חלק א'
תפיסות חושיות ועל חושיות
יש בעולם אוקיאנוסים,נהרות,הרים,עצים,בעלי חיים וכו'. אין דרך להעריך את הדברים, אלה באמצעות התפיסות שלנו, החושים בהם ניחן האדם. כל אחד מאיתנו מתבונן בעולם באמצעות זוג עיניים אובייקטיביות,עלינו להיות בעלי תפיסה מקורית ולא "תפיסה יד שניה" שלא מישהו יספר לנו על התרשמות שלו ממשהו מסויים, כשמישהו אחר מתאר את אותו מצב ו"מגזים"אותו...(עוג מלך הבשן,שמשון הגיבור או גוליית )...קשה מאוד לתאר למישהו עובדות מבלי להוכיח אותן, יש מניפולציות של התפיסות החושיות , כל מיני ניסים ונפלאות המתרחשים לעיני האחד יכולים בקלות להפוך למציאות פשוטה לעיני האחר . קל יותר להכניס כמעט כל אחד לקו חשיבה "נכון" מבחינתו , להוביל אותו לאותה מציאות אוביקטיבית עם תשובות לשאלות, להגיש לו את האמת האוניברסאלית .
האמת לעיתים היא מאוד סלקטיבית , מעשים שנעשו בתמימות או מתוך מצוקה , עם הזמן קושטו בהילה הירואית עם סיפורים דמיוניים שהצטברו עם הזמן , שוטר תנועה בודד עמד לבדיקת רשיונות שיגרתית ,
ממרחק מה השוטר צעק לנהג לעצור ונהג הרכב לא נשמע להוראה , השוטר שידר בקשר שהרכב לא נשמע להוראה וכן , שנהג ברח ממנו בנהיגה מטורפת , כשהגיעו שוטרים אחרים לשטח האירוע השוטר סיפר להם שהוא ממש עמד על הכביש עם הידיים פרושות לצדדים , איך הנהג כמעט דרס אותו והוא נאלץ לקפוץ למדרכה ובנהיגה מטורפת ברח הנהג מהמקום...הוא גם זיהה את הנהג כבעל פנים של פושע ועבריין מסוכן... השוטר בנה לעצמו תדמית הירואית בעיני חבריו דמות של גיבור ונועז...מכאן הדרך קצרה לסיפור שיספר אותו שוטר לילדיו , על היותו גיבור גדול אמיץ ונועז שהיה שותף באירוע של פשע חמור וכו'... מה שלא רואים לא יודעים , מדובר סך הכל בנהג שלא שמע את צעקת השוטר לעצור ולכן המשיך בנסיעה , השוטר שהיה לבד ו"מרח" סיפור גבורה קיבל הרבה טפיחות על השכם מחבריו לעבודה , הוא הפך להיות " ראוי לחיקוי " בעיני השוטרים בכלל .
קיימת מציאות אוביקטיבית ויש מצב של קביעת עמדה נחרצת , הרי שום דבר אינו קיים לנצח , כל פסל נשחק עם השנים , כל ביניין מתמוטט אחרי שנים ,על הפירמידות של מצרים אומרים שייקח כ-65,000 שנים עד שהן יימחו מעל פני האדמה,ממש יישחקו והשטח יהיה ישר, נכון זה עיניין של זמן אבל זה מוכיח שאין מי שיעצור את הזמן...
כל חומר ממוחזר בצורה זו או אחרת , מגיע יום שבו התפיסה או העמדה הופכת להיות רופפת ואין זו משימה קלה לשנות את החשיבה, המח הוא בררן לא קטן לגבי איזה נתונים ואיזה מידע עליו לקבל כמובן מאליו ואיזה לדחות . יש מידע שמעורר אסוציאציות שליליות , מצב שמעורר קונוטציות שליליות , אדם שכמעט טבע באופן טבעי יחשוש להיכנס למים . אם צעירה שניסתה ללמד את ביתה הקטנה לשבת על סיר לעשות את הצרכים , תוך כדי עישון סיגריה האם האוהבת הושיבה בעדינות את ביתה על הסיר ולרוע המזל כשהילדה הקטנה התיישבה על הסיר היא בלא משים נגעה בסיגריה שהאם עישנה , הילדה זינקה בצעקה ומאותו היום פשוט סירבה בכל תוקף לשבת על הסיר ...
עם הזמן המח מתורגל להתייחס לנתונים חיוביים בהתאם לרמת הסקרנות , יחד עם זה לדחות נתונים שליליים שאין מה לעשות בהם ... חקר המח נמשך ברצינות מאז המאה התשע עשרה , ניסויים שנעשים על קופים , עכברים וכלבים . לומדים את איזורי המח , עורכים מיפוי של עצבים במח , משתמשים בגירויים חשמליים עם אלקטרודות דקות מאוד ,מגיעים לכל מקום אפשרי ... יש גם ניסויים מצמררים שלא יגיעו לידיעת הציבור , לחלל שלחו קודם כלבים וקופים ואחר כך את האדם , אם הציבור ידע מה מסתתר מאחורי מחקרים מסויימים יבין עד כמה יד הדמיון ארוכה , גידול אברים באופן מלאכותי, נסיונות בשיבוט גנטי , פיתוח מכשירים רובוטיים מורכבים על עצבים חיים , יצור תינוק משתי נשים ...
אפילו הלב לא פועל על דעת עצמו , המח מזרים לו פקודות , מושתל לב אינו מפתח דופק בלב משום שחותכים את העצב המקשר בין המח לבין הלב המושתל , אחרי ההשתלה נוצר מצב שהלב דופק בקצב אחיד , אין מה שיעלה את הדופק או יוריד אותו במקרה של מאמץ מוגבר... אם העין רואה משהו מרגש הלב מגיב בהתאם , אם האוזן שומעת שאגה במפתיע הבהלה מקפיצה את הדופק , מה שלא קורה אצל מושתל לב ...
המח , מיליוני אפילו מיליארדי תאים היוצרים תקשורת באמצעות פולסים חשמליים , מעבירים זה לזה אותות והוראות ביצוע , קילוגרם וחצי בערך שבו טמון סוד הפלא הקיומי ...אינפורמציה וויזואלית נקלטת על ידי חושים מסויימים , אינפורמציה ווקאלית על ידי חושים אחרים , כל זה מתורגם למח באותם פולסים קטנטנים של חשמל , מנותח , ומגיב בהתאם לנסיבות , חוש הטעם גורם לפנים להתכווץ כשהוא טועם משהו חמוץ , ריח רע גורם לאדם בחילה או לחילופין דיבור על אוכל מעורר באדם חשק לאכול ...
המח , שלימות מוחלטת ולא אקראית , מיליארדי תאים המחכים לתורם לשמר דרך פעולה מסויימת,
שימור נתיב תגובה במצבים מסויימים , בדרך כלל המח לא מתעלם מדברים , הוא מקבל נתונים חדשים מסווג אותם בסולם המידע שנאגר בזכרון , עם כח שימור עצום שכזה הסקרנות היא תולדה מובנית ...
כמעט לכל בעלי החיים יש נשק צמוד להתקפה , להגנה , להסוואה ,לשור יש קרניים , לנמר חברבורות , ניבים חדים וטפרים . לנחש יש ארס , לבואש יש ריח רע ודוחה , לזיקית צבעים להסוואה , לאדם יש מח , המח מחדד את יכולתו של האדם לתקוף , להתגונן , להסוות את עצמו , מאגר פוטנציאלי אדיר , חלק קטן ממנו בשימוש , עם הזמן האדם מחכים , הוא כבר לא בתקופה פרימיטיבית , לא נאיבי כמו שהיו אבות אבותיו , החוכמה אמורה לנתב את האדם לסנן ולנפות כל סוג של אינפורמציה .
אין מצב שישכנע אותנו להאמין שקוסם באמת מעלים שפן או שולף יונה משום מקום , אנחנו מבינים שזה טריק ומסווגים את זה כטריק , ניקח קוסם ,להטוטן לשבט פרימיטיבי באפריקה , שם הוא יחתוך בחורה לשתיים , כל בני השבט יאמינו שהוא אכן חתך אותה והחזיר אותה לחיים , היחיד שלא יאמין לטריק יהיה כהן השבט , הוא היחיד שילך לבדוק את אחורי הקלעים , בני השבט מיד יכניסו את הקוסם להיכל התהילה של בני האלים ייחסו לו כוחות עליונים של ממית ומחיה מתים,
מאת : אפרים יעיש כתב מומחה באתר
המשך יבוא....
