השכנוע נעוץ ביכולת נקודת המבט להיות ממוקמת מעל כל "דימיון הגופים" האפשריים שלגביהם מתקיימת כרגע תנועה במרחב המתרחש (גם הדוברים וגם הדברים:אני,אתה,הוא וגופי הרבים וכהמשך - גם "גופי" הדברים).
בשלב השני - קיימת חשיבות להצטיירות דימיונית מהונדסת שיכלית ונכונה של מלוא קווי ההתפתחות והנגיעה ההדדית של כל הגופים הללו השורצים במרחב התנועה התפיס.מפת ייצוג נכונה ועשירה המסוגלת לעלות ולהצטייר היטב על גבי מסכי הדימיון עשויה ליצור מצב מלוטש מאד של הבנת שכנוע וביצועו.
אפשרויות מתיחת קווי מגע והשקה בין כל הגופים הללו ("תצורה של יחסי גומלין") היא השלב השלישי.כלומר,מתיחת קווים לוגיים וריגשיים עשירים בתוך כל ההצטיירות המפורטת הזו.
השלב הרביעי מהווה בניית נפח של כל אחד מהדברים (אני: פתיחה לדגם תלת מימדי- בטן,לב,ראש) אתה : לב,ראש,בטן ממול כהקבלה ו"הם" (הצופים).
התוכן והדברים הנאמרים נחשבים כגוף נוסף בפני עצמו.
תנועת כל התוכן - היא הכנסת הדברים אל תוך הגופים והוצאתם והבנת המשחקים ההדדיים של כל אפשרויות המשחק בכדורי השיחה,ובנוסף היא פשר ההבנה וכן הניסוח שהינו החשוב ביותר (הוא זה אשר יוצר את ההשפעה הפסיכולוגית וכיוונה).
בנוסף על כך אלו,אינטלגנציית הדיבור עשויה להיות מכרעת ומוביליה הינם הבאים: מתן תשומת לב מרכזית לאופן שבו הדברים עשויים להתפרש על ידי הצד השומע והפניית קשב רב לניסוחיו והשתנותם המתמדת תוך כדי ביצוע מגע עם הפסיכולוגיה הפנימית שלו ללא הרף.שינויים מאונדקצים הכי טוב בשינויי ניסוחייו היוצאים הנשמעים במובהק והנדסת לוגיקת מבנה הניסוח הגלויה שלו(למקצוענים בלבד).
השימוש הפיזי במרחבים
שכנוע נכון - מיטבו : התפתחות דימיון תמונה עליונה על כל המתרחש מכמעין "מבט הציפור" וכן יכולת משוחררת של תנועה חופשית וירטואוזית בתוך ארכיטקטורת כל מיקומי הגופים המצויים במרחב ההתרחשות.
הצד השני קודם פורק ורק לאחר מכן מתחיל השכנוע הבונה
שכנוע נכון מאפשר "פורקני" חוויה של כל התנגדויות הגורם המשתכנע ולאחר מכן תחילת בנייה של ארכיטקטורה רבגונית של נפחים מרחביים פסיכולוגיים שלתוכם יוכנסו בשלב הבא כל התכנים ברמת המיקרו.
שימוש בנקודת תצפית גבוהה על כל התהליך
במשך כל זמן מהלך השכנוע ביצוע של "עליה" אל נקודות תצפית גבוהות של מיקום נקודת מבט על כל התהליך מאפשר התרחקות ריגשית ממעצורים בעבודת השכנוע ופחות מעורבות "נשאבת" ולא ברורה - שעלולים להפריע למהלך החופשי של הידע המשוטט הן פנימה אל תוך כל המהלכים המבוצעים והן החוצה ול"צדדים" - כלפי הפתיחה האפשרית של כל האפשרויות המפתיעות שיצוצו תוך כדי עבודת שכנוע מיטבית.התגברות על הופעות פתע של התנגדויות עשויה להתבצע על ידי רבגוניות תנועה מסחררת (הוגנת) ועשירה של צעדים משולבים פנימה,החוצה,כלפי,מחוץ ובתוך שלושת אזורי בטלר (בטן לב וראש).
