פינוי שוכר - משמעות החוק החדש 

פינוי שוכר – בהמשך לכתבה שהתפרסמה ב"ידיעות אחרונות"

לאחרונה התפרסמה כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" בעניין נוכלי השכירויות, קרי, אותם שוכרים אשר התקשרו בהסכם שכירות, אשר מעולם לא התכוונו לקיימו.

אכן, מדובר בבעיה ברמה ארצית, כאשר אותם שוכרים עוברים ממשכיר אחר למשנהו, ובכל פעם מוצאים את המשכיר אותו הם מצליחים לשכנע להתקשר עימם בהסכם שכירות, להלן הקרבן הבא שלהם.

מה עושים?

כמובן, שהפתרון הטוב ביותר הוא להקדים תרופה למכה ולעמוד על קנקנו של השוכר ו/או השוכרים עוד בטרם ההתקשרות עימם בהסכם וזאת ע"י נקיטת פעולות פשוטות, כמו בדיקה באתרי האינטרנט השונים, לרבות של ההוצאה לפועל ובנק ישראל על מנת לתהות על קנקנם של אותם שוכרים ובהמשך, ככל שנמצאו מתאימים, לערוך הסכם שכירות מקצועי אצל עורך דין אשר יספק הגנה מירבית על המשכיר.

אשר לאותם משכירים שכבר "נפלו בפח", הרי שאין להם כל אפשרות משפטית לפינוי המושכר מלבד נקיטת הליכים משפטיים בהתאם  לתקנות החדשות העוסקות בפינוי מושכר, אשר עלולים להגיע לכדי חודשיים שלושה, אך עדיין מהווים הפתרון היחיד והמהיר ביותר.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט השלום בירושלים בת.א. 2724/04, בית המשפט שב וקבע כי גם אם שוכר לא משלם דמי שכירות, המשכיר אינו זכאי לפעול באופן חד צדדי ולקחת לעצמו את החזקה במושכר. כלומר, הדרך היחידה העומדת בפני המשכיר היא לפנות לבית המשפט בתביעה לפינוי השוכר.

עפ"י התקנות, משכיר יכול להגיש לבית המשפט "תביעה לפינוי מושכר" אשר לא תכיל סעדים נוספים פרט לסעד הפינוי הנתבע, ברם, המשכיר יוכל להגיש תביעה נוספת הכוללת סעדים כספיים בהליך משפטי נוסף ונפרד ללא צורך בקבלת רשות מבית המשפט, כלומר, פיצול הסעדים ניתן למשכיר התובע מיד עם הגשת התביעה, כאשר, על מנת להחיש את ניהול ההליך המשפטי, קובעות התקנות כי יש לצרף לכתב התביעה את טיעוני המשכיר, תצהירי עדות ראשית מטעמו, אסמכתאות משפטיות ואת המסמכים הנוגעים לתביעת הפינוי וכך גם על השוכר הנתבע לפעול בכתב הגנתו.

התיקון המשמעותי ביותר בתקנות אלה הוא, כי בית המשפט יקבע מועד לדיון בתביעת הפינוי לא יאוחר מ- 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה האחרון. ברם, המציאות קצת שונה וזאת עקב עומס התיקים בבית המשפט. בפועל, בעת הגשת כתב התביעה, בית המשפט קובע בו ביום מועד בו ישמע הדיון בתביעה, כאשר מועד הדיון נע בין שלושה חודשים ובבתי משפט מסוימים גם ארבעה חודשים. כלומר, עם הגשת התביעה, משריין לעצמו המשכיר התובע מועד דיון.

אך מה לגבי הנזק הכספי שנגרם למשכיר בתקופה זו ?

אין חולק כי ככל שפרק הזמן שחולף עד למתן פסק דין המורה על פינוי המושכר מגדיל את הנזק הכספי למשכיר, וביתר שאת, כאשר אין בידיו בטוחות טובות כמו שטר חוב עם ערבים, וערבים לחוזה השכירות עצמו. לפיכך, הדרך לרפא פגיעה זו, היא להקדים ולהגיש תביעה כספית כנגד השוכרים ו/או הערבים, אם ישנם, וזאת כבר במקביל לתביעת הפינוי ו/או לפעול כנגדם במסגרת הליכי ההוצל"פ על מנת לגבות את חוב דמי השכירות וכן יתר הנזקים שהשוכר גרם למושכר. כמובן, שאם ישנו שטר חוב בידי המשכיר, ניתן להפעיל את השטר באמצעות לשכת ההוצל"פ כנגד עושה השטר והערבים לו, ככל שישנם.

רבים מבין המשכירים אשר למרבה הצער נחשפים לשוכר בעייתי שמפסיק לשלם להם, "נופלים בפח" פעם נוספת כאשר הם מאמינים ו/או רוצים להאמין להבטחות השוכר כי התשלום יוסדר וכי הוא יתקן את דרכיו וכיוצ"ב, אלא, שהבטחות אלה ברובם המוחלט של המקרים מופרות ובכך מוצא עצמו המשכיר מאבד זמן יקר בתהליך פינוי הדירה.

המסקנה המתבקשת היא, כי במקרה בו השוכר מפסיק לשלם ו/או מפר את חוזה השכירות באופן המביא לביטולו, יש להקדים ולפעול לפינויו בדרך משפטית, או במילים אחרות, יש להגיש תביעה על מנת לשריין מועד לדיון בבית המשפט.

אכן, התקנות החדשות אינן מהוות פתרון אולטימטיבי לבעיית פינוי מושכר ופינוי שוכרים בעייתיים, אך בשלב זה זהוה הפתרון הטוב ביותר.

מאמר זה נערך ע"י עו"ד אלי מלול המתמחה מתביעות פינוי שוכרים. המידע המשפטי המוגש, מהווה מידע כללי בלבד. השימוש במידע אינו מהווה תחליף לקבלת חוות דעת ו/או יעוץ ו/או ייעוץ משפטי. העורך אינו אחראי בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה לתוצאות הנובעות משימוש הקוראים במידע משפטי זה. מידע נוסף בעניין ניתן לקבל באתר WWW.MB-LAW.CO.IL  או בטל': 03-6955644