דחיית המשיח 

דחיית המשיח

הרמב"ם מתריע: "מי שדוחה משיח כופר בתורה ובמשה רבנו"...השאלה הנשאלת: האם הרמב"ם בא ללמד כיצד להיות משיח או בא לגנות את באי העולם הזה שדוחים משיח?...

תסתכלו בכל הכתובים שמופעים "במאמרים" ותראו..."כל אחד ואחד מציע את מרכולתו ומסביר במה הוא מתמחה והוא מוכר, או לחילופין, משתמש במילה נתינה כדי לעזור לנבראים ודורש כסף"...דהיינו, כל אחד ואחד מכל הכותבים האלה הוא –"משיח".

תסתכלו על כל "המשיחים" שנמצאים בעולם הזה שנקרא להם ערב רב, או במילה אחת – עמלק...שהם: שופטים, רופאים, דיינים, עשירים, רבנים ומקובלים...שייצרו סביבם חומות מגן והם החסידים שצדו אותם בשיטת: "צייד הגולגולות"...שעל כן הם טוענים: "אנחנו לא אומרים לכם מה לעשות – אנחנו מורדים לכם את השפע מלמעלה ואתם תעשו מה אתם רוצים – ואנחנו אומרים לכם אין כפיה ברוחניות"...זה נקרא בחוקים ומשפטים של העולם הזה – "קו הגנה כדי לא לקבל תביעות".

את הדבר הזה אנחנו רואים אצל יעקב אבינו...

יעקב נמצא במצוקה: "אחיו מבקש את דמו", דהיינו, "הכאב והסבל שקיים בנו מבקש את דמנו".

יעקב מגיע למקום מפלט שבו יכול להגן על עצמו ממבקש דמו, דהיינו, כולנו מחפשים מי יכול לעזור לנו כדי לצאת מן הסבל והכאב שרוצה להרוג אותנו...

יעקב ראה את הדבר היפה ביותר שהיא שייכת לבעל המקלט, דהיינו, כשם שאנחנו הולכים לכל המוסדות הסגורים ואנחנו רואים את ההדר והתפארת ופוגשים את המזכירה שמתארת את הטוב שבמקום...

יעקב ניקש לבוס של המקום ומבקש את  הדבר היפה שראה ותמורת הדבר היפה מוכן לעבוד אותו, דהיינו, הדבר היפה שראה יעקב הוא אשר משכך לו את הכאבים והסבל מאחיו שרודף אותו ומבקש את דמו...כשם שאנחנו הולכים לבקש את הדבר היפה שראינו מהבוס כדי שיקל עלינו מן הכאב והסבל שאנחנו נמצאים בו.

יעקב באמונה עיוורת עבד את הבוס כדי לקבל את הדבר היפה שלבסוף קיבל את מה שהוא לא ביקש, דהיינו, "הבוס רמאי", כשם שאנחנו מבקשים היום את הדבר היפה שראינו מהבוס והוא לא יודע מה לענות, בתשובתו, תשאלו את האור, דהיינו, "הבוס רמאי".

יעקב אומר לבוס: "מדוע זה רימיתני"? הבוס עונה, אם אתה הייתה במקומי הייתה נותן את הקטנה לפני הגדולה? דהיינו, תשובת הרמאי התקבלה אצל הרמאי. כשם שאנחנו נגישים לבוס ושואלים, היכן חיי הנצח שאמרתם ואתם חולים ואין לכם חיי נצח? תשובתם, גם הרבנים שלנו חולים וגם הם לא הגיעו לחיי נצח אבל הם סבלו פחות בעולם הזה ובעולם הבא טוב להם, דהיינו, הם צבועים, שקרנים, בוגדים ולא רמאים, דהיינו, הם עונים בתשובות שאנחנו לא כאלו צבועים, שקרנים ובוגדים אלא אנחנו רמאים שעל כן אנחנו לא מצליחים לקבל את תשובתם.

לבן הארמי – הם אותיות: "לבנה רמאי"...שהלבנה מייצגת את הארץ, את הגוף ואת המלכות והיא מתחילה במודעות רמאי...שעל כן כל בני אנוש שנמצאים על הארץ מקבלים את תכונת הארץ – רמאי. אבל ראשי העם וחכמי הדור לא מדברים בשפת הרמאי אלא מדברים בשפת הצבוע, השקרן והבוגד.

