שקום גב לחולה פרקינסון 

אלא שפתולוגיות נוספות מתבטאות באותם סימפטומים, ולנו כמטפלים קשה, אפילו מבחינה מנטלית, להאמין שהכאב נובע מפגיעה עצבית בגב התחתון.

הטבע החמיר עם מטופלינו, כשהוגדר, כחולה פרקינסון. האין זה מספיק? גם פריצת דיסק צריכה להיות מנת חלקו?

שוכחים אנו, שסקרים אחרונים קובעים, כי למעלה מ90% מאוכלוסיית תבל סובלת מאי נוחות בגב, ועד פריצה, היצרות בתעלה, שינויים ניווניםם ועוד.

הסיכוי שחולה פרקינסון יסבול בנוסף, גם ,מכאבי גב, קיים, אך איננו עולה על דעתו של המטופל ומשפחתו. הם משייכים הכל למחלה.

משה (שם בדוי), היגיע לבריכה עם רעד קל ביד ימין ובלסת, כמו גם, נוקשות מעל הנורמה בגפיים התחתונות, התנהלות איטית וקושי לשמור על שיווי משקל ויציבה.

הוא טופל לפי מודל, שפותח במרכז ההידרותרפי שלנו "גלגל הצלה".

ראשית נעשה ניסיון להפחית את המתח השרירי, באמצעות מתיחה של הגפיים, ובו זמנית ובתנועות מעגליות בוצעו רוטציות במפרקים, שאיפשרו שמירה על טווחי תנועה וגמישות.

יש לזכור, כי הנוקשות והמפרקים התפוסים חוזרים למצבם הראשוני במשך הזמן, אך השיפור יתבטא ביכולת של המטופל לתרגל בעצמו ולהגיע לשחרור והקלה.

משה הצליח להגדיר צריבה ברגליו, שדמתה לקו ציורי, המתחיל מהמפסעה, ויורד עד לכפות הרגליים.

כאן נדלקה נורה אדומה. ניסינו להוסיף למתיחה את פושטי הירך (המסטרינגס) ואת שרירי המפסעה, שמתחתם עובר העצב הסיאטי, שבהיותו מודלק, כתוצאה משינויים בעמוד השידרה, הוא נוגע בקצותיו בעצם, במקום לעבור באופן חופשי בנתיב שלו. מגע זה, בקצות שערותיו גורם לדלקת, המתבטאת בכאבי קרינה לרגליים. בוודאי, שאין אלו הכאבים המאפיינים את הפרקינסון, אך קל להתבלבל ביניהם. 

בירור שעשה אורטופד אושש את העובדה, שיש היצרות בתעלת עמוד השידרה אצל משה, ועליו להקפיד ולבצע את המתיחות גם באזור עמוד השידרה, היינו הגב.

כמו כל פגועי גב, ההנחה היא, שחיזוק השרירים באזור חגורת הכתפיים, יפחית את העומס על הגב התחתון, ויאפשר יציבה לעמוד השידרה, ללא לחץ על החוליות.

יש לשים לב, שתרגילי החיזוק יתבצעו תוך כדי הארכת השריר, וחלילה, לא בהיותו מקוצר או מעובה. דרוש לכך ידע ונסיון, כמו גם, כל רצון ועקביות של המטופל.

השחייה השיקומית היא השלב האחרון בשיקום המשולב של הפרקינסון והגב. שחייה זו מאפשרת מחד לחשוף את החולה לסבולת לב ריאה, מה שנמנע ממנו, בשל קשיים בתנועתיות, ומאידך, איננה מייצרת לחץ על מפרקים חלשים. התנועה הסגיטלית, של הגפיים, הכוללת גם את קצוות הגוף, תביא את החולה לשחרור, הקלה, ותחושה שאיננו שונה מהסובבים אותו.