גיל הכסף 

גיל הכסף.

גיל הכסף הוא הגיל בו גמרנו לשלם את המשכנתא ועדיין לא שילמנו מקדמה לדיור מוגן.

זה הגיל בו חגגנו כבר את חתונת הכסף אבל עוד לא חגגנו את חתונת הזהב.

כבר פיטרנו את המטפלת של ילדינו ועוד לא שכרנו מטפלת בשבילנו.

אפשר לצאת ספונטאנית לבלות בערבים, מבלי לדאוג לשמרטף לילדים.

גם אלה מבינינו שעדיין עובדים ומפרישים לחסכונות, כבר רואים באופק את הגמלאות.

יש לנו עדיין עיסוקים, אבל באופן כללי אנחנו פחות עסוקים.

עדיין יש התחייבויות, אבל ברובן הן יותר חביבות ופחות מחייבות.

יכולים לבחור מה רוצים לעשות, בלי להתחייב על מספר קבוע של שעות.

יש עוד עבודה ועיסוקים, אבל יש יותר זמן לתחביבים.

אנחנו כבר לא הולכים לרקוד בערב במועדון, אבל עדיין לא הולכים בבוקר למועדונית.

עדיין צריכים להסיע לחוגים, אבל הפעם רק את הנכדים.

הפנאי עומד לרשותנו, אבל הוא עדיין בעל ערך ולא מכביד עלינו.

זה הגיל בו מלינים שהזמן עובר מהר – משום שאין שום דבר לא נוח, שרוצים שיגמר.

מתי נראה שהזמן עומד מלכת?  רק כשרוצים לראות אור בקצה המנהרה: סיום בית ספר עממי, סיום בחינות בגרות, לגמור טירונות, לסיים קורס צבאי, להשאיר מאחורינו את הפקולטה ואת כל הבחינות, לסיים סטאז' וגם התמחויות, לשלם את המשכנתא ואת כל החיובים, לראות את הילדים נגמלים מטיטולים...

אגב, יש דבר יקר יותר מכסף: זמן. עם הזמן, אפשר להשיג יותר כסף- אבל שום כסף בעולם לא יכול לקנות ולו דקה אחת נוספת בחיים...

מהו עוד הבדל בין צעיר לזקן? אצל הצעיר הדקות חולפות מהר אבל השנים זוחלות. אצל הזקן השנים חולפות מהר, אבל הדקות זוחלות. ואצלנו? השנים חולפות מהר– אבל גם הדקות !

מחקר מסוים גילה שזוג גמלאים ששניהם עבדו, יכול לחיות על אותה רמת חיים כמו זוג שכירים עם שני ילדים. הגמלאים אמנם מרוויחים פחות מאשר הצעירים, אבל כבר אין להם משכנתא, תשלום לגן, לחוגים, לשעורים פרטיים ועוד כאלה עניינים.אגב, רמת החיים שלהם נמוכה יותר מאשר אצל זוג שכירים עם ילד אחד.

גיל הכסף זה גיל מופלא – ולא מופלג. אתה עדיין דואג – אבל פחות מודאג.

ויש לכם יותר כסף פנוי – אפילו על הראש צבעו כבר מצוי...

אם זה מצבכם ויש לכם נכדים, אציע שתתחילו לחסוך עבורם סכום קבוע מדי חודש בחודשו. גם אם האפשרויות שלכם לא בשמיים והרגליים שלכם על הקרקע, כדאי להפריש סכום קטן בהווה למען העתיד. אולי ירצו ללמוד באוניברסיטה? לרכוש מכונית? לנסוע לחו"ל? לעולם לא יזיק לצעיר סכום שיעמוד לרשותו

עם תחילת חייו כעצמאי.

אתם אפילו יכולים ליידע אותם על תוכנית החיסכון שפתחתם עבורם: זה יכול לתת להם דוגמא אישית שלא חייבים לבזבז את הכול – אפשר גם לחסוך: לא רק לצרות חלילה – גם שמחות דורשות כסף. הרי אנשים חוסכים לבר מצווה של הבן, לחתונה של הבת – מה רע בכך?

אז בואו נשים קצת כסף בצד – בצד המואר של הירח.

אומרים: "נאה דורש-נאה מקיים"? אנחנו נעשה "נאה פורש – נאה משלם".