המעבר למוצקים- שאלות ותשובות 

שאלה: עם מה להתחיל? אמרו לי שבננה זה טוב. מה עם מרק ירקות? ועוף? מה עדיף?

כדאי להתחיל עם מזונות שהם יחסית קלים לעיכול, אינם בעלי פוטנציאל אלרגני וברוב המקרים לא יגרו את מערכת העיכול ויאפשרו לה להסתגל לאט למזונות החדשים. אפשר להתחיל עם ירקות כתומים, שהם בד"כ בטוחים, קישוא, סלק ושורשים.
מבחינת הירקות בננה היא התחלה טובה, כך גם תפוח. כדאי לשים לב עם הפירות הטרופיים שעלולים לגרות את מערכת העיכול.
לגבי מוצרים מהחי, ישנן גישות שונות להמלצות אלו, כמובן שזכותכם כהורים להחליט כפי ראות עיניכם.
בעקרון מזונות מהחי עשויים להיות קלים יחסית לעיכול, הם אינם נחשבים אלרגניים ברובם ובנוסף הם ספקים חשובים לרכיבי מזון כמו ברזל, אבץ, מגנזיום, חלבון, 12-B ועוד.
מרקי/ צירי עצמות יהיו נפלאים כבר משלבי האכילה הראשונים, כמו גם נתחים רכים של הודו אדום, בקר ואפילו מעט איברים פנימיים (העשירים מאד בברזל).

שאלה: איך כדאי לתת אוכל בבקבוק? בכפית? בכוס?

כאשר מתחילים לתת מוצקים כדאי להתחיל גם במקביל לאפשר לילדים להכיר את המזון בעצמם ולאכול בעצמם. זהו שלב חשוב בהתפתחות שלהם. לכן לא כדאי לטחון מאד ולתת בבקבוק, מה גם שעם בקבוק הם יכולים עוד להירדם ואולי זה לא יהיה הכי בטוח... אפשר לתת להם להחזיק ביד חתיכות של ירקות ופירות ו"להתעסק" איתם לבד. אל תשכחו שבהתחלה המזון בא לספק התנסות נוספת ואינו חייב להכניס מהר עוד קלוריות.
אפשר לתת להם כפית, שישחקו איתה וינסו להביא איתה אוכל לפה- זו עוד דרך מצוינת להציג להם את המזון.
להאכיל אותם בעצמכם בכפית, או לעודד שתייה בכוס הן עוד אפשרויות טובות.

שאלה: איך יודעים כמה לתת? איך אהיה בטוח/ה שזה מספיק?

אף פעם לא נוכל להיות בטוחים בכמויות, לפחות עד שילדינו יתחילו לדבר באופן ברור ולומר לנו מתי די. אולם בהחלט אפשר לנסות ולהבין את השפה בה הם מדברים עכשיו. זו כוללת: עניין, סקרנות, הושטת ידיים וסיבוב הראש לעבר האוכל, ליקוק שפתיים, קריאות, אחיזת המזון והכנסתו לפה. כל זאת עד לאובדן עניין במזון, זריקתו על הרצפה/ השולחן, התעניינות בדברים אחרים בסביבה, הפניית הראש בצורה ברורה מהמזון/ כפית/ צלחת.
כדאי תמיד להציע ולתת לילדים להחליט אם הם עדיין רוצים. כך תוכלו להיות בטוחים שהם יפתחו בעצמם את תחושות הרעב והשובע שלהם ע"י הקשבה לגופם, מבלי שנצטרך "להזכיר" להם לאכול או לשתות.
זהו תפקיד חשוב של ההורה- להיות מסוגל לסמוך על הילד שלו ועוד יותר מכך, לשדר לילד שהוא יכול לסמוך על התחושות שלו ושאלו לגיטימיות. ואם הוא שוב יהיה רעב אחרי זמן מה.... להציע לו עוד אוכל. זה באמת לא חייב להיות סיפור "פולני" גדול ?

שאלה: מה בעצם נחשב להתחלת מוצקים?

כל דבר שאינו הנקה או תחליף שנכנס לפי התינוק נחשב ל"מוצק". כמובן שזה לא חייב להיות מזון מוצק באמת, גם מרק או תה נחשבים.

שאלה: האם 4 חודשים זה מוקדם מדיי?

הכל תלוי במידת המוכנות של התינוק. האם הוא מתעניין באוכל עד כדי שנראה לכם, ההורים, שהגיע הזמן?
שימו לב שאינכם מתייחסים לשיקולי הנוחות שלכם, אלא לרצונו והתאמתו!
הצגת מזונות מוצקים בשלב המוקדם מדיי לילד עלולה ליצור עומס על מערכת העיכול ועל מערכת החיסון.

שאלה: מה יקרה אם לא אתחיל עם מוצקים בגיל 1/2 שנה אלא באזור גיל שנה? האם חלב האם יספיק לילדי, או שיהיה לו/ה חסר?

חלב אם בהחלט יכול להספיק עד גיל שנה והרי גם כאשר מתחילים מוצקים חלב האם נשאר, ברוב המקרים, ספק האנרגיה העיקרי והבסיס התזונתי שסביבו התינוק עורך נסיונות והכרויות עם מזונות שונים.
אם יהיה לילד חסר, ודאי תוכלו להבחין בכך ולנהוג בהתאם.
ישנם ילדים שבאופן טבעי לא יתעניינו במזונות מוצקים כאשר יש במשפחה נטייה לאלרגיות ידועות למזונות מסוימים. אכן הנקה יכולה להגן על מערכת העיכול שלהם מפני התפתחות בעיות כאלו- נקודה למחשבה!

