כמעט כל סטודנט ישראלי חווה על בשרו את חוויית הפסיכומטרי, אותה בחינה גורלית וארוכה שקובעת לאיזה מוסד להשכלה גבוהה נוכל להתקבל ומשקלה שווה ערך או עולה על משקלן של כל בחינות הבגרות כולן. כאשר חושבים על זה כך, זה באמת יכול להיות מלחיץ, אבל המציאות שבה אנו חיים הפכה את הבחינה הפסיכומטרית למחוייבת המציאות.
מבחן פסיכומטרי כולל שלושה חלקים עיקריים, אשר בעצמם מתחלקים לשמונה שאלונים קצרים ונפרדים לפי פרקי פסיכומטרי כמותי, חשיבה מילולית ואנגלית. הפרק הכמותי עוסק בחשיבה מתמטית ובוחן את כישורי פתרון הבעיות והלוגיקה של הנבחן, לרבות תהליכי הסקת מסקנות ותפיסה מרחבית; הפרק המילולי בוחן הבנה של השפה העברית, אוצר מילים, שאלות היגיון והיקש, ועוד; פרק האנגלית מטרתו לבחון את כישורי האנגלית של המועמד ללימודים, אוצר מילים והבנת הנקרא.
ציון פסיכומטרי ניתן על פי מספר התשובות הנכונות של התלמיד, ביחס ליתר הנבחנים באותו מחזור הבחינה, כאשר הציונים נעים בין 200 ועד פסיכומטרי 800. אולם כאשר מדברים על פסיכומטרי 700 הוא הציון שרבים יהיו מאושרים לקבל, שכן רק כ-5 אחוזים מן הנבחנים מצליחים להשיג תוצאה זו, אשר מבטיחה קבלה אוטומטית כמעט לכל חוג באוניברסיטה. במבחן פסיכומטרי התפלגות הציונים נמדדת על עקומת גאוס, כאשר מרבית הנבחנים נמצאים בתחום שבין 500-600, וככל שמתקרבים לתחומי הציונים הגבוהים והנמוכים ביותר, יימצאו שם פחות נבחנים.
ואמנם כל הנושא תעודת זהות ישראלית רשאי להיבחן בפסיכומטרי ללא תנאי מוקדם ומספר פעמים בלתי מוגבל, רבים בוחרים להתכונן לבחינה באמצעות קורס פסיכומטרי מקצועי. קורסי הפסיכומטרי השונים מציעים לנבחנים כלים לתרגול, הכנה והתמקצעות בנושאי הבחינה וכן טיפים רבים שמטרתם לעזור לתלמידים להתמודד עם כמויות החומר, אשר לרוב מוכיחים את עצמם כיעילים ביותר.
בסופו של דבר, מרבית התלמידים מעידים ששד הפסיכומטרי אינו נורא כפי שהוא נראה בתחילה, והוא אינו חייב להוות משוכה נוספת בדרך ללימודים גבוהים, אלא לפעמים משמש כלי נוח להפגין את כישורי המועמד בפני המוסדות השונים באופן רשמי, או ההזדמנות לכפר על ממוצע בגרות שאינו גבוה במיוחד.
