על אף שנקבע בתקנות חובת המכרזים שאין לקבל הצעה שהוגשה באיחור למכרז, היה מי שסבר שניתן לקבל הצעות שהוגשו באיחור. לעניין זה, גם בתי משפט וגם מלומדים סברו כי בנסיבות מסוימות וכאשר מדובר באיחור לא רב, נתון לועדת המכרזים שקול הדעת האם לקבל הצעה שהוגשה למכרז באיחור או שמא לפסול אותה.
כך לדוגמא, אושרו מפעם לפעם, הצעות שהוגשו באיחור קטן שנבע מפקק תנועה, עיכוב בהוצאת הערבות הבנקאית על ידי הבנק, עיכוב בכניסה לבניין שבו מוצבות תיבות המכרזים וכד'. מנגד במקרים דומים אחרים נטו חלק מועדות המכרזים ובתי המשפט לפסול הצעות שהוגשו באיחור, כאמור.
בפרשת חרכוש קבע בית המשפט העליון, כי יש לתת פרשנות דווקנית להוראת תקנות חובת המכרזים לעניין זה וכי אין לקבל הצעה שהוגשה באיחור, תהיה מידת האיחור אשר תיהיה, אם כי עדיין הוכרה האפשרות להכיר במקרים חריגים.
מאז פרשת חרכוש צומצם שיקול הדעת של ועדת המכרזים והפסיקה הכירה במקרים חריגים מצומצים לאיחור בהגשה.
מומלץ להתייעץ ולבחון כל מקרה לגופו.
גיל להב, עו"ד
מומחה בדיני מכרזים
השילוח 4, בית מישורים, ת.ד. 6907, פתח תקווה
טל' - 6128040 - 03, פקס - 5558075 - 077, נייד - 6241132 - 050
http://www.gillahav.co.il