לעיתים גם עובדים וותיקים שנחשבו למסורים ובעלי תפוקה גבוהה עלולים להגיע לנקודה בה הם מפוטרים או מסווגים על ידי המעסיק כעובדים הנמצאים "צעד אחד לפני פיטורין". אחת הסיבות לכך יכולה להיות ירידה משמעותית בתפקוד המקצועי עקב טינטון (צפצופים באוזניים או בראש) או סחרחורות קשים. בימים אלה, שלאחר המשבר העולמי החמור, הקושי רב שבעתיים. זאת עקב העובדה שרבים משוועים לעבודה וכל משרה פנויה נחטפת ומאויישת באופן כמעט מיידי.
ראיינתי את ד"ר שמש זכריה מבי"ח הדסה עין כרם שבירושלים, המטפל בחולים הסובלים מטינטון, סחרחורות ומחלת מנייר קרוב ל-30 שנה, אודות ניסיונו עם חולים שפוטרו בעקבות מחלתם. ד"ר שמש ידע לספר על לא מעט חולים שפוטרו או נאלצו להתפטר עקב המחלה.
דוגמא אופיינית לפיטורים בשל טינטון וסחרחורות (מחלת מנייר) הוא סיפורה של גב' חליו רבקה (שם אמיתי). רבקה, שעבדה ביחידת המחשב השייכת לאגף התנועה במשטרת ישראל, מספרת שכאשר חוותה את התקף הורטיגו הראשון היא הרגישה ש"הריצפה לפתע נעלמה".
גב' חליו, שהסכימה לחשוף את סיפורה האישי בוידאו לטובת חולים אחרים הסובלים מסחרחורות וטינטון (לחץ לצפייה בסרטון), נזכרת בכל השנים הטובות בהן תפקדה ללא דופי והייתה עובדת אחראית, יעילה וחרוצה. רבקה מספרת גם על קצין המשטרה שהיה אחראי עליה בזמנו ועזר לה רבות בתקופה קשה זו של חייה.
לאחר שעברה בירור רפואי והתבהרה התמונה הקלינית המלאה שהצביעה על כך שגב' חליו סובלת ממחלת מנייר, הורה קצין הרפואה הראשי של משטרת ישראל לקצין המשטרה האחראי עליה לפטרה. קצין הרפואה הסתמך על הטענה לפיה בספרות המקצועית של רפואת האף אוזן וגרון אין למחלת מנייר טיפול.
רבקה נלחמה בגזירה והצליחה לשמור על מקום העבודתה. הצלחתה התאפשרה כאמור הודות להמלצות הטובות מקצין המשטרה האחראי עליה כמו גם העזרה שקיבלה מעמיתיה לעבודה.
ישנם דברים רבים שעל חולה העומד במצב זה לדעת במטרה לשמור על זכויותיו. לדוגמא, כדאי לדעת שבית המשפט עשוי להתמקד ב"יוזם הפיטורין". כלומר, חובת ההוכחה תחול על הצד שיזם את הפיטורין. במידה והיוזמה הגיעה מצד חולה הטינטון או הסחרחורת, על החולה להוכיח שההחלטה להתפטר נבעה מגורם או גורמים משמעותיים הקשורים לעבודה. במידה וההחלטה על הפיטורין הגיעה מהמעסיק, עליו להוכיח שההחלטה נבעה מהתנהגות בלתי הולמת הקשורה לעבודה.
טענות אופייניות שיכול להעלות המעסיק כלפי העובד יכולות להיות התנהגות פסולה בעבודה, יציאה להפסקות לצורך עניינים אישיים, סירוב לעבוד בעבודה מתאימה ללא סיבה מספקת והעדרות מהעבודה.
היעצה הטובה ביותר לחולה שרוצה להימנע מפיטורין היא לבדוק אם המעסיק עשה את אחת מהטעויות הנפוצות שיקשו עליו מאוד להצדיק את הפיטורין בפני ביהמ"ש, והן:
1. אי מתן אזהרה לפני הפיטורין.
2. חוסר עקביות בהתנהלות כלפי 2 עובדים הנמצאים בסיטואציה דומה.
3. אי מילוי אחר כללי המשמעת המוצהרים.
4. טענה כלפי ביהמ"ש שהפיטורין נבעו מהצטברות של אירועים במקום לנקוב באירוע ספציפי שהיה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל".
5. פער זמן גדול בין האירוע שכביכול גרם לפיטורין ובין הפיטורין עצמם.
6. טענה שהתובע לא יכל לענות על הסטנדרטים של העבודה.
7. השארת רושם שהפיטורין נבעו מוויכוח אישי.
8. חוסר יכולת להציג עדות מיד ראשונה ותיעוד מתאים במידת הצורך.
כמו כן ישנה טרמינולוגיה שעשויה להצביע על עויינות או מניפולציה מצד המעסיק:
1. חוסר יכולת: "פיטרנו את העובד בשל אי התאמה לעבודה", "העובדת היה חסרת יכולת", "העובד מעולם לא ביצע את עבודתו באופן משביע רצון", "העובדת לא היתה מסוגלת לעקוב אחר ההוראות". יש לשים לב ש"חוסר יכולת" כשלעצמה אינה בגדר התנהגות שאינה הולמת ולפיכך על המעסיק להוכיח שהעובד לא ביצע את העבודה כנדרש.
2. הצטברות: "פיטרנו את העובד בשל הצטברות של דברים". גישה זו מצד המעסיק כמעט לעולם לא תצלח.
3. הסכם הדדי: "היא עזבה תוך הסכם הדדי". רוב בתי המשפט יעמדו לימין העובד במקרה זה. אם לעובד לא הייתה ברירה אלא לעזוב הרי שבפועל הוא סולק ולפיכך על המעסיק מוטלת החובה להוכיח התנהגות בלתי הולמת מצד העובד.
4. חוסר נאמנות: הצהרה לפיה העובד פוטר בשל "חוסר נאמנות", מבלי לפרט, היא סימפטום לכך שהעובד פוטר בשל משקעים אישיים. על העובד לדרוש להמעסיק להיות לפרט במה מדובר.
5. גישה בעייתית: חוסר שמחה בעבודה אינה מהווה התנהגות לא הולמת. על המעסיק להראות שחולה הסובל מטינטון או סחרחורות נכשל בהתנהלותו עם חבריו לעבודה או עם לקוחות, להוכיח כיצד הדבר השפיע על ביצועיו ועל ביצועי אחרים וכיצד היה ביכולתו היה למנוע את ההתנהגויות הנ"ל. גם כאן יש לדרוש מהמעסיק לפרט את טענותיו.
ישנן מספר דרכים בהן מצבו הרפואי של התובע, הסובל מסחרחורות או מטינטון קשים, עשוי להיות נושא התביעה. לדוגמא, חוקי כשירות המונעים מהתובע לעבוד בתחומים המסויימים בהם התמחה בשל מצבו הרפואי. יש לשים לב כי במידה והמצב הרפואי ניתן להוכחה, התביעה לא תיפסל כיוון שיש להניח כי אין ביכולתו של העובד לשלוט במצבו הרפואי.
סיכום ומסקנות:
1. שמור עותק של מאמר זה למקרה של קונפליקט עם הבוס.
2. התייעץ עם עו"ד מוסמך בשלבים הראשונים של הקונפליקט אך אל תחשוף זאת בשלב זה.
3. אסוף מסמכים, רשומות ועדויות רלוונטיות מכל סוג כולל תיעוד רפואיים.
4. חפש/י אחר חברים או מכרים שיכולים לשוחח עם הבוס ולסייע לך.
5. במקרה שכלו כל הקיצין זכור את זכויותיך כעובד.
6. ומעל הכל: עשה/י את כל המאמצים על מנת למצוא טיפול רפואי אפקטיבי לטינטון או לסחרחורות.
יש לזכור שישנם עוד שיקולים רבים שעליך לקחת בחשבון ולכן העצה הטובה ביותר היא: הסתייע/י בייעוץ משפטי בטרם תאבד/י את עבודתך, אך אל תאיים על המעסיק תוך שימוש בטענות משפטיות. תחת זאת, עשה מאמץ להראות למעסיק שבאופן יסודי את/ה עובד/ת טוב/ה הסובל/ת מבעיה רפואית זמנית. כמו כן חפש/י אחר עדויות לכך שהסחרחורות או הטינטון ניתנים לריפוי.
