שיטות תיגמול מפקחי מס הכנסה ברשות המסים 

לבקשת הוועדה לפניות הציבור של הכנסת הוכן מסמך בקשר לשיטות התגמול של מפקחי המס ברשות המיסים. המסמך הוכן על ידי הכלכלן יהודה תמר, אשר  עבד בעבר באגף מס הכנסה כמפקח בכיר. עיקרי הדו"ח הינם כדלקמן:

  1.               קיימים שלושה מדדים לתגמול עובדי רשות המס ולמדידת התפוקה שלהם והם: מדד "שכר עידוד (פרמיה)", מדד "תשואת מס" ומדד "הליגה לפקידי שומה".   2.               מדד "שכר עידוד (פרמיה)" הינו מדד לתגמול מפקחי המס והרכזים בשכרם השוטף על בסיס עמידה ביעדים שנקבעו, ובהם מספר התיקים שהטיפול בהם הסתיים, מספר הביקורות במקומות עסק והיקף הטיפול בתיקים מועדפים. מתקיימת זיקה בין מספר התיקים שמפקח המס בודק ובין שכרו השוטף ומסלולי הקידום הפתוחים לפניו בתפקיד, ועשויה להתקיים זיקה עקיפה אף להמשך העסקתו.   3.               מדד "תשואת המס" בוחן את תוספת המס אשר הניבה עבודת מפקח המס או משרד השומה ביחס לשעות העבודה בתקופה הנבחנת. שלא כמו מדד "שכר העידוד", מדד "תשואת המס" אינו מופץ בצורה שוטפת לעובדים, אלא מחושב אחת לרבעון ומופץ לפקידי השומה בלבד. עם זאת, הנתונים על תוספת המס ברמה הפרטנית לעובד לפי תיק מעודכנים על בסיס יומי במחשבי מס הכנסה ונגישים בכל עת למפקח, לרכז הממונה עליו ולפקיד השומה. למרות שמפקח המס אינו יודע מהי תשואת המס שלו, הרי שבחישוב פשוט של המידע המצוי ברשותו הוא יודע לחשבו.

באופן רשמי מדד "תשואת המס" אינו פרמטר המשפיע על שכר מפקח המס או על קידומו, ורשות המיסים לא הגדירה "יעדי תשואה" של המפקח לעמוד בהם מידי חודש.

עם זאת במקרים רבים מוגדרים יעדי "תשואת מס" על ידי דרגי השטח (פקידי שומה ורכזי החוליות) בתחילת שנה קלנדרית, וזאת כחלק מהגדרת כלל היעדים בכל תחומי הפעילות של המשרד, ובמהלך השנה נבחנת עמידת המפקח ביעד שנקבע. מדידת התשואה נעשית, לא רק ברמה המשרדית, אלא גם במתכונת של בדיקה אישית - כלומר נבדקת גם התשואה של כל מפקח לחוד. מנתוני התשואה שהגיעו לידי מרכז המחקר והמידע עולה, כי רשות המיסים מפיקה דוחות ברמות פירוט שונות: כמו פקיד השומה, רמת החוליה ורמת המפקח.

מן הממצאים החמורים של מרכז המחקר והמידע עולה, כי "אף שלהלכה אין למדד תשואת המס חשיבות מוגדרת, נמצא כי בדרגי השטח מיוחסת לו חשיבות רבה", ואף חמור מכך, כי "תשואת מס נמוכה מביאה למניעת קידום בתפקיד ולאי המלצה על קיצור הפז"מ לדרגה", וכך "עובד עם תשואת מס נמוכה עשוי שלא לקבל הקצאה של מכסת שעות נוספות". המסקנה של מחברי הדו"ח היא, כי אין ספק שמפקחי המס פועלים בתודעה שיש לתשואת המס משקל בקידומם ומכאן חשיבותו.

  4.               ה"ליגה לפקידי שומה" הונהגה על ידי רשות המיסים כדי למדוד את פעילות משרדי השומה ולבחון את יישום מדיניותה. השיטה למדידת ההתנהלות של משרדי השומה מבוססת בעיקר על מדדים מתוך נוסחאות שכר העידוד למפקחים ולרכזים, על מדד תשואת המס ותוספת הכנסה ועל מדדים נוספים. "הליגה" מתפרסמת אחת לרבעון ומופצת ללשכות פקידי השומה ולרכזי החוליות. "הליגה" מחושבת על בסיס כלל - משרדי ומדורגות בה התוצאות שהשיג משרד שומה אחד בהשוואה לאלה של משרדי שומה אחרים.

מקום משרד השומה "בליגה" אינו משפיע על שכרו של איש מעובדי המשרד. יחד עם זאת מחבר הדו"ח מציין, בניסוח זהיר במיוחד, כי "לא מן הנמנע כי הישגים גבוהים של משרד השומה ב"ליגה" ישפיעו באופן חיובי על הערכת הנהלת רשות המיסים ונציבות מס הכנסה את הנהלת המשרד". כמו כן יש להניח, כי קיומה של "ליגה לפקידי שומה" גורמת לפקידי השומה להפעיל לחץ על העובדים במשרדיהם לשפר את ביצועיהם בפרמטרים הנבדקים.  

  5.               מסקנת מחבר הדו"ח הינה, כי התוצאה המצטברת של כלל המדדים היא שעל מפקח המס לסיים את הטיפול במספר רב ככל האפשר של תיקים לצורך עמידה ביעדי שכר העידוד, ולהציג בהם תוספות מס לצורך עמידה ביעדי תשואת המס.

מכאן מסקנת מחבר הדו"ח הינה, כי שיטת התגמול של מפקחי המס עלולה לגרום לניגוד עניינים בין האינטרס הציבורי, שהוא קביעת שומה אמיתית, לבין שיטת המדידה, אשר יוצרת למפקח המס תמריץ אישי להגדיל את שומת המס, ומכאן שעלולה להיווצר תלות בלתי ראויה בין עריכת השומה לבין שיטות התגמול והמדידה הנהוגות בקרב מפקחי המס ופקידי השומה.

  6.               מחבר הדו"ח מציין כמסקנה סופית לעניין אי התלות, כי "אפשר שיש מקום לשקול החלת דרישה מקבילה גם בהקשר של מפקחי המס, בפרט לנוכח הסמכויות שהוקנו להם בחוק, ובשים לב לכלים שהועמדו לרשותם."

קישור לדו"ח המלא קיים באתר האינטרנט של המחבר: http://israelitax.com/