דלקות בדרכי השתן בהריון 

השינויים המתרחשים במערכת השתן במהלך ההריון, חושפים אותה לזיהומים. החמרת הזיהום עלולה לגרום לדלקת בדרכי השתן ובמקרים קשים, לזיהום באגני הכליה.
במהלך הריון תקין מתרחשים מספר שינויים במערכת השתן כתוצאה מהצמיחה המהירה של הרחם וההשפעות ההורמונליות הנלוות: נפח הכליה עולה, אספקת הדם אליה גוברת וכך גם פעילותה.
הרחם המתרחב יותר לוחץ על השופכנים וגורם להתרחבות המערכת המאספת. כיוון שהרחם מסובב ימינה, ההתרחבות אינה שווה ויש יתר לחץ על השופכן הימני. בגלל תנועה סיבובית זו השופכן הימני מתרחב ומתארך בחלק שמעל נקודת הלחץ ובהמשך מתרחשת התרחבות בכ- 86% מהנשים ההרות של אגן הכליה הימני. זרימת השתן באזור זה איטית יותר וע"כ הוא חשוף יותר לזיהומים.

מניעה וטיפול

הרפואה הקונבנציונלית מבחינה בין סוגים שונים של זיהומים בדרכי השתן.
זיהום בדרכי השתן עלול להיות מסוכן לאם ולעובר. חומרת המחלה משתנה ממחלה קלה, המתבטאת בצריבה במתן שתן ועד למחלת חום קשה, המערבת את הכליות ויכולה לגרום לזיהום חיידקי בדם, לצירים מוקדמים וללידה מוקדמת. זהו זיהום הקשור לפגות ולמשקל לידה נמוך.
זיהום תת קליני- מוגדר כצמיחה של פחות מ- 100,000 מושבות חיידקים ומאופיין בחוסר תופעות קליניות מוכרות, כמו צריבה בעת מתן שתן, דחיפות ותכיפות במתן שתן, חום וכאבים במותניים. כ- 25% מהנשים במצב זה יפתחו זיהום אם לא יקבלו טיפול ולכן במהלך מעקב ההריון עורכים תרביות שתן שגרתיות ומטפלים אם מתעורר חשש להתפתחות זיהום.
הטיפול כולל שתייה מרובה ואנטיביוטיקה המתרכזת בעיקר במערכת השתן ומותאמת לחיידק הספציפי הזה. תכשירים אנטיביוטיים אלו אינם פוגעים בעובר ומתאימים להריון. לאחרונה פותחו תכשירים שאינם אנטיביוטיים ומחסלים ביעילות את החיידקים.
אצל חלק מהנשים מתפתחים זיהומים תת קליניים בתדירות גבוהה, למרות הטיפולים האנטיביוטיים החוזרים. לנשים אלו מומלץ לעבור טיפול מניעתי במהלך ההריון ע"י מנה קבועה של תרופה לאורך כל ההריון.
דלקת בדרכי השתן התחתונות- מערבת בעיקר את שלפוחית השתן. הסימנים הקליניים הם צריבה במתן שתן, תכיפות והרגשה של התרוקנות לא מלאה. הדלקת יכולה להופיע גם ללא הזיהום התת קליני. המזהמים העיקריים הם חיידקי מערכת העיכול.
הטיפול הוא ע"י מתן אנטיביוטיקה או תכשירים אנטיבקטריאליים שאינם אנטיביוטיים. לרוב מספיק טיפול חד פעמי, אך מומלץ לחזור על תרבית השתן לאחר הטיפול, כדי להוכיח את יעילותו.
דלקת בדרכי השתן העליונות- מופיעה בכ- 1.5% מהנשים ההרות ומערבת את אגני הכליה. זו מחלת חום קשה, בה יכול החום להגיע עד 40 מעלות, מלווה בצמרמורות. ב-15% מהמקרים יופיעו חיידקים בדם. במהלך הבדיקה תהיה רגישות ניכרת וכאבים באזור המותניים, לרוב במותן ימין. עקב החום יכולים להופיע צירים, העלולים לגרום ללידה מוקדמת.
הטיפול ניתן ברובו באשפוז: עירוי נוזלים, תכשירים אנטיביוטיים רחבי טווח, הורדת החום ולפי הצורך טיפול עוצר צירים. במקביל, מבצעים תרביות שתן ודם ומשנים את התכשירים האנטיביוטיים בהתאם לתשובות.
אם המחלה מטופלת נכון, היא תעבור כעבור מספר ימים, אך כ-40% מהנשים יפתחו במהלך ההריון זיהומים נוספים, רובם תת קליניים. מומלץ לעקוב ולבצע תרביות חוזרות ובמקרי זיהומים חוזרים לטפל ע"י מתן קבוע של תכשיר אנטיבקטריאלי מניעתי.