שאלה: מה יקרה להנקה כשהוא/ היא יתחילו עם המוצקים? ייגמר לי החלב? אבל אני רוצה להמשיך להניק..... ?

חלב אם מיוצר בשד לפי דרישת התינוק. אם התינוק ימשיך לינוק (או המשאבה תמשיך לשאוב) ייצר השד חלב בהתאם לצורך שמובא בפניו.
כאשר מתחילים לאכול מוצקים תהיה, מן הסתם, ירידה הדרגתית בדרישה ובהתאם ירידה הדרגתית בייצור החלב. חשוב לציין שזהו תהליך שיכול להיות הדרגתי מאד!!! זה יכול לקחת חודשים ושנים עד שהתינוק יפסיק לינוק (אם יתאפשר לו לעבור גמילה טבעית, כמובן) ויווסת לעצמו את כמות החלב לו הוא זקוק. לא צריכה להיות בעיה להמשיך להניק אחרי גיל שנה ואף עד גיל שנתיים, שלוש, ארבע ועוד- אם זה מתאים כמובן לאם ולתינוק.

שאלה: הילד כבר התחיל לאכול מוצקים ומאד התלהב, אבל פתאום הוא הפסיק ולא רוצה כמעט לאכול. מה לעשות?

יש לקבל את העובדה שמדובר פה בתהליך שיכול לקחת זמן מה עד שיתאזן. ישנם גורמים אחרים שישפיעו על מידת ההתעניינות במזונות כמו: התפתחות וגדילה, שיניים, הזדקפות והליכה, מחלות, שינויים בבית (גן, אמא חוזרת לעבודה, אמא בהריון, אח/ות חדש/ה), שינויים הורמונליים אצל האם המניקה (ביוץ, ווסת ועוד). לא כדאי למהר ולהילחץ אם הילד מאבד עניין באוכל לזמן מה. המשיכו להציע לו מזונות. אולי הוא ישנה את דעתו, או את טעמו. אל תתייאשו וקבלו את העדפותיו ובחירתו.
כמובן שיש לשים לב שהוא אוכל מספיק (הנקה או תחליף), כדי שלא יישאר רעב או יתייבש.

שאלה: התינוק כמעט ואינו אוכל ממה שאני מכינה לו, אבל את מה שיש בצלחות שלנו הוא מסוגל לאכול והרבה...והאוכל שלנו מתובל...

הילדים שלנו יכולים ללמד אותנו הרבה דברים. לעתים זו הזדמנות טובה "לשדרג" את סגנון החיים שלנו כשיש ילדים ברקע. מה יכול להיות יותר כייפי עבור תינוק מאשר לאכול עם אבא ואמא? מהצלחת שלהם ממש? אם אתם מבחינים בכך, אולי כדאי שתעברו גם אתם (לפחות לתקופה מסוימת) לאכול מזון בריא ומזין יותר וכך תבטיחו שילדכם ייהנה ממזון שכזה גם כן. לאף אחד לא יזיק להוריד מהתפריט מזונות מעובדים, מטוגנים ומתובלים יתר על המידה. מי יודע, אולי זה ימצא חן בעיניכם ואף תרגישו טוב יותר? שווה לנסות ? ואם מדובר על תיבול טבעי- עלים ירוקים, תבלינים אמיתיים- ולא על אבקות המכילות מגוון רכיבים מלאכותיים, אזי לא צריכה להיות מניעה להציג אותם לילדים.

שאלה: איך אדע שהמוצקים מחליפים ארוחה?

זה ייקח קצת זמן, אבל יגיע שלב בו תרגישו בזה. אולי לא בשבועות הראשונים. שוב, תמיד טוב להציע ולתת לילד את האחריות לבחור את ארוחותיו. רק דאגו להציע לו מגוון מזונות ובמרווחים קטנים יחסית, כדי שלא יהיה רעב.

שאלה: מה עם תוספת מים ושתייה בכלל?

יש להבדיל בין תינוק שיונק לכזה שמקבל תמ"ל ולנהוג בהתאם למהלך היום, לעונה ולפעילות של התינוק. בד"כ תינוק שיונק כמעט ואינו זקוק לתוספת נוזלים. כמובן שככל שהוא יאכל יותר מוצקים ופחות יינק הוא יזדקק ליותר תוספות נוזלים.
יש לשים לב במיוחד לימים חמים ויבשים, מחלות, הקאות ושלשולים.

המעבר לאכילה אקטיבית יותר הוא  תהליך הדרגתי בו לוקחים חלק התינוק, הוריו ומטפליו. חשוב מאד לכבד את מקומו של התינוק ולעזור לו לפתח עצמאות כדי שהחוויה הזו תהיה חיובית ומהנה עבורו ולא רק עוד משהו שצריך לעבור. תינוק הוא אדם קטן, שגם אם הוא עדיין אינו עצמאי הוא ירגיש טוב אם לא ידחקו בו, לא ידחפו לו אוכל, יתחשבו בהעדפותיו ויסתכלו על המצב בו הוא נמצא כרגע. מאחלת לכם חוויות נעימות ומהנות עם חקירותיכם המשותפות את השלב הזה בחיי ילדיכם ומזמינה אתכם להמשיך ולשאול, לתהות, לברר ולא להיות בטוחים.

לקריאה נוספת:
המעבר למוצקים- דגשים והמלצות