מדינת ישראל עושה מאמצים רבים בשנים האחרונות ליצור מערכת הרתעה ואכיפה בכל הקשור בנושא של עבירות תנועה. מידי יום נרשמות יותר ממאות עבירות תנועה בארץ. על פניו ניכר שאין ממש שיפור בהתנהגות הנהגים בכבישים. על מנת לשדרג את דרכי המאבק בעברייני תנועה. דבר ראשון יש לאמוד את כמות הנזקים האמיתיים שנגרמים על ידי אותם נהגים עבריינים כביכול. ברוב הפעמים בהן מבוצעות עבירות תנועה הן מסתיימות ללא נפגעים או נזקים ממשיים במיוחד במי שמבוטח בחברת ביטוח טובה או יותר מכך לרוב הנזקים המשפטיים גם מתמסמסים אם הנהג העבריין מיוצג על ידי עורך דין תעבורה מכובד.
אומנם איננו נוהגים לאמוד נזקים ועל ידי כך להתאים את מערכת האכיפה שלנו על פי נזקים שנגרמו על ידי נהגים שביצעו עבירות תנועה. אם כי מערכת אכיפה, נועדה יותר מאשר למצות את הדין עם העבריינים היא נועדה להרתעה ולמניעה. עונש על עבירות תנועה צריך להיות מכוון על פי העבירה שבוצעה. קולות רבים הבאים ממערכת האכיפה, טוענים שלא ניתן לעשות כזו הבחנה שכן נהגים רבים ירגישו חופשי לבצע מגוון רחב של עבירות תנועה בידיעה שהעונשים לא כאלו חמורים.
למרות ההתנגדות והביקורת על דעה זו. צריך להבחין בין חוק לבין הרתעה. ההבדל הוא במשפט צדק שנעשה לכל אדם באשר הוא. אין אנו חיים במשטר קומוניסטי עם עונשים קולקטיביסטים. עם על הכוונות הטובות של אנשי החוק והאכיפה לצמצם משמעותית את עבירות התנועה הבוצעות יש לזכור כי אנו חיים במדינה דמוקרטית ועל כך אנו צריכים לתת את הדין. אם נהג עבר באדום אין סיבה שעונש כמו מאסר לכמה חודשים טובים יהיה גזר דינו. על אחד כמה וכמה אם לא פגע באף אחד ואם עשה זאת בשוגג.
בגלל כל הצורך להרתעה אנו הופכים אט אט למדינת הפחדה ולא למדינת הלכה. אנשי החוק צריכים ליישם כל חוק וחוק ולתת את הדין כלפי כל אותם עברייני תנועה. אם זאת יש לזכור כי עונשים חמורים מידי עלולם להסיט אותנו מן המטרה העיקרית אליה התכנסנו במקום הזה, בזמן הזה. עורך דין תעבורה שמייצג נהגים שחטאו בעבירות תנועה יודע וזוכר לרוב מעבר לתשלום שהוא יקבל שאנשים אלו הם לא רוצחים או עבריינים בפוטנציה, הם בסך הכול אנשים רגילים ששגו בקבלת החלטות מעשיות בזמן מסוים ובמקום מסוים, אין על זאת להשליך על אורח חיים שלם.