שימוש במהלכי ידע
תוך כדי השכנוע,אם כי הדבר קשה ושמור למקצועני ידע בלבד, הרי ששליטה פנטסטית בביצוע מהלכי שכנוע הוגנים נעוצה ביכולת לרקום דרכים חדשות מתוקף ידיעת אופן ניסוח ניסוחים הוגנים,מתוקף יכולת להיות אנושי ול"שבור" את הצד השני בשפת גוף פשוטה והוגנת ש"תחזיר אותו" לעצמו (כריזמה,קסם)- מתוך מצב של "שקיעה" מצידו בהיתלות יתר בציפיות לא ריאליות ומנותקות או בראייה שונה של הדברים.
שכנוע כחוסר עצירה והשהייה אגב דיבור
שכנוע הינו יצירת תנועה חלקה פסיכולוגית של אינפורמציה בין חלקים פסיכולוגיים של המשכנע לבין חלקים פסיכולוגיים של ה"משוכנע" באמצעות מעברי תווך דרך התוכן.תנועה זו חייבת להיות דו צידית ובעלת נפח של לפחות 3 התייחסויות של תכנים שונים.מוטב לבצע תנועת ידע משולבת בעלת שלושה ראשים בו זמנית כדי למנוע מצב של חסימות שכנוע או היתקלות בהתנגדות של יכולת התמודדות (לפי כמות הנדרש בשכנוע הוגן).
שימושי בטלונרי:
שכנוע טוב הינו גם ידיעת הסיום של כל תמונת ההתרחשות לכדי ניסוחים מסכמים וברורים מאד שאינם מותירים מקום להתרשמות לא נכונה,לפרשנות אישית פתוחה כלשהיא וודאי תוך התחשבות בהשארת תחושות טובות (לפחות בשני אזורים מרכזיים מתוך שלושת אזורי בטלר - בטן,לב וראש: מוטב תמיד כמובן בראש ובנוסף באחד משני האזורים האחרים).
לסיכום יומיומי- שכנוע טוב כולל:
א. ידיעת המלל והניסוח (היא הראשונה שכן לא תמיד יש זמן לתיכנונים)
ב. הבנת מיקום נקודת המבט הנכונה על כל הדברים(לא תמיד רצוי להיות "בתוך" הדברים.עדיף להצליח להיות גם צופה מן הצד או לחילופין (בהתאם לקשב ולריכוז) להצליח להיות "מעל הדברים" בדימיון.
ג. תנועה אופיינית כלפי סוג הטיפוס הספציפי (עם יכולת הבנה של מה עושים כל זמן שלא אותר בהכרח סוג טיפוס.אגב,הדבר קורה גם עם בעייתים פסיכולוגית שאצלם הכל "מתרוצץ").
ד. הבנת עקרונות ובסיסי שכנוע באופן חופשי שעדיף על הבנת שכנוע מאד מסודרת ושיטתית.
ה. יצירת תנועה חלקה (שאינה נעצרת) של פתיחת המון אפשרויות והצגתן תוך כדי תנועה של הבנה וניסוח.אחת מהן תתיפס על ידי הצד השומע ונחווה אינדיקציה לקליטה זו שממנה נמשיך.
ו. פניה חלקה וזורמת גם לראש גם לבטן וגם ללב של המשוכנע (אזורי בטל"ר).
