בדרך להיות אמא- הסיפור שלי 

המסע  האישי שלי

המסע האישי שלי מתחיל לפני כמעט 3 שנים, כשאני ובעלי טסנו להודו והחלטנו שזה הזמן להביא ילדים למשפחתנו המצומצמת.

כמובן שכמו אצל רוב הזוגות, היה ברור שזה משהו מהיר, שתוך כמה חודשים כבר אהיה עם בטן גדולה ואוטוטו צריך לחשוב איזו עגלה קונים לקטן.

אבל זהו, שלא.... ההתחלה לוותה באופטימיות רבה, שהלכה ודעכה לה עם כל חודש שהתבשרנו בתשובה שלילית.

מהלך החיים החל להסתובב סביב הרצון העז וכל המשאבים, החלומות והחרדות הופנו לשם

כשבינתיים אני התחלתי ללמוד לימודי NLP ודמיון מודרך, מה שיתברר כמתנה הגדולה ביותר שיכלתי לזמן לעצמי (רק שעוד לא ידעתי כמה....).

בכל מקרה, החודשים עברו חלפו. בדרך היה הריון מחוץ לרחם ולאחר עוד כמה חודשים, הוחלט להעביר אותנו לרופא פוריות. רק מהחלטה זו כמובן שנבהלנו נורא – "מה פתאום אנחנו? זה קורה לאנשים עם בעיות, לא לנו. מה בסה"כ רצינו? להביא ילד? זה לא כזה מסובך!!"

אבל הרבה ברירות לא היו לנו וככה התחיל חלקו השני של המסע.

אחרי הרבה בדיקות לחפש אחר הגורם המונע לכניסה להריון, בלי ממצאים מיוחדים, התחלנו בהזרעות.

כל הזרעה (IUI) לוותה בתחושה שהפעם זו הפעם. אבל כל חודש גם התאכזבנו ואספנו כוחות לחודש הבא... וכך עברה לה שנה והחלטנו לעלות שלב ולעבור להפריות.

החלק השלישי של המסע הרגיש לי יותר מכל כמו עבודה שנייה בקופ"ח ובבי"ח... מספר השעות שביליתי שם לא היה מבייש אף עובד נאמן בעבודתו.

סוף סוף הגענו לשאיבה הראשונה, בטוחים שאין – הפעם זה ברור שזה מצליח, הרי הפריות זה השלב האחרון של האפשרויות ולנו אין בעיה בכלל...

וכך, התעוררתי מההרדמה שלאחר השאיבה והדבר הראשון שראיתי מול עיני היה בעלי עם עיניים מודאגות והרופא שלי, שמחזיק לי את היד ומודיע לי שהשאיבה נכשלה ולא הצליחו להוציא אפילו ביצית אחת... עולמי חרב עלי, לא העליתי בדעתי שמכשול כזה עלול להגיע. לא הבנתי מאיפה אשאב כוחות לפעם הבאה.

אבל כמובן, הכוחות נמצאו והרצון להרחיב את משפחתנו עמד בעינו ובהפריה הבאה ניצחנו ונכנסנו להריון.

השמחה המטורפת לוותה בהמון חששות וחרדות ואכן הם הצדיקו את עצמם ומצאתי את עצמי מול בדיקות לא תקינות של העובר וחוסר עידוד מצד המערכת הרפואית, שלא מקלה ראש בתוצאות כאלה (וטוב שכך...)

כיום אני בעיצומו של ההריון הזה, עדיין מלאת חששות וחרדות, עדיין רצה למיליון בדיקות, אבל היום אני שונה.

היום אני מבינה איזה מזל גדול נפל בחלקי לעבור את המסע הזה עם הכלים שיש לי.

במשך כל התקופה הייתי צריכה להתמודד עם תשובות שליליות כל חודש בחודשו. התחושה והאמונה שניסיון להיכנס להריון שווה לכישלון לא הועילה לי. מצאתי את עצמי לא מאמינה בכלל באפשרות שזה יקרה לנו ושנצליח.

בזכות הכלים שעמדו לרשותי, הצלחתי לעבוד על ההתניה התוקעת הזו וליצור התניה שונה- אם קודם ההתניה אצלי הייתה – ניסיון להרות= כישלון, הרי שהצלחתי להפוך את זה להתניה של ניסיון להרות= העצמה וגבורה אישית שלי.

הבנתי שכל כישלון כזה הוא מנוף לצמיחה שלי (אחת מהנחות היסוד של ה- NLP) ולניסיון קצת יותר טוב מהקודם, עם יותר ידע וכוחות. הבנתי שכל מה שאני עוברת, אני עוברת מסיבה מסוימת, אני רק צריכה להבין למה.

בזכות הכלים שעמדו לרשותי, הצלחתי לשנות אמונות מגבילות שהיו לי כמו – "אני לעולם לא אהיה בהריון", "אנחנו לעולם לא נצליח", "גם הפעם זה ייכשל" ועוד כאלו... - לאמונות מחזקות ומועילות כמו – "אני יכולה להיכנס להריון", "אני סומכת על הגוף שלי"..

הצלחתי לאהוב בחזרה את הגוף שלי ולסמוך עליו, שכן כל הכישלונות האלו הביאו אותי לכעוס על הגוף ואולי אפילו קצת לשנוא אותו על הבגידה שלו בי...

הצלחתי לזהות את המשאבים שאני זקוקה להם כדי לעבור את זה עם יותר כוחות כמו- אהבה עצמית, בטחון, אופטימיות - להבין שהם קיימים בי בעזרת תהליכים מתאימים ולהשתמש בהם.

הצלחתי לראות על כמה דברים אני יכולה להגיד תודה שיש לי אותם – להסתכל על חצי הכוס המלאה של כל המסע – להגיד תודה על הבעל המדהים שיש לי, על המשפחה העוטפת, החברים התומכים, ההתקרבות שלי אל עצמי ועוד המון המון דברים טובים...

הצלחתי להבין את כוחה של מילה וכוחה של החשיבה החיובית.

הצלחתי להבין למה אני רוצה להיות בכלל אמא, למה זה חשוב לי, מה ארוויח מזה, מה אפסיד, מהם הפחדים המלווים את ההחלטה? איך אני יכולה להתמודד איתם?

לסיכומו של עניין, כבר לקראת סיום המסע האישי שלי, כשרק הגעתי להפריות מבחנה, עצרתי רגע להתבונן על השנים האחרונות.

ההבנה הסופית שלי היא, שעם כמה שזה יישמע קלישאתי, לא סתם אני עברתי את המסע הזה ועדיין עוברת אותו. אני היום מי שאני בזכות המסע והתובנות שהתלוו אליו ואני אהיה האמא שאהיה בעתיד הקרוב בזכות הוקרת התודה, האמונות המחזקות שרכשתי לעצמי, בזכות האהבה המחודשת לגוף שלי ובזכות המתנה שקיבלתי והם הלימודים שלי שהראו לי שאפשר להסתכל על העולם בצורה שונה וכך הרבה יותר קל לנצח כל מכשול שנקרה לי בדרך!!!!

כיום אני מנחה ועוזרת לבנות שעוברות טיפולים, כדי להראות גם להן שאפשר אחרת.

שהן יכולות להחליף את כל האמונות המגבילות שלהן באמונות מחזקות ומקדמות,

שהן יכולות לאהוב את הגוף שלהן, שהן יכולות לזהות מחסומים שהתת- מודע שלהן אולי העמיד בפניהן ובקיצור – לעבור את התהליך הזה בצורה בריאה יותר ומקדמת יותר!!

בהצלחה לכל הבנות אי שם שקוראות ומזדהות.......