כמה ימים לפני פורים תש"ע הזדמן לי לשמוע הרצאה על מגילת אסתר
מפי מרצה מלומד מהאסכולה ההומניסטית או מה שנקרה בג'רגון המודרני יהדות פלורליסטית
המסר העיקרי שלו היה שאינו רווה נחת מהמגילה ונפשו העדינה והרכה
אינה יכולה לסבול את מקרא הטבח הנוראי שעשו היהודים באויביהם חסרי האונים.
למה להרוג ולאבד שבעים וחמישים אלף גויים שחלקם אם לא רובם
בטח היו חפים מפשע , ולמה היו צריכים לתלות עשרת בני המן
אשר אינם אשמים בחטא אביהם! במה ויזתה הילד הקטן המסכן אשם
שהיה צריך לתלות על עץ גבוה כמו פושע?
האבות אכלו בושר ושיני בנים תקהינה?
אותו מרצה הפליג בתיאוריו והשווה בין הטבח שבמגילה לבין טבח גולדשטיין
במערת המכפלה , טבח שארע כזכור כמה ימים לפני פורים.
האמת שאני בד"כ, בעת קריאת המגילה , כל הקשב וריכוז מתפוגג אחרי תליית המן
ומעולם לא עקבתי אחרי מה שהתרחש אחר כך. בוא נגיש שצום אסתר המעיק
שנפתח רק אחרי תום מקרא המגילה אשם בזה.
אז לומר את האמת , הטענה של המרצה הטרידה את מנוחתי ומצפוני
ולכן באותו פורים תשע החלטתי שאני אשמור על הריכוז עד תום המגילה
והעובדה שהמקרא היה במוצאי שבת יומיים אחרי צום אסתר הייתה לי לעזר.
אז התברר לי שהמרצה החביב צדק ואכן היהודים האכזרים טבחו ללא רחם
בשבעים וחמשה אלף איש אחרי שיום לפני הרגו חמש מאות איש בשושן הבירה.
ולא מספיק שחיסלו את עשרת בני המן , הם גם תלו את גביותיהם על עץ גבוה חמישים אמה
יענו ווידוא הריגה וגם על הילד הקטן ויזתה לא חסו.
אזה מזל שאנו גם נדרשים לקרוא את המגילה גם למחורת בבוקר אחרי תפילת שחרית.
כי אז צד את עיני פסוק שבד"כ לא מושך את תשומת ליבי :
"כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"
דהיינו שהמלך הטיפש יכול להוציא הוראה נוראה של התרת דם יהודי
אבל אין בכוחו לבטל את הגזרה.
הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה להתיר ליהודים להתגונן ולהרוג את הבא להורגם.
אוי למי שחייהם תלויים בהבל פיו של רודן אכזר וטיפש!
סביר להניח שבאותם הימים , הגויים לא ידעו את פשר מושג פבח"ב
יענו פקודה בלתי חוקית בעליל, והתכוננו לקיים את מצוות המלך האהוב ככתבה וכלשונה.
כיאה לאזרחים טובים שומרי חוק וסדר, הם בטח הצטיידו בכלי משחית
על מנת לבצע את המהדורה הקדומה של השואה שהייתה כנראה עשויה
למנוע את השואה מודל המאה העשרים לאחר הספירה,
מהסיבה הפשוטה שלא יהיה על מי לבצע אותה.
ואכן המגילה מספרת "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם
ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם חמישה ושבעים אלף ובביזה לא שלחו את ידם"
ועמוד על נפשם תלמוד לומר שאויבי היהודים התנפלו עליהם על פי צו המלך
שלא ניתן היה לבטלו. עכשיו מתבררת אשמת היהודים :
הם הרגו שבעים וחמישה אלף איש שומרי חוק וסדר
ובכללם עשרת בני המן וזרש שותפתו לחיים ולדרך.
ועכשיו נחשוב קצת במושגי הימים ההם
בידי הפורעים הפוטנציאלים לא היה נשק להשמדה המונית
שניתן על ידו למחוק אוכלוסיה שלמה בלחיצת כפתור.
על מנת להרוג ולאבד עם שלם , נדרשה חרב שלופה
וטיפול אישי של הרוצח בקורבנו.
לכן כדי להשמיד עם שלם אנשים נשים וטף המונה מאות אלפים אולי כמה מליונים בודדים
המפוזר במאה ועשרים ושבע מדינות שבין אתיופיה להודו הרחוקה
לא די בכמה עשרות שכירי חרב אלא נדרשו דיוויזיות של עשרות אלפים לוחמים
אחוזי חרב , חץ וקשת ורומחים , חדורי מוטיבציה גבוהה לקיים את דבר המלך.
אז אדוני המרצה המלומד , כלום במלחמת הישרדות של עם שלם
מספר של שבעים וחמישה אלף חללים לדבר המלך גבוה מדי לטעמך?
או אולי עדיפה מבחינתך לשפוך קינה על השמדת עם היהודי
מאשר לסבול ייסורי מצפון מעיקים בגין ועמוד על נפשם?