בהמשך יפורטו טכניקות ספציפיות
בינתיים ניתן לקרוא מאמרים רלוונטיים (עממיים יותר:)
כיצד למכור קרח לאסקימואי
אינטליגנציית דיבור (טי.איי)
ומאמרים שונים על כושר דיבור
בשלב השני - קיימת חשיבות להצטיירות דימיונית מהונדסת שיכלית ונכונה של מלוא קווי ההתפתחות והנגיעה ההדדית של כל הגופים הללו השורצים במרחב התנועה התפיס.מפת ייצוג נכונה ועשירה המסוגלת לעלות ולהצטייר היטב על גבי מסכי הדימיון עשויה ליצור מצב מלוטש מאד של הבנת שכנוע וביצועו.
אפשרויות מתיחת קווי מגע והשקה בין כל הגופים הללו ("תצורה של יחסי גומלין") היא השלב השלישי.כלומר,מתיחת קווים לוגיים וריגשיים עשירים בתוך כל ההצטיירות המפורטת הזו.
השלב הרביעי מהווה בניית נפח של כל אחד מהדברים (אני: פתיחה לדגם תלת מימדי- בטן,לב,ראש) אתה : לב,ראש,בטן ממול כהקבלה ו"הם" (הצופים).
התוכן והדברים הנאמרים נחשבים כגוף נוסף בפני עצמו.
תנועת כל התוכן - היא הכנסת הדברים אל תוך הגופים והוצאתם והבנת המשחקים ההדדיים של כל אפשרויות המשחק בכדורי השיחה,ובנוסף היא פשר ההבנה וכן הניסוח שהינו החשוב ביותר (הוא זה אשר יוצר את ההשפעה הפסיכולוגית וכיוונה).
בנוסף על כך אלו,אינטלגנציית הדיבור עשויה להיות מכרעת ומוביליה הינם הבאים: מתן תשומת לב מרכזית לאופן שבו הדברים עשויים להתפרש על ידי הצד השומע והפניית קשב רב לניסוחיו והשתנותם המתמדת תוך כדי ביצוע מגע עם הפסיכולוגיה הפנימית שלו ללא הרף.שינויים מאונדקצים הכי טוב בשינויי ניסוחייו היוצאים הנשמעים במובהק והנדסת לוגיקת מבנה הניסוח הגלויה שלו(למקצוענים בלבד).
השימוש הפיזי במרחבים
שכנוע נכון - מיטבו : התפתחות דימיון תמונה עליונה על כל המתרחש מכמעין "מבט הציפור" וכן יכולת משוחררת של תנועה חופשית וירטואוזית בתוך ארכיטקטורת כל מיקומי הגופים המצויים במרחב ההתרחשות.
הצד השני קודם פורק ורק לאחר מכן מתחיל השכנוע הבונה
שכנוע נכון מאפשר "פורקני" חוויה של כל התנגדויות הגורם המשתכנע ולאחר מכן תחילת בנייה של ארכיטקטורה רבגונית של נפחים מרחביים פסיכולוגיים שלתוכם יוכנסו בשלב הבא כל התכנים ברמת המיקרו.
שימוש בנקודת תצפית גבוהה על כל התהליך
במשך כל זמן מהלך השכנוע ביצוע של "עליה" אל נקודות תצפית גבוהות של מיקום נקודת מבט על כל התהליך מאפשר התרחקות ריגשית ממעצורים בעבודת השכנוע ופחות מעורבות "נשאבת" ולא ברורה - שעלולים להפריע למהלך החופשי של הידע המשוטט הן פנימה אל תוך כל המהלכים המבוצעים והן החוצה ול"צדדים" - כלפי הפתיחה האפשרית של כל האפשרויות המפתיעות שיצוצו תוך כדי עבודת שכנוע מיטבית.התגברות על הופעות פתע של התנגדויות עשויה להתבצע על ידי רבגוניות תנועה מסחררת (הוגנת) ועשירה של צעדים משולבים פנימה,החוצה,כלפי,מחוץ ובתוך שלושת אזורי בטלר (בטן לב וראש).