ויאמר אלהים: תדשא הארץ דשא, עשב מזריע זרע, עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ: ויהי כן.

אלהים הכל יכול כך מפרשים לנו במוסדות הסגורים, דהיינו, הוא שולט על הארץ,  שהארץ נקראת עולם הזה...ואנחנו הבוסים מעל אלהים, או שלחילופין, אנחנו אלהים...אבל הבוסים שנקראים ערב רב, עמלק, צבועים, שקרנים ובוגדים...לא יודעים בדעת את הנאמר בהתחלת המשפט שנאמר: "ויאמר אלהים"...שסוד המשפט: ו' – שהם שש הקצוות שנקראות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד...הם אלה שיצאו מתוך הים שנקראת ארץ, שנקראת מלכות...הם בדרגת – רמאי.

ויאמר – ו' (שזה מודעות גוף) רמאי.

אלהים – אלה – ים.

ואותו אלהים שנאמר עליו ויאמר אלהים נאמר: "ויברא אלהים את האדם בצלמו, בצלם אלהים ברא אתו".

ויברא – ו' (גוף) אברי.

שאלת השאלות היא: מי הרמאי מתוך הארבעה שהם, אלהים, הצלם, הדמות, האדם שיכול ללמד את עצמו קודם ולאחר מכן את באי העולם הזה...

מה אמר ו"י שנאמר: "וי – אמר"?

מה ברא ו"י שנאמר: "וי – ברא"?

שעל כן הרמב"ם טען את טענתו: "מי שדוחה משיח כופר בתורה ובמשה רבנו"...שמשמעות המשפט העמוקה היא: "בתורה ובמשה רבנו כופר משיח"...שעל כן רבי אליעזר אומר: "דע מה להשיב לאפיקורס"! ומפה אנחנו רואים את המודעות בעולם הזה שכולם מלגלגים על אלהים, על משה, ועל התורה והפכו את התורה לזונה – "רחב הזונה". לכן שאלת השאלות היא כדי להשלים את המשפט של הרמב"ם היא: "שדוחה מי"?...דהיינו, מי הוא הבוס או בוס הבוסים שיצא מתוך הערב רב, שקיבל את התכונה של עמלק, שקיבל את התכונה צבוע, שקרן, ובוגד...שעומד בחוצות העיר וצועק: "אני פה כדי לעזור לנבראים בדרגת נתינה והוא מגן על התורה שירדה מסיני"...יכול לקבל את המודעות – שדוחה.

"לא באתי כדי לבטל את התורה – אלא באתי כדי לקיים את התורה" (ישו)... אף אחד לא רצה לשמוע אותו.

חי הערוכים שורות שורות, והמגרשים בגרשם, והקוראים דבר תוכחה! אלוהיכם הוא אחד. הוא ריבון השמים והארץ ואשר ביניהם, והוא ריבון הזריחות. (מוחמד סורה 37)...אף אחד לא רצה לשמוע אותו.

אנחנו רצים אחרי מה שלא שלנו – ואנחנו מפסידים את שלנו ואת מה שלא שלנו (רשב"י)...אף אחד לא רוצה לשמוע אותו.

כאשר הקדוש ברוך הוא יבוא לפקוד את האלה...אוי לנמצאים...וטוב לנמצאים...כולם מלגלגים ואומרים אין דבר כזה.

האזינו השמים והארץ (כל הרמאים שעושקים את פשוטי העם ומסלפים דברי תורה) ואדברה כי בשם יהוה (האחד המוחלט) אקרא .

"מכתב שנשלח ולא נפתח זה לא מקנה זכות שלא יתבצע מה שכתוב במכתב – ומכתב שנשלח ונפתח זה מקנה זכות להגיע לעולם שעדיין עולם הרמאות לא נוצר והוא עולם – התשובה = שבת הוה". שנאמר: "באצבע אלהים נכתבה התורה והמכתב מכתב הוא".

 "שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד"

"מי ליהוה אלי".