו משמעותית את רווחי היצרנים, ובתוך זמן קצר הפכו המעצבים התעשייתיים לסוג של סלבריטאים. חברות גדולות הכריזו בפומבי בכל פעם שהן שכרו את שירותיו של מעצב תעשייתי לעיצוב סדרת מוצרים חדשה, והמקצוע עיצוב תעשייתי קיבל גושפנקא ממסדית רשמית בשנת 1938, בארצות הברית, תחילה.
לימודי עיצוב תעשייתי במילניום החדש
כיום, לימודי עיצוב תעשייתי פורחים בכל מדינות המערב, וקשה להבין איך הסתדרנו בכלל בלעדיהם. תחום זה עבר שינויים רבים ומתאים עצמו לדרישות הצרכנים מחד ולהתפתחויות הטכנולוגיות מאידך. לימודי עיצוב תעשייתי נחשבים ללימודים מאתגרים ובוגרי מסלול זה למעשה נהנים מקריירה יוקרתית.
לפרטים נוספים: קווים המכון לעיצוב ואדריכלות
הספרות מצביעה על שנת 1865 כתחילתו של עידן חדש, עידן שבו החל להתפתח אצל הצרכן שאיפה למוצרים שונים כגון: רהיטים ומוצרי חשמל - כך שיהיו לא רק נוחים ופונקציונאליים כי אם גם מרשימים. בנוסף העולם נחשף בשנים אלו לחומרי ייצור חדשים חלקם טבעיים כגון שנהב או שריון צב וכן לחומרים חדשים מעובדים דוגמת - צלולואיד מלאכותי. ועל אף שבסוף המאה ה-19 עוד לא היו לימודי עיצוב בתעשייתי או מעצבים תעשייתיים, הארכיטקט פרנק לויד וורייט Wright. Frank Lloyd, 1867-1959)) היה הראשון להניח את היסודות לעולם העיצוב התעשייתי בכלל ולעולם לימודי עיצוב תעשייתי בפרט. הוא עשה כן כאשר כתב ברהיטות יוצאת דופן עצות למעצבים ואומנים של תקופתו. שם הציע להם לזנוח את הפקת יצירות האומנות שלהם ותחת זאת לפנות לעיצוב אב טיפוס לייצור המוני במפעלים.
לאחר 1990, תעשיינים נאבקו זמן רב כדי לצקת צורה ולהעניק מראה ייחודי למוצרי חשמל, רכבים וטכנולוגיות חדשות, והצרכנים המשיכו לדרוש מעטפת אסטטית יותר למוצרים תעשייתיים. הם דרשו בעצם להביא את העתיד למוצרים מן העבר. בתקופה זו מהנדסים שהיו אמורים לתכנן מוצרים עצרו את עבודתם מאחר ולא היו להם את הכלים להבין כיצד להתאים את המוצר לצרכנים החדשים. בתי ספר לאומנות החלו להכשיר אומנים והפכו אותם למורים שיעבירו לימודי עיצוב תעשייתי, אך לא ציידו אותם בידע הטכנולוגי הדרוש לצורך העברת לימודי עיצוב תעשייתי לסטודנטים הרבים שהתדפקו על דלתותיהם.
רק בשנת 1920, החלו מספר מעצבים צרפתיים מן הזרם המודרניסטי לשלב ולהביע את הקשר המעשי שבין אומנות, עיצוב ותעשייה.
וכך, עולם העיצוב התעשייתי הגיע כמענה עסקי, בעת משבר עולמי. לקריאה של הארכיטקט פרנק לויד וורייט נענו אומנים מסחריים ומעצבי תפאורה. הם פנו לעיצוב תעשייתי והשתמשו ביכולותיהם האומנותיות תוך שילוב עצותיו המעשיות של פרנק לויד וורייט ליצירת עיצובים חדשניים למגוון רחב של מוצרי צריכה. אחד העקרונות שהשפיע באופן משמעותי על העיצובים הוא עקרון האווירודינמיקה ששינה לחלוטין את המראה של מכוניות, מכונות כביסה ואפילו מכשירי רדיו.
העיצובים, שנתנו לצרכנים תחושה שמדובר במוצרים עתידניים וחדשניים העלו משמעותית את רווחי היצרנים, ובתוך זמן קצר הפכו המעצבים התעשייתיים לסוג של סלבריטאים. חברות גדולות הכריזו בפומבי בכל פעם שהן שכרו את שירותיו של מעצב תעשייתי לעיצוב סדרת מוצרים חדשה, והמקצוע עיצוב תעשייתי קיבל גושפנקא ממסדית רשמית בשנת 1938, בארצות הברית, תחילה.
לימודי עיצוב תעשייתי במילניום החדש
כיום, לימודי עיצוב תעשייתי פורחים בכל מדינות המערב, וקשה להבין איך הסתדרנו בכלל בלעדיהם. תחום זה עבר שינויים רבים ומתאים עצמו לדרישות הצרכנים מחד ולהתפתחויות הטכנולוגיות מאידך. לימודי עיצוב תעשייתי נחשבים ללימודים מאתגרים ובוגרי מסלול זה למעשה נהנים מקריירה יוקרתית.
לפרטים נוספים: קווים המכון לעיצוב ואדריכלות
מורה, מעצב , תואר ראשון בעיצוב , לומד לתואר שני עבוד במכון קווים לעיצוב פנים ואדריכלות http://www.cavim.co.il/
>