אימון אינטגרטיבי 

אנחנו ישויות בעלות מהות רוחנית שחוות חוויה אנושית. היכולת שלנו לנהל את החוויה האנושית ביעילות ולהתבונן בעצמינו מתוך המהות הרוחנית, ולתת לעצמינו משוב, היא המיומנות ליצירת המופת של החיים.

השאיפה שלנו לאיזון ואינטגרציה היא פיסיולוגית ונעוצה בטבע שלנו כמי שעוברים חוויה אנושית. חיים בחוסר אינטגרציה הם לא רק לא נעימים אלא גם בלתי נסבלים.לדוגמא מי שלא ישן טוב בלילה ירצה לישון לפני שהוא יחפש הגשמת מטרות נעלות יותר (*ראה פירמידת הצרכים של מאסלו). לכן כאשר אנחנו מחפשים להגשים את מטרותינו באמת אנו נדרשים תמיד להשכיל להתקדם בכל הרמות במקביל, ברמות המעשית, הקוגנטיבית, והרגשית.    

תיאורית הקואצ'ינג האינטגרטיבי פותחה כדי לתת מסגרת עבודה פרקטית לניהול חווית החיים האנושית. הפרספקטיבה המקיפה את המסגרת היא המתבוננת/הרוחנית. השילוב בין בקיאות בחוקי החוויה האנושית, ובין יכולת ההתבוננות מפרספקטיבה רוחנית הם הנוסחא המנצחת לחיי מופת היום.

עולם החוויה האנושית קיים בדואליות:

- (רע, קשה, חוסר, מכוער... וכו') מול + (טוב, מהנה, שווה, יפה... וכו') ובשלושת עולמות היצירה רמה פיזית

(עשייה) רמה רגשית (רגשות) ורמה קוגניטיבית (מחשבות, אמונות)

קו האינטגרציה הוא זה העובר את מול ודרך כל הרמות בהן אנו מתנהלים ומנהלים את חיינו. מעשים, מחשבות ורגשות. כאשר אנחנו מחפשים להגשים את מטרותינו באמת אנו נדרשים תמיד להשכיל להתקדם בכל הרמות במקביל. כאשר אנו ניגשים למטרה מסוימת, מה שאנו מבקשים בעצם זה להזיז את הקו העומד בין הפלוס והמינוס, על מנת שיהיה לנו יותר מהחיובי ופחות מהשלילי.

                                  רמת העצמי (רוחנית) שלום, שלווה, אהבה, שקט, אושר

הרמה העצמית, לעיתים נקראת הרמה הרוחנית היא רמה נפרדת מעולם הדואליות הערכי. ברמה הרוחנית או שאנו "ערים" אליה או לא אבל היא כאן כל הזמן. כמו סוויטץ של אור - דלוק או כבוי. זו הרמה המתבוננת, היא קיימת בהוויה ולא בחוויה.

מודל האינטגרטציה מדגים מה מתרחש כאשר אנחנו פועלים בתוך החוויה האנושית ומה צריך להתרחש כדי שהתוצאות שהשגנו אכן ישמרו. עשיית יותר כסף לדוגמא תוציא אותנו מהאיזון הישן , כאשר יהיה יותר מתחום הפלוס ופחות מתחום המינוס,

מכוון שתמיד ובכל מצב נשאף קודם כל לאיזון ורק אח"כ להגשמת מטרותינו הכלכליות או אחרות, ייווצר קונפליקט (נשאף לקו אינטגרציה ישר) החלק מקו האינטגרציה השייך לרמה הפיסית בחיינו ישאף קדימה (כי יש לנו עכשיו יותר כסף) והחלק מהקו ששייך לרמות הקוגניטיבית והרגשית ישאף להחזיר את הקו הפיסי לאחור כדי לחזור לאיזון. בידיעה שהשאיפה לאיזון תמיד תגבר על השאיפה להתעשרות, אם לא קידמנו את הרמות הפסיכולוגיות בכללותן יחזור הקו אחורה כדי להתאזן ואנחנו כביטוי לכך נאבד את כספנו..

ונחזור לאיזון......

על מנת לבטל את התופעה הזו, הגורמת לנו לעשות מאמצים הזוכים לתהילה זמנית בלבד, עלינו לעבוד בכל הרמות במקביל. עבודה בכל הרמות מאופיינת בעבודה ברמות הקוגנטיבית והרגשית במקביל לעבודה ברמה הפיזית. 

תופעת "יצירת היתר"

כל אחד מאיתנו במהלך חייו סיגל לעצמו כישורים בכל הרמות הפסיכולוגיות:

פיזית - כלים מעשיים בעבודה, תזונה וספורט, כל ידע שמיושם למעשים. לדוגמא: לקום בבוקר לעבודה היא יצירה פיסית שמסתכמת בעשיית כסף.

קוגנטיבית - אמונות ומחשבות שמובילות אותנו בחיים וגם יכולת ניתוח קוגניטיבית של סיטואציות. לדוגמא: אני מאמין שמגיע לי לעשות הרבה כסף.

רגשית - רגשות ותחושות. אנו תמיד נשאף להרגיש טוב ולכן כל כוון בו נבחר אם בעקבותיו נרגיש רע לא נמשיך. לדוגמא: עכשיו שאני מרוויחה הרבה כסף אני מאד לחוצה.  

כל אחד מאיתנו גם מרגיש בדר"כ יותר בנוח באחת הרמות. ישנם אנשים שחזקים ביצירה הפיזית. ישנם כאלה שפיתחו אינטליגנציה רגשית גבוהה וכו'. תופעה שחוזרת על עצמה היא שכאשר אנחנו נתקלים במכשול בדרך להשגת מטרותינו אנו עלולים ליצור יצירת יתר ברמה הפסיכולוגית בה אנחנו יותר מאומנים כדי לחפות על רמה אחרת בה אנו יותר חלשים אבל בה אנו צריכים כעט להתקדם.

דוגמא ליצירת יתר ברמה הפיסית כחיפוי על הרמה הרגשית: הרמת יד להכות מישהו בעת שקשה לנו לבטא את רגשותינו. 

דוגמא ליצירת יתר ברמה המנטאלית כחיפוי על הרמה הפיסית: דיבורים וניתוחים של סיטואציה מסוימת בחיים שלנו כעיכוב ללקיחת צעד להתקדמות. 

תופעת יצירת היתר גורמת אף היא לקו אינטגרציה לא ישר ויותר מכך היא לא מאפשרת לנו לפתח כישורים משלימים לצורך יצירת הצלחה לאורך זמן.