חשבונות בנקאיים בשוויץ החוק, השינוי ומגמת האטרקטיביות הבנקאית שבדרך 

חשבונות בנקאיים בשוויץ החוק, השינוי ומגמת האטרקטיביות הבנקאית שבדרך

עד לפני זמן לא רב ובקלות יחסית היינו יכולים להצביע על מירב היתרונות הגלומים הקיימים במערכת הבנקאית השוויצרית, ובעיקרה מחוז חפצו של כל לקוח בנקאי לקבלת חובת הסודיות בנקאית האופטימלית שברבות הימים אכן היתה כגלומה במסדרונות קנטוניה של שוויץ. לפי כללי הבנקאות השווצרים אשר נוסדו במקורתם בשנת 1934 וכפי שקיבלו את ביטוים בסעיף 47 לחוקי הפדרלי בשוויץ (THE FEDERAL LAW IN BANKS AND SAVING BANKS) חוקי הבנקאות השוויצרים הינם מהמחמירים בעולם ולכאורה מעניקים הגנה כמעט מושלמת ובלבד שאין מקור הכסף פרי יציר הליכי הלבנת הון  כחלק ממשטר הגלובלי אשר שוויץ כפופה אף היא לאכוף. בצד עובדה זו קיימת העובדה כי מדובר במערכת בנקאית בעלת מסורת ארוכת שנים הנהנת מיציבות פוליטית ומוגשת בתרבות של שירות ומקצועיות לאין שיעור.

מלבד החוק הכללי המצוי בסעיף 47 ישנם גם חריגים לכלל המקור לחובת הסודיות הבנקאית האבסולוטית ועליהם נידון בהרחבה הן במישור המשפטי פרוצדורלי והן במישור המיסויי בהתאם לאמנת ישראל –שוויץ אשר נחתמה בשנת 2004 (להלן:"אמנת מס").

כחלק מיציאת תחולת חובת הסודיות השוויצרית נקבעו חריגים לכלל חובת הסודיות הבנקאית, למשל נקבע כי במישור הפלילי עבירה פלילית כגון עבירת של המנעות ממס מהווה עילה להסרת חובת הסודיות ועל פי חוקי שוויץ עבירת מס מסווגת כעבירת עוון (MISDEMEANOR) יתר העבירות פליליות מסוג הלבנת הון, גניבה, עבירות מס מסוג תרמית ועבירת סחיטה אף הן נכנסות תחת המעטה של הסרת חובת הסודיות הבנקאית. באשר למישור האזרחי הרי שיהיה ניתן לוותר על חובת הסודיות בהליכי אזרחיים כגון של הליכי מעמד אישי (גירושין ועיזבון), הליכי פשיטת רגל או הגשת תביעות חוב באם הצגת צו שיפוטי מהמדינה המבקשת פתיחת הליכים אלו.

על מנת לפתוח הליכי בתי משפט בשוויץ הליכים אלו מתבצעים בהתאם להסכמי הסיוע הבינלאומיים (הביו -לטראלים) הקיימים לשוויץ עם המדינה המבקשת סיוע משפטי שכזה משלטונות שוויץ. בהתאם לחוק הפדרלי משנת 1983 עבירה פלילית על מנת שתזכה לסיוע משוויץ, העבירה הפלילית חייבת להיות מוגדרת בקלאס חוקי הענישה הפליליים השווצירים (עקרון הדואליות החוקית בין המדינות) ,יחסית ברמת האמצעים שננקטו במסגרת הליך החקירה לעניין אותה עבירה ברת עונשין וכן עקרון ייחוס המידע  לפיו ניתן יהיה להשתמש במידע המבוקש רק במסגרת אותו הליך פלילי מבוקש.

בנוסף קיימים אף הגבלות בשימוש החומר הנאסף שכן בהתאם להוראות הבנאיות (SFBC) החומר יכול להיות מועבר רק לאותה רשות המפקחת על הליכי החקירