יציאת מצרים - שער השפע מאת טל מוזס 

נחמד לראות סיפורים מוכרים ,בדרך ראייה קצת אחרת , כזו שמחברת בין זמנים ,
בין תקופות ומראה לנו שלחוכמת היקום.. אין זמן, אלא חוקים הקיימים מאז ומתמיד.

העניין הוא כך " דידוע הוא , שיש מקום למעלה ,
שנקרא אלדד ומידד , שמשם השפע יורד לעולם..."
"ציטוט : ליקוטי מוהר"ן צז "

שנים שאני מתבוננת במשפט הזה ומתפעלת ..
"אלדד ומידד" ..חוזרת על המילים ונהנת.
"שמשם השפע יורד לעולם".. וואו.. המרחב מקבל צורה , מקום ושערים..

והנה כך מתוך ההתנהלות והחיכוך בחיי היום יום ,
בחוברת לימוד תנ"ך של כיתה ג. נתקלתי במה שפתח את ראייתי עוד יותר.

עבר הרבה זמן מאז ימי בית הספר ושיעורי התנ"ך , אך מי לא זוכר
את סיפור יציאת מצריים וקבלת המן כמזון משמיים.
.. אז כך קרה שמן היה בשפע.. והעם החל מתלונן ומבקש בשר..חופשיים מעבדות..
החלו געגועים למצריים..

"..והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו : מי יכילנו בשר?
זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם,את הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים
ואת השומים ועתה נפשנו יבשה, אין כל ,בלתי אל המן עינינו."
בקיצור התפריט לא מספק .. המן משעמם .. הם רוצים בשר .. לא רואים את היותם בני חורין .. הם מתלוננים   
ומשה מתוסכל פונה אל אלוהיו...
" איך אני יכול כך להמשיך.. כמו תינוק רך  אני מטפל בעם והם מקטרים ומתלוננים.. כבד עלי המסע... ".

ואז מגיע הפיתרון : אלוהים אומר למשה .."אספה לי שבעים מזקני ישראל ..ולקחת אותם אל אוהל מועד
והתיצבו שם עימך. וירדתי ודברתי עימך שם  ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו איתך במסע העם
ולא תשא אתה לבדך"

מדהים.. מי צריך יותר מזה .. שבעים איש .. החכמים הזקנים בשבט , הם ומשה יחלקו את משא הדאגה לעם יחד.
וכך ממשיך הסיפור במסר לעם.. התכוננו בקרוב תאכלו בשר.. הרבה בשר ,עד שתימאסו בו ואז מגיע
סיפור השליו המוכר..
אבל לפני שכל זה קורה , קורה עוד דבר אחד והוא שבונה את הקשרים היפים שבין המילים והמציאות.

משה פונה אל העם מספר את שיחתו .. פונה אל שבעים זקני ישראל ומזמין אותם לעמוד סביב אוהל מועד
וכפי שנאמר כך היה ..
"וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים".

אבל.. עוד פרט אחד קטן נוסף.. "וישארו שני אנשים במחנה, שם אחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח"..
הם לא יצאו את המחנה כמבוקש ולא עמדו סביב אוהל משכן.. ואם זאת הרוח שרתה עליהם.
.. יהושע בן נון שהיה עוזר צמוד למשה אמר..כלא אותם.
ומשה הגיב..."ומי יתן כל עם יהוה נביאים, כי יתן רוחו עליהם! ויאסף משה אל המחנה , הוא וזקני ישראל."

יהושע רואה את שלא פעלו על פי דבריו של משה
ומשה .. רואה את ה"יש" ואומר.. הלוואי .. שכולם היו כמוהם.
זוהי ראיית ה י ש..
כל הסיפור מראה את אותם קצוות בראיית האין והיש .

משוחררים מעבדות ..מהר מאוד שוכחים את היש ומזהים את האין.
המן שהיה הצלה והיה "יש מאין" .. הפך לאין.
הבשר שהבטיח האל שיבוא ויבוא ,עד שימאסו בו.
ואלדד ומידד שעשו את הדברים לא כמצופה ואם זאת בראיית משה ייצגו לו את השפע.

כאן מצתלבות הדרכים והשער לשפע.. אלדד ומידד , מצטרף לי במילים ואותיות בכל בוקר ,
בשילוב תפילה והגנה ,כמסר של שפע עלי , על משפחתי ועל כולנו , אמן.