טרילותרפיה- חזרתי, אתה יכול לנוח 

דמיינו שיש לכם מפעל.

המפעל שלכם. אתם בעלי הבית.

אתם מנהלים אותו בהצלחה מספר שנים.

אבל יום אחד קורה משהו ואתם מאבדים את ההכרה.

יש לכם שני עובדים במפעל ואחד מהם לוקח יוזמה ומתחיל לנהל את המפעל במקומכם.

אחרי 10 או 20 שנה אתם חוזרים להכרה וכאילו רק אתמול נפלתם למישכב, אתם חוזרים לכיסא המנהל.

העובד שלכם, שעד היום ניהל את המפעל, בהלם.

הוא אפילו לא זוכר אתכם.

העובדת, שמאז שאיבדתם את ההכרה ניסגרה בחדר על ידי המנהל החדש, לא קולטת מה קורה. היא רואה את הדלת של "החדר כלא" שלה נפתחת אבל היא לא כל כך בטוחה אם מותר לה לצאת וחושבת שאולי כדאי לה לברוח או להילחם על כיסא הניהול. הרי אתם לא הייתם שם כמנהלים כל כך הרבה זמן אז מה מבטיח שתהיו שם עבורה ושתגנו עליה.

אמנם אתם בעלי המפעל. אבל אתם עולים על הכיסא כאילו רק אתמול היה יום העבודה האחרון שבו ניהלתם אותו. אתם שוכחים שנעדרתם 10 או 20 שנה. אתם לוקחים כמובן מאליו את העובד שלקח על עצמו כל כך הרבה כשלא הייתם.

זה יפה שחזרתם להכרה. אבל האם אתם לא חושבים שלפני שאתם דורשים שקט מהעובדים שלכם במפעל, יש עוד משהו שכדאי שתעשו?

אתם רוצים להיות המנהיגים חזרה?

אולי כדאי יהיה לכם להראות את היכולות שלכם ולאפשר להם לבטוח בכם חזרה?

ועכשיו בהתאמה לחיים.

במשך הרבה שנים קרה לכמה מאיתנו שנרדמנו. ישנו. במשך הרבה שנים היינו הצופים אבל לא היינו נוכחים כדי לעשות ולנהל את החיים שלנו.

הראש שלנו ניהל לנו את החיים ועכשיו פתאום התעוררנו ואנחנו אומרים לראש: שלום, חזרתי, אתה יכול לנוח.

אנחנו מצפים שהראש יניח הכל והלב תבטח.

אולי כדאי לברר מה מצב הראש ומה מצב הרגש בנוגע למנהיגות שלנו.

אולי כדאי לנהל איתם רב שיח שבו כל אחד יוכל לבטא את  מה שהוא רוצה.

עכשיו אולי אתם אומרים: או קיי. איך עושים את זה?

התשובה באה בצורת שאלה נוספת.

אחרי איזה סוג מנהיג הייתם הולכים?

עם אילו ערכים?

יושרה? הגינות? הקשבה? אהבה?

עם איזו התנהגות?

התשובה היא אישית לכל אחד מאיתנו.

לכל אחד מאיתנו חשובים ערכים אחרים.

אז אם חשוב לי הערך יושרה. הרי שכדי לחזור לכיסא המנהיגות עליי להראות יושרה. עליי להיות ביושרה. עליי לנהל את החיים מתוך יושרה.

אם אני אומרת שאני אקרא ספר שקשור בעבודה שלי כדי להתקדם בה, הרי שעליי לעמוד במילה שלי. זה משהו שהראש שלי רוצה. והוא ירצה לראות שאני עומדת במילה שלי וקוראת.

אם אני אומרת שאני אצטרף לקורס ריקודי בטן פעם בשבוע הרי שעליי לעמוד במילה שלי ולעשות את זה.

את ההבטחה הזאת נתתי לרגש והיא תסתכל עליי. היא תרצה לראות שאנחנו באמת לא רק נרשמנו לחוג אלא גם התייצבנו שם כל שבוע.

בנוסף לזה אני אדאג להיות קשובה כל הזמן לראש ולרגש. אני אשאל אותם כל הזמן מה שלומם ואדאג שיהיה להם כל מה שהם מבקשים.

כשראש ורגש יראו שאפשר לסמוך עליי כי אני עומדת במילה שלי וכי אני קשובה להם, הם יהיו יותר ויותר שקטים. הראש יניח והרגש פשוט תהיה.

ההתעוררות הוא התחלת התהליך. התחלת תהליך האימון האישי. ראשונים להתאמן - אנחנו. התעוררנו לחיים ולעשייה ואנחנו מתאמנים לצמיחה ועירנות.

ואז מאמנים את הראש ואת הרגש. זוהי טרילותרפיה

כי אנחנו זוכרים שב 10 או 20 השנים האחרונות, בזמן שישנו, ראש ורגש היו תחת שרביט וחינוך של אנשים אחרים. ההורים שלנו, הבוסים שלנו בעבודה, המורים שלנו ועוד אנשים משמעותיים בחיים שלנו.

מרגע שהתעוררנו, תפקיד החינוך חוזר אלינו וכיוון שהם כבר הספיקו לגדול, אנחנו יכולים לאמן אותם ולתרגל איתם עירנות לדרך חדשה יחד. הדרך של הערכים שלנו. של הביטחון החדש שלנו בנו ובדרך שלנו.