הרפואה הסינית רואה את המקור לדחיפות ולתכיפות במתן השתן בעודף שנוצר במחמם האמצעי והתחתון ומכביד על מרידיאן הטחול, שאחראי על אחזקת האיברים במקומם (הצ'י העולה).
בתחילה העודף הוא רירית הרחם המעובה וככל שמתקדם ההריון, עולה גם מסת העובר והטחול מתקשה להחזיק את האיברים הפנימיים ואת העובר בתוכם. כתוצאה מכך נוצר לחץ עודף על אזור השלפוחית. היא נחלשת ונראה טפטוף שתן, תכיפות במתן שתן, צורך לתת שתן מספר רב של פעמים, אך בכמויות קטנות. יהיו גם מקרים של תכיפות ודחיפות במתן שתן עם כמות רבה של שתן.
גם למרידיאן כליות יש תפקיד ביכולת להחזיק את השתן, כי הן אחראיות על הפתחים התחתונים.

תוספות מזון רלוונטיות לדלקות בדרכי השתן כוללות את פרי החמוציות- Cranberry, המונע מהחיידקים להתיישב על דפנות השלפוחית ולא מאפשר את שגשוגם.
מחקרים הוכיחו ששימוש בחמוציות עוזר להפחית את תדירות התקפי הדלקת וע"כ הן טובות גם למניעה.
ניתן למצוא חמוציות בכמוסות, כפרי מיובש או כמיץ. בזמן דלקת יש לשלב ביניהם ואילו בין התקפים כדאי לשתות מיץ חמוציות על בסיס קבוע ולאכול את הפירות המיובשים.
מומלץ לכל מי שיש לה נטייה לדלקות בדרכי השתן.
החמוציות מכילות גם ויטמין C במינון טוב, מה שעוזר גם למערכת החיסון וגם להפיכת השתן חומצי יותר, המפריע לחיידקים להתרבות.
ניתן לקחת גם ויטמין C באופן קבוע, או בתקופות מועדות לפורענות.
אם האישה נטלה אנטיביוטיקה, כדאי שתיקח השלמה של חיידקים פרוביוטיים, כדי לשקם במהרה את פלורת המעיים שלה. זאת מאחר והאנטיביוטיקה אינה מבחינה בין חיידקים "רעים" ו"טובים".

רפלקסולוגיה יכולה להקל על הדלקת ועל ההתקפים. ניתן לעבוד ישירות על שלפוחית השתן, שתהיה במצבים אלו נפוחה, גדולה ובולטת. ניתן גם לחזק את כל מנגנון הכליה ואת מערכת החיסון.
נשים עם נטייה לדלקות חוזרות יכולות לקבל טיפול מניעתי תקופתי או אחת לכמה שבועות, בכדי לחזק אצלן את מערכת השתן ולמנוע את הישנות הדלקת.

פעילות גופנית מתאימה, כמו שיטת פאולה, מחשבת הגוף, תרגילי קגל, יוגה ועוד יכולה לעזור במניעת המצבים הללו, אם מתורגלת על בסיס קבוע.