התכוונתי לכתוב מאמר על המשחק השני בין ברצלונה לארסנל בשלב רבע גמר ליגת האלופות אבל יצא לי מאמר הלל לליאו מסי, שיהייה, מגיע לו, הוא הרוויח את זה ביושר.
בשנה שעברה עקבנו אחרי ברצלונה כדי לראות את הקורבן התורן שנרמס על ידי הקבוצה הטובה בהיסטוריה, הרשימה הייתה ארוכה ומשובחת, בראש הקורבנות צעדו בגאון ריאל מדריד, ביירן מינכן וליון שהושפלו ונדרסו בידי המכונה המשומנת של פפ גוורדיולה. העונה אנחנו צופים בברצלונה כדי לראות את הקורבן התורן שנרמס על ידי השחקן הטוב בעולם כיום- ליונל מסי. גם כאן הרשימה היא ארוכה ומכובדת וכוללת את ארסנל, ולנסיה והמבורג, והעונה עדיין לא הסתיימה.
המרכיב הכי חשוב לניצחון על בארסה כיום לא תלוי במתמודדת אלא במזל, על איזה צד התעורר הפנומן ביום המשחק, כי בכושר ההבקעה שמסי מופיעה במשחקים הגדולים שלו העונה שום הגנה לא מסוגלת להתמודד וצמדים, שלישיות ורביעיות הם מנת חלקו של הקורבן התורן.
אז נחזור למשחק בין ארסנל לברצלונה, ברצלונה לא שיחקה טוב, נקודה, לא צריך להרחיק למחוזות רחוקים כדי לזכור משחקים קבוצתיים טובים יותר של בארסה, מספיק להיזכר בשני המשחקים האחרונים שלה, המשחק הראשון בין בארסה לארסל מלפני שבוע באצטדיון האמרויות בו נתנה בארסה מחצית ראשונה מדהימה שעל אף שהייתה חסרת גולים הגדיר אותה גוורדיולה כמחצית הטובה ביותר ששיחקה בארסה בתקופתו, ובמשחק בשבת בו שיחקה בארסה בקמפ נואו מול בילבאו.
המשחק התחיל בשליטה קאטלונית רגילה של אחוזי אחזקה גבוהים בכדור שלא תורגמו לאיומים משמעותיים על השער, ובדקה ה- 18 עשתה ארסנל את הטעות המשמעותית שלה במשחק- היא כבשה שער. ניקלאס בנטדנר כבש אחרי הגנה שערורייתית של ברצלונה והעיר את הענק משנתו.
אני בטוח שאם תשאלו את בנטדנר היום על הגול שלו הוא יגיד שהוא מצטער והוא לא התכוון.
בדקה ה- 21 החלה התצוגה הענקית של הגדול מכולם, תצוגה שתיכנס להיסטוריה כאחת מתצוגות הכדורגל הגדולות בעולם שהנפיק שחקן בודד.
מסי הפציץ מ-18 מטרים לחיבורים וקבע שיוויון, הכניס כדור עומק גאוני לאבידל שאחרי ברדק ברחבה חזר לרגליו של הארגנטינאי ומשם לשער- 2-1, בהמשך נשלח לעברו כדור והוא מצא את עצמו דוהר לעבר אלמוניה המסכן כאשר זה יוצא אליו בדהירה, מסי לא מתבלבל ומקפיץ מעליו באלגנטיות וקובע 3-1 במחצית ושלושער אדיר של "המשיח" כדברי הסאן, בסיום המשחק מסי יוצא למבצע בדד בעורף האויב, מתעלל בהגנת ארסנל ומסיים בגול בין רגליו של אלמוניה שחבה התעללות רבתי מהגדול מכולם. לאחר המשחק החל מצעד הסופרלטיבים- "העולם לרגליו... מסי ירד מגן עדן כדי להשיב את הסדר על כנו" כתבו במארקה, "לא בליגה שלהם" באס וארסן ונגר כינה אותו- "שחקן של פלייסטיישן".
כמו עם ישראל במעמד הר סיני, ידע הקהל של ברצלונה שהוא צפה במשהו מיסטי, משהו שגדול ממנו, משהו שהונפק על ידי כוח אלוהי, אז בסיום המשחק הקהל כולו נעמד על רגליו, השתחווה וקרא- מסי, מסי...
מעוניינים למצוא אנשים למשחק כדורגל בשכונה שלכם? אם כן אז לחצו כאן
