חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא 

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

כפי שדנו בחלק הראשון בסדרת מאמרים זו, עסקאות רבות במשק נעשות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים (חברות אחיות, חברם אם וחברת בת ועוד). רשויות המס מתבוננות על עסקאות אלו באופן מדוקדק יותר, על מנת לוודא שהיחסים המיוחדים לא השפיעו על המחיר. בהתאם לכך התפתח ענף מיוחד בתחום המיסוי הקרוי מחירי העברה (transfer pricing), הבודק האם המחירים בעסקאות שבין הצדדים הקשורים הושפעו משיקולי מס או לא.

בכל הנוגע למסי יבוא, פקודת המכס קובעת, ככלל, כי במצב שבו הצדדים לעסקה הינם קשורים, עובדה זו לא תשמש כשלעצמה, יסוד לפסילת קבילותו של ערך העסקה. מנגד, כאשר לרשות קיים יסוד סביר לחשד כי היחסים המיוחדים השפיעו על המחיר, כי אז יתבקש היבואן להצביע על כך שאין הדבר כן.

כיצד עושים זאת? כיצד יכול היבואן להראות שהיחסים המיוחדים לא השפיעו על המחיר בעיסקת המכר?

על פי דברי ההסבר של ארגון המכס העולמי להסכם GATT, ערך עסקה בין מוכר וקונה קשורים יתקבל אם היבואן יעמוד  באחד מהתרחישים הבאים:

ככלל, העיקרון המרכזי הוא שערך העסקה בין מוכר וקונה קשורים יתקבל, אם בדיקה של נסיבות מכירת הטובין המיובאים תקבע כי הקשר בין המוכר והקונה לא השפיע על המחיר ששולם בפועל או שאמור להיות משולם בפועל. הגורמים הנבחנים הם הצורה בה מוסדרים היחסים המסחריים בין הקונה והמוכר, והדרך בה נקבע המחיר הנדון, כך שניתן יהיה לקבוע כי המחיר לא הושפע מהיחסים המיוחדים בין הצדדים.

באופן טבעי, נסיבות המכירה ייבחנו באופן שונה ממקרה למקרה. לשם הדגמה, הנסיבות הבאות מדגימות מצב בו הקשר בין הצדדים לא השפיע על המחיר הנדון:

1. מצב שבו המחיר הינו המחיר המקובל התעשייה הרלוונטית  - דהיינו שהיבואן מוכיח כי מחיר העסקה נקבע באורח העולה בקנה אחד עם נוהלי התמחיר המקובלים בענף התעשייה בו אליו שייכים הטובין המיובאים. 

2. מצב אחר הוא זה שבו מחיר המכירה ליבואן הינו מחיר זהה אשר ניתן לקונים אשר אינם קשורים בכל דרך שהיא למוכר, דהיינו שהיבואן מוכיח כי הטובין המיובאים נמכרים על ידי המוכר באותו מחיר גם לצדדים שאינם קשורים אליו ואין ביניהם יחסים מיוחדים.

3. מצב אפשרי נוסף הוא כזה שבו המחיר שנקבע מספיק להבטחת רווח לאחר כיסוי כל ההוצאות, ואותו רווח משקף את הרווחים הכוללים שהפיק המוכר מחיר אשר כולל את כל ההוצאות והרווח שווה למחיר שניתן לטובין דומים או זהים , דהיינו, שהיבואן מוכיח כי המחיר שהוא שילם עבור הטובין המיובאים מכסה ליצואן את כל ההוצאות בנוסף לרווח השווה לרווח שאותו היצואן מרוויח בעת מכירת טובין זהים או דומים לצדדים שאינם קשורים אליו.

בכל אחד מהמקרים הנ"ל יכול היבואן לטעון, בהצלחה, כי המחיר לא הושפע מהיחסים המיוחדים ולכן יש לקבל את ערך העיסקה שבינו לבין הספק כבסיס לחישוב מסי היבוא.

ברשימה הבא נדון באפשרויות נוספות הנוגעות לקבלת מחירים שבין צדדים קשורים.