במשך אלפי שנים אימצו בני האדם בעלי חיים שונים כבני לוויה. כלבים, חתולים, סוסים ובעלי חיים נוספים הפכו לחבריהם הנאמנים של בני האדם בתרבויות רבות. כיום ישנה ספרות רבה העוסקת בתרפיה באמצעות בעלי חיים ונעשה בה שימוש נרחב ככלי עזר לצד טיפולים אחרים בשל האפקט המרגיע שיש לבעלי חיים על האדם.
השאלה עליה ננסה לענות במאמר היא: האם תרפיה באמצעות בע"ח יכולה להקל על הסימפטומים אצל חולים הסובלים מטיניטון, סחרחורות או מחלת מנייר?
מדענים רבים חולמים לפתח תרופה סטנדרטית שתוכל לרפא את כל הסובלים מטינטון, סרחורת או מחלת מנייר. מטרה זו טרם הושגה, אולם גם בימינו נעשה שימוש בטיפולים שונים שניתן לסווגם ל-2 קבוצות עיקריות:
1) טיפולים פליטיאביים (טיפולים תומכים להקלת הסימפטומים). כגון: היפנוזה, CBT ו-TRT.
(2) טיפולים קיוראטיביים (טיפולים שמטרתם לרפא). כגון: טיפול בזיהומים, גידולים שפירים וליקויים מטאבוליים (הגישה של ד"ר שמש מבי"ח הדסה).
בנוסף לטיפולים הפליאטיביים שנמנו ניתן למנות את ההיפנותראפיה, הידרותראפיה, מדיטציה וביופידבק הינם טיפולים תומכים ידועים שמסייעים לסובלים להרגע אך אינם מרפאים. ייתכן בהחלט שניתן יהיה לכלול בין הטיפולים הללו גם תראפייה באמצעות בעלי חיים שתסייע להקל על החולים, להשרות עליהם רוגע ואף יותר מכך.
מתוך הרשימה הארוכה של בעלי החיים שניתנים לגידול, כלבים וחתולים נחשבים לפופולארים ביותר בקרב אלה שמעוניינים לגדל את חיית המחמד בביתם. אנשים שאוהבים מרחבים פתוחים עשויים להעדיף סוסים כחלק מהטיפול. נהוג לתת עדיפות גבוהה יותר לכלבים בשל הפופולאריות שלהם ומגוון הגזעים הרב שיש כיום.
ניתן לחלק את החיות למאולפות ולכאלה שאינן מאולפות. את החיות המאולפות לימדו כיצד להיות רגועות, עדינות ושקטות. בעיקר בקרב ילדים היפר-אקטיביים. על החיות שאינן מאולפות להיות בעיקר רגועות, עדינות ואוהבות אדם מטבען. על כל החיות לאהוב תשומת לב, ליטופים ולא להתנהג בביישנות. בנוסף, עליהן להיות ממושמעות וצייתניות.
בעלי החיים מספקים שירות בעל ערך רב לאלו שמרגישים בודדים, נטושים ולכל מי שזקוק למגעו המרפא של חיבוק או מגע עדין ואוהב. רבים מבעלי חיות המחמד יודעים שכאשר הם חולים, בעל החיים יידע אינטואיטיבית לעשות את הדבר הנכון.
לבעלי חיים יש את הכוח לרפא את בעליהם, בייחוד את המבוגרים שביניהם. המחלה הקשה והחמורה ביותר שיכולה להיות לאדם זקן היא לא סרטן או בעיה בלב, כי אם בדידות.
ההחלטה על בחירת חיית מחמד מתאימה עבור החולה יכולה להיות קשה וצריכה להתבצע תוך התחשבות בכל האספקטים. במידה וניקח אדם בן 75 שמעולם לא רכב על סוס ונרכיב אותו על גב סוס הדבר עשוי להיות מסוכן ואף "אנטי טיפולי". אמנם כאן הצגנו דוגמא קיצונית אולם יש מקרי ביניים רבים שדורשים נסיון, מיומנות ושיקול דעת מקצועי מצד המטפל.
מרכיב חשוב בתמונה הקלינית של הסובלים מטינטון, סחרחורות או ממחלת מנייר הוא החרדה, הלחץ והמצוקה. טיפולים רבים כוללים טכניקות הרגעה, אך טיפול באמצעות בעל חיים עשוי לתרום לחולה הרבה יותר מכך.
כלבים:
הכלב נחשב לידידו הטוב ביותר של האדם. לכלבים יש אפקט מרגיע במיוחד על בני האדם. הם מקבלים כל אדם כפי שהוא ומסייעים להתמודדות עם נושאים אמוציונאליים הקשורים לחרדה.הם משתמשים הן בקולם והן בתקשורת שאינה ורבלית ליצירת קשר. בנוסף הם מציעים מגע פיזי ועזרה בהסחת הדעת של החולה מקשיי היום יום.
כלבים תלויים בבעליהם לחלוטין ומוטלת על הבעלים החובה להאכילם, לטייל עמם ולספק להם תשומת לב ואהבה. עובדה זו יכולה לעזור במניעה ובטיפול במגוון מצבים רפואיים כגון: כאב כרוני, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית (CFS), שיקום נוירולוגי, חולים שעברו אירוע לב (MI), חולים לאחר ניתוח (בייחוד אורתופדי) והחלמה מחרדה ודיכאון.
