פרוייקט חינוכי על הבז האדום, החל בבית ספר במועצה האזורית אלונה כבר בשנת 1997. הבז האדום, עוף דורס קטן ויפיפה, הינו אחד משלושה מיני ציפורים, המקננים בארץ ונחשבים ע"י ה- IUCN International Union for Conservation of Nature and Natural Resources כציפור הנמצאת "בסכנת הכחדה עולמית".הפרויקט מתרחש כל שנה בעונת הקינון וגידול הגוזלים (מרץ-יוני) והוא מערב תושבים רבים מהסביבה ואת הקהל הרחב. במהלך התקופה נערכים ימי סיור ללא תשלום ברחבי המועצה לקהל הרחב.
הבז האדום, עוף דורס קטן ויפיפה, הינו אחד משלושה מיני ציפורים, המקננים בארץ ונחשבים ע"י ה- IUCN International Union for Conservation of Nature and Natural Resources כציפור הנמצאת "בסכנת הכחדה עולמית".ב-50 שנה האחרונות ירד מספרם של הבזים האדומים בצורה דרמתית בכל תחום תפוצתם. בישראל מספרם צנח ב-80% לפחות מאז תחילת המאה. מספר הזוגות המקננים כיום בישראל עומד על כ 500 לעומת כ 3000 בתחילת המאה. המעטים שנשארו חיים במספר מושבות קינון בארץ שאחת מהגדולות נמצאת בתחומי המועצה האזורית אלונה (מזרחית לבנימינה).
בניגוד לרבים מהעופות הדורסים הנודדים, החולפים על פני ישראל בדרכם בין אירופה לאפריקה, הבז האדום בוחר לעצמו נתיב נדידה שונה. במרבית חודשי השנה הוא שוהה באפריקה ומגיע אלינו בסביבות פברואר, על-מנת לגדל כאן את גוזליו. תחילה מגיעים הזכרים המאתרים מקום קינון מתאים, ולאחר מכן מצטרפות הנקבות. החודשים פברואר-מרץ-אפריל מוקדשים לחיזור ולהזדווגות, ובסופם מטילות הנקבות 5-3 ביצים ודוגרות עליהן במשך כ 28 יום. הגוזלים בוקעים בסוף חודש מאי, שוהים בקן כחודש, עד שהם גדלים ומתחזקים על מנת לעוף בכוחות עצמם. הבז האדום מרבה לקנן באזורים הנמצאים בקירבת ובתוך מקומות יישוב. המקומות המועדפים עליו הם במות רעפים, ארגזי רוח בגגות וסדקים במיבני הבתים. הבז האדום שומר אמונים לאתרי הקינון שלו וחוזר אליהם מדי שנה. בשנים האחרונות חל שינוי בתבנית הבניה באזורי הקינון של הבז האדום - בתים ישנים עוברים שיפוץ גגות, גגות מוחלפים ובתים חדשים שנבנים כבר לא מצוידים בגגות רעפים. אתרי הקינון של הבז האדום הולכים ונעלמים. יתרה מזאת, גם אם מצא זוג בזים אתר קינון הרי לרוב הגוזלים נתונים לסכנות סביבתיות אחרות – נפילה לציפורני חתול רחוב, רעלים שונים וכדומה.
פרוייקט חינוכי על הבז האדום, החל בבית ספר במועצה האזורית אלונה בשנת 1997. הפעילויות כוללות לימוד הנושא בבית הספר, בניית תיבות קינון שמחליפות את אתרי קינון המסורתיים של הבז האדום, הצבת תיבות הקינון בסמוך לגגות בית הספר וגגות בתי המושבים בסביבה, צפיה בהתנהגות הבזים לאורך כל תקופת הקינון (חודשים מרץ –אפריל) – החל מהגעת הבזים מאפריקה, דרך תקופת החיזור ההזדווגות, גידול הגוזלים והאכלתם ועד לעזיבת הבזים. הילדים מסייעים בשמירה על קיני הבזים, עוזרים בהשבת גוזלי הבזים אשר נפלו מקינם חזרה להוריהם. מדריכים את הציבור המגיע לאזור בתקופת הקינון (ימי סיור ללא תשלום ) ועוד. לעתים מוצבות בחלק מתיבות הקינון מצלמות וידאו המאפשרות גישה לקן דרך רשת האינטרנט. מצלמות אלו מאפשרות נגישות לקהל הציבור לפרויקט והרחבת המודעות. פעילויות ופרוייקטים העוסקים בשמירת טבע וחיות הבר והכוללים בתוכם פעילויות חינוכיות וחברתיות מסייעים בהעלאת מודעות הציבור, במעקב, בשימור ובמחקר.
על פעילות השימור והלימוד, ניתן ללמוד עוד בכתובת http://www.wildlifesaving.org/node/42 , האתר גם מלווה את בני ובנות כיתות ה' מבית הספר האזורי במושב עמיקם בפרויקט בניית התיבות, הצבתם והמעקב והתצפית אחר הבזים ,תהילכי החיזור, תקופת הקינון, בקיעת הביצים וגידול הגוזלים עד בגרות.
אורי תמרי