שימוש במהלכי ידע
תוך כדי השכנוע,אם כי הדבר קשה ושמור למקצועני ידע בלבד, הרי ששליטה פנטסטית בביצוע מהלכי שכנוע הוגנים נעוצה ביכולת לרקום דרכים חדשות מתוקף ידיעת אופן ניסוח ניסוחים הוגנים,מתוקף יכולת להיות אנושי ול"שבור" את הצד השני בשפת גוף פשוטה והוגנת ש"תחזיר אותו" לעצמו (כריזמה,קסם)- מתוך מצב של "שקיעה" מצידו בהיתלות יתר בציפיות לא ריאליות ומנותקות או בראייה שונה של הדברים.
שכנוע כחוסר עצירה והשהייה אגב דיבור
שכנוע הינו יצירת תנועה חלקה פסיכולוגית של אינפורמציה בין חלקים פסיכולוגיים של המשכנע לבין חלקים פסיכולוגיים של ה"משוכנע" באמצעות מעברי תווך דרך התוכן.תנועה זו חייבת להיות דו צידית ובעלת נפח של לפחות 3 התייחסויות של תכנים שונים.מוטב לבצע תנועת ידע משולבת בעלת שלושה ראשים בו זמנית כדי למנוע מצב של חסימות שכנוע או היתקלות בהתנגדות של יכולת התמודדות (לפי כמות הנדרש בשכנוע הוגן).
שימושי בטלונרי:
שכנוע טוב הינו גם ידיעת הסיום של כל תמונת ההתרחשות לכדי ניסוחים מסכמים וברורים מאד שאינם מותירים מקום להתרשמות לא נכונה,לפרשנות אישית פתוחה כלשהיא וודאי תוך התחשבות בהשארת תחושות טובות (לפחות בשני אזורים מרכזיים מתוך שלושת אזורי בטלר - בטן,לב וראש: מוטב תמיד כמובן בראש ובנוסף באחד משני האזורים האחרים).
לסיכום יומיומי- שכנוע טוב כולל:
א. ידיעת המלל והניסוח (היא הראשונה שכן לא תמיד יש זמן לתיכנונים)
ב. הבנת מיקום נקודת המבט הנכונה על כל הדברים(לא תמיד רצוי להיות "בתוך" הדברים.עדיף להצליח להיות גם צופה מן הצד או לחילופין (בהתאם לקשב ולריכוז) להצליח להיות "מעל הדברים" בדימיון.
ג. תנועה אופיינית כלפי סוג הטיפוס הספציפי (עם יכולת הבנה של מה עושים כל זמן שלא אותר בהכרח סוג טיפוס.אגב,הדבר קורה גם עם בעייתים פסיכולוגית שאצלם הכל "מתרוצץ").
ד. הבנת עקרונות ובסיסי שכנוע באופן חופשי שעדיף על הבנת שכנוע מאד מסודרת ושיטתית.
ה. יצירת תנועה חלקה (שאינה נעצרת) של פתיחת המון אפשרויות והצגתן תוך כדי תנועה של הבנה וניסוח.אחת מהן תתיפס על ידי הצד השומע ונחווה אינדיקציה לקליטה זו שממנה נמשיך.
ו. פניה חלקה וזורמת גם לראש גם לבטן וגם ללב של המשוכנע (אזורי בטל"ר).
בהמשך יפורטו טכניקות ספציפיות
בינתיים ניתן לקרוא מאמרים רלוונטיים (עממיים יותר:)
כיצד למכור קרח לאסקימואי
אינטליגנציית דיבור (טי.איי)
ומאמרים שונים על כושר דיבור
ראו אודותיי בלחיצה על שמי המסומן בכחול.
כותב מומחה (לצד חבריי הטובים מהעשיריה הראשונה באתר)
http://www.arikshani.co.il
http://www.sismart.co.il
כותב מומחה (לצד חבריי הטובים מהעשיריה הראשונה באתר)
http://www.arikshani.co.il
http://www.sismart.co.il