כלבים מגזעים קטנים יכולים להיות טובים כיוון שניתן להרימם בקלות והם לא תופסים הרבה מקום. כלבים גדולים יכולים להיות בני לוויה טובים לאנשים בכיסא גלגלים, כיוון שהם לרוב שקטים, סבלניים ויאפשרו לגעת בהם וללטף את פרוותם בשמחה.
לכלבים יש אינטיליגנציה רגשית גבוהה והם באמת ובתמים רוצים להעניק חיבה וחברות. הם מסוגלים ויודעים להפגין חיבה באופן אינטואיטיבי במידה וצריך ואוהבים כל אדם באשר הוא מבלי לייחס חשיבות למראה חיצוני או ללקויות גופניות ונפשיות.
חתולים
חתולים הם אפשרות טובה. ניתן לשאתם בקלות והם יכולים להסתגל אף לדירה הקטנה ביותר. הם יכולים לספק "שירות" רב ערך לאנשים בודדים, נטושים או חולים ועשויים לעזור מאוד לכל מי שזקוק לריפוי הקסום שמציע חיבוק חם ופרוותי ומגע עדין ומלטף.
ילדים ובייחוד אלו שעברו התעללות או הזנחה, מסוגלים לתקשר עם בעלי חיים. חיית המחמד מציעה מקום בטוח לילד עם בעיות אמוציונאליות. בעל החיים מסוגל להעניק אהבה ללא תנאים ולספק לילד ביטחון שמעבר ליכולתו של אדם מבוגר ותומך.
החתול, לצד חיות מחמד אחרות, יכול להיות החוליה המקשרת בין חברי המשפחה ברגעים קשים כמו מעבר דירה, גירושין או מוות.
סוסים:
רכיבה טיפולית היא תראפיה פיזית עבור אנשים בעלי מגוון לקויות נרחב הכולל קשיים פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים וסוציאליים.
אופן התנועה של הסוס, בשעה שהוא פוסע בתנועות חוזרות ועדינות, מזיזה את גוף הרוכב בצורה שדומה מאוד להליכה אנושית. לעיתים קרובות, רוכבים בעלי מגבלות פיזיות מפתחים כוח רב יותר, מגדילים את טווח התנועה, מקטינים את זמן התגובה ומשפרים את הגמישות והיציבה כתוצאה מהרכיבה.
בחרתי להציג סוג זה של תראפיה בשל הזמינות הגדולה של חוות עם סוסים מאומנים והנסיון הרב שנצבר בגישה טיפולית זו.
רכיבה טיפולית יכולה לעזור לאנשים עם טווח רחב שלך אתגרים אישיים ומגבלות, כולל:
(1) ליקויים אורתופדיים: קטיעה או פגיעה בחוט השידרה.
(2) ליקויים נוירולוגיים: פגיעות ראש, אפילפסיה, שיתוק מוחין, מחלת פרקינסון, טרשת נפוצה, ניוון שרירים, שדרה שסועה, חולים שעברו שבץ, לקות שמיעה, ראייה ודיבור.
(3) ליקויים רגשיים: הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), יגון ממושך, התקפי חרדה ופוביות.
(4) אחרים: פגיעות בלב ובכלי הדם.
רכיבה טיפולית מאפשרת למטופלים לבנות כישורים חברתיים וביטחון עצמי באמצעות אינטראקציה עם הסוס, רוכבים אחרים והמדריכים בחווה. המטופלים נהנים מהיתרונות של אינטגרציה חברתית בשילוב עם בניית כוח פיזי, ביטחון ויכולות חברתיות.
חשוב לזכור שרכיבה טיפולית עלולה להוות סיכון לחולה הסובל מסחרחורות מסוג ורטיגו או דיזינס כל עוד הוא נמצא בשלב הפעיל של המחלה. מצד שני, חולים שהחלימו עשויים להרוויח מרכיבה טיפולית ע"י כך שיירכשו מחדש או יגבירו את הביטחון שלהם מבחינת שיווי המשקל והעמידה לאחר הטראומה והפחד מנפילה.
מאמר זה אינו מציע טיפול באמצעות בעלי חיים כאמצעי היחיד לטיפול בטינטון, בסחרחורות או במחלת מנייר. חשוב ויש לעשות כל מאמץ על מנת למצוא טיפול רפואי קיורטיבי אפקטיבי.
יש לשקול את הטיפול באמצעות בעלי חיים כטיפול משלים, המבוסס על רצון המטופל והאינטואיציה שלו לגבי גישה זו. לסימפטומים ממושכים עלולות להיות השלכות התנהגותיות שייבואו לידי ביטוי גם לאחר היעלמות המצב הרפואי הבסיסי. במקרה זה על הסובלים מטינטון, סחרחורות או מחלת מנייר לעבור שיקום בנוסף לכל טיפול אחר.
למרבה הצער, לא מצאתי באינטרנט כל תיעוד לגבי ניסויים מדעיים שנערכו בנושא. אשמח לקבל לקבל תגובות מחולים שחושבים שטיפול מסוג זה עשוי לסייע להם או מחולים שניסו טיפול באמצעות בעלי חיים באופן עצמאי.
