מודעות עצמית: מעז יצא מתוק - להפוך את הקושי להזדמנות 

מעז יצא מתוקלהפוך את הקושי להזדמנות

לעיתים קרובות אנו שומעים על דברים 'רעים' שקורים לאנשים טובים, או שקורים לנו אותם הדברים ה'רעים' למרות שהשתדלנו והתאמצנו להיות האדם הטוב ביותר שאנו יכולים להיות.

התגובה הרגילה היא: "זה לא פייר, הוא כזה אדם טוב" ואנשים רבים נוטים לפתח כעס על החיים, או על אלוהים: למה הייתה לנו השואה? למה יש פיגועים? למה אנשים טובים מתים ממחלות?

המעניין הוא, שבעצם השאלה הזו, מתגלמת הידיעה הפנימית העמוקה שאכן יש סיבה לדברים שקורים. ידיעה לה שותפים מיסטיקנים וציניקנים כאחד. אם כך, האם החיים באמת מתכוונים להרע לנו? ו שאולי קיימת מציאות יותר רחבה? התשובה לשאלה במשפט הקדום "מעז יצא מתוק".

לעיתים קרובות אנו מתייחסים אל החיים, או אל אלוהים, כאל אב נוקשה המעניק לנו פרסים כאשר אנו צדיקים ומעניש אותנו כאשר אנו 'רעים'. זוהי בדיוק התפישה המוטעית המבלבלת אותנו כאשר לאדם טוב קורה דבר 'רע'. תפישה זו גורמת לנו לפחד מהחיים.   במציאות הרחבה אין 'טוב' ו'רע', ההבדל ביניהם טמון בנקודת המבט: אם 'טוב' אומר שנעים לי עכשיו, ו'רע' אומר שלא, אז יש הרבה רע בעולם. אבל אם 'טוב' אומר שהדבר שקרה לי הוא הנכון ביותר עבור מסלול חיי, גם אם הוא כואב, משום שהוא יסייע לי למצוא את דרכי הנכונה בעולם, להתפתח ולצמוח, אזי שמינוף נכון של כל כאב שבחיינו יוביל למסקנה שאין 'רע' בעולם. רבים יאמרו "אז מה, למה שלא אלמד בדרך הקלה? למה לי לחוות כאב כדי להתפתח ולצמוח?" והתשובה פשוטה: דרכם של בני האדם היא להתרווח בנוחות. הנוחות אינה מעודדת צמיחה וגדילה, היא מעודדת ניוון וקיבעון. אין דבר המעודד צמיחה ותנועה כמו חוסר נוחות. קחו לדוגמה דווקא את השואה, הקשה והכואבת מכל.. כל עוד ליהודים היה נוח בארצות ניכר, רק מעטים חשבו על בניית מדינה. אך ברגע שהאדמה רעדה תחת רגלינו, ידענו מיד לאן לפנות וכן היינו הנחושים שבעמים והבסנו כל אויב שעמד בדרכנו. השואה גרמה כאב כה רב שנשאר לדורות. אך נסו להתבונן מזווית ראייתו של ילד קטן בעוד 200 שנה, או 500 שנה: האם לא ילמד בספרי ההיסטוריה שבזכות השואה קמה לה מדינת ישראל בה הוא חי ובזכות אירוע מכונן זה לא היתה מדינה בעולם המערבי שהעזה להתכחש לזכותו של העם היהודי למדינה? 'רע' ו'טוב' אינם מושגים אבסולוטיים. הם משתנים בראי הזמן. בכל רגע הבחירה בידינו מה להפיק מחוויות חיינו. ולכן עוד בתקופת התנ"ך דאגו להנחיל לנו לדורות את המשפט "מעז יצא מתוק". עז, על שם הכאב העז שאנו חווים במהלך החיים ומתוק, על שם הטוב שניתן להפיק ממנו. ועוד אמרו רבים וחכמים מאיתנו: 

"בלב ליבו של הקושי, שוכנת ההזדמנות" (אלברט איינשטיין)   "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא" (הרבי נחמן מברסלב)   ואם גם לכם קרו אירועים כואבים ואתם מעוניינים להפיק מהם את הטוב, מיצאו לכם מלווה טוב לצמיחה אישית, שיסייע לכם. כל אחד מאיתנו מכיר לפחות סיפור אחד על אדם שהפך את הקושי שלו להזדמנות. זה יכול להיות גם אתם....