ביקורת עצמית- כרטיס ביקור 

ביקורת עצמית

אם אתם נוטים לשפוט את עצמכם על כל אי הצלחה או פיספוס בחייכם, אם אתם נוטים לבקר את עצמכם על כל בחירה רעה שעשיתם, אם אתם מתייסרים בכל פעם שטעיתם, אזי קרוב לוודאי שאתם נוטים לביקורת עצמית גבוה.
הביקורת העצמית היא בת למשפחת הכעס, אך בעוד שהכעס מופנה כלפי גורם חיצוני לנו, מופנה הביקורת העצמית פנימה, כלפי עצמנו.
בבסיסה, הביקורת העצמית היא מנגנון חיוני וחשוב להתנהלות תקינה של חיינו. אנו בוחרים בפעולה מסוימת, אך גם מבקרים את עצמנו לגבי טיבה ולגבי ההשלכות העתידיות שלה.
אך כאשר הופכת הביקורת העצמית להרגל תגובה מועדף ומתמשך היא יכולה להיות גם חרב פיפיות, להפוך להאשמה עצמית או הלקאה עצמית - וככזאת למקור בלתי נדלה של סבל.
האדם הנוטה לביקורת עצמית, מצמיד אותה כצל, כמעט לכל פעולה שהוא עושה בחייו, קטנה כגדולה.
גם הרפואה הסינית מזהה בנטייה לביקורת עצמית סוג של כעסנות ומותחת קו בינה ובין תופעות גופניות רבות כגון: כאבי ראש, מגרנות, כאבי שרירים, בעיות בעיכול ועוד.

הביקורת העצמית מטופחת כל העת דרך החינוך שאנו מקנים לילדנו.
בכדי להפכם ליצורים המתפקדים היטב בחברה, אנו מחנכים אותם לאור ביטויים כגון: מותר ואסור, טוב ורע, יפה ומכוער, מקובל וחריג. אנו מחדירים לתודעתם המהווה משפטים כמו: חשוב להצליח, אסור להיכשל", חשוב להתעקש, אסור לוותר", אנו משרישים בילדנו את העובדה שאנו מצפים מהם: מצפים שיהיו חכמים, מצליחים, חזקים ואסרטיביים ולעיתים בלי משים אנו מצפים מהם להצליח במקומות בהם אנו המבוגרים נכשלנו.
אך המציאות כידוע, לא תמיד תואמת את הסיסמאות החינוכיות ומרבה לטפוח באכזריות על פניהם של ילדנו, שבשלב זה כבר מלאים בהם כרימון.
ילדנו מבינים מהר מאד, שלא תמיד יוכלו לנתב את חייהם על פי המודל הרצוי.
בנקודה זו עלולה הביקורת להפוך לאכזבה עצמית, אכזבה עצמית עלולה להפוך להלקאה עצמית: "אני לא מה שמצפים ממני", "אם אני לא מצליח, אין ערך לחיי", "אני האשם העיקרי בכישלוני", "אני לא שווה כלום אם אני לא מצליח".

בכדי למתן את ההרגל לבקר את עצמנו, עלינו ללמוד כיצד לסלוח:
לסלוח לעצמנו על אי הצלחות, על בחירות שגויות שעשינו, על פיספוסים...
לסלוח לעצמנו על כך שלעיתים, אין אנו עומדים בציפיותינו כמו גם בציפיות החברה.
לסלוח לעצמנו על ההשתנות התדירה של גופנו, על תהליכי ההתבגרות, הזקנה, החולי,
לסלוח על כך שאנו אנושיים. לא פחות ולא יותר.

אם נדע לזהות את העיניים המבקרות בתוכנו,
אם נדע כיצד לנטרל את הביקורת בעזרת סלחנות כלפי עצמנו,
ובכלל, אם נשכיל לסלוח לעצמנו לפחות כמו שאנו סולחים לאחרים,
נמתן בהדרגה את השפעתה על חיינו.