גברים שבוהים בעזים / ג'ון רונסון
הוצאת זמורה - ביתן
223 עמודים
מה זה היה מה שסיימתי לקרוא עכשיו לעזאזל? מה חשבתי לעצמי?
בעלי ראה כרזות כשיצא הסרט וגם איזה חבר אמר ש"חייבים לראות כשזה מגיע" וככה יצא שברגע שהספר ניתן לסקירה, שמחתי. אם הולכים לראות את הסרט, אני מעדיפה לקרוא קודם את הספר. אני אוהבת להשוות. חוצמזה, הסיכוי שאני אקרא ספר אחרי שראיתי כבר את הסרט הוא הרבה יותר קטן. אה...וגם שמעתי שהסרט לא משהו בכל מקרה...
ג'ון רונסון הוא סופר בריטי, עיתונאי חוקר ובעל טור ב"גרדיאן", מגיש רדיו ויוצר סרטי תעודה מוערך (כך מעטיפת הספר)
הספר הוא מסמך ביקורתי כלפי ממשל ארצות הברית בתקופת ג'רג' בוש.
רונסון חקר מה קורה כשקבוצה סודית הפועלת מטעם שרותי המודיעין של צבא ארצות הברית מתחילה להאמין בקיומם של כוחות על טבעיים ומשתמש בהם על מנת להוציא מידע מהאויב. הקבוצה הזו הוקמה בשנות השבעים, לאחר מלחמת וייטנאם והתיימרה בנוסף, להוצאת מידע, גם לשלוט במחשבותיהם של העצורים.
לאחר שלושים שנה, בתקופתו של בוש, כל הדברים שנלמדו ונבדקו על ידי הקבוצה הזו מיושמים בשיטות חקירה שנויות במחלוקת במסגרת הלוחמה בטרור לאחר ארועי ה-11 בספטמבר. אנחנו מדברים על דברים כמו נתינת הרואין לאנשים על מנת ליצור צורך ועל ידי כך להוציא מידע, על השמעת מוזיקה בקולי קולות, עם שירים מעצבנים שמשנים להם את הקצב למין זיוף מטריף ועוד מיני ירקות. אה! ובל נשכח כמובן, את הריגת העזים בבהייה בלבד.
אישית, לא ממש מעניין אותי הנושא. תאוריות קונספירציה יש למכביר ואם היה לי מושג שכל הספר דן אך ורק בעיניין הזה (וגם בלי להגיע לתשובות חד משמעיות, הוכחות למשל) - לא הייתי טורחת. רק חמישים העמודים האחרונים תפסו אותי וגם זה באופן יחסי, כל השאר פשוט "זחל" לי. יש המון שמות, מייג'ורים וקפטנים, מתקשרים ולוחמי ג'דיי, בנוסף לכל שמות הבסיסים ואתרי החקירות שזה פשוט היה יותר מידי בשבילי ומהר מאוד התייאשתי מלהבין מי נגד מי.
זה הרגיש יותר כמו ספר עיון מאשר סיפור. ואם כבר ספר עיון - למה לא עם יותר תמונות? (יש שתי תמונות ושני איורים).
דירוג הקואלית:
קואלה אחת מתוך חמש
פינת העטיפה:
טוב, אין כאן יותר מידי מה לומר, העטיפה היא כרזת הסרט ואין לי מושג מה הכריכה שקדמה לה.
אנו רואים את ג'ורג' קלוני, ג'ף בריג'ס, איאן מק'גרגור וקווין ספייסי ואחריהם ראש של עז. הקטע של העיזים בספר לא תופס נפח כזה גדול שמצדיק את שם הספר ואת ראש העז בכרזה. אבל אני מניחה שלא היה משהו יותר "עסיסי" לשים שם, כנראה. כמו כן, יש מאחוריהם איור רוחני כלשהו, "העין" המאירה וכל מיני אלמנטים שקשורים בעל-טבעי. (נראה לי, אל תסמכו על זה כי אני לא מבינה בזה יותר מידי).
מימין לכותרת אימג' נוסף של עז קטנה ומשמאל אימג' של דמות יושבת על כיסא. בוהה בעז, כנראה.
מתבקש מידי ולא מעניין.
ציטוטים:
"בקטטה אני מעדיף שיהיה לצידי שחקן כדורגל ולא חגורה שחורה בטאקוונדו. שחדן כדורגל יכול להתחמק ולצלול."
"...יגרמו אפילו לרימה להקיא".
"איזה סיפור כיסוי מבריק, הוא חשב. ביברה כמו זו שלנו, האחוזה בדידבוק ההצלחה, מהו הסלע הטוב ביותר להסתיר תחתיו משהו? הסלע המכונה כישלון".
"הסיפור הישן מצחיק כל כך," אמר אריק, "למה שמישהו ירצה להחליף אותו בסיפור לא מצחיק. אתה מבין? האדם שמציג ראשון את הסיפור שולט בסיפור מההתחלה. קשה מאוד לבני אדם לקלוט את מה שמנוגד לגרעין של הנרטיב שכבר נמסר להם".
עוד המלצות בבלוג: www.koalablog.co.il
שלכם, קואלת ספרים בלוג - http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=Koalit>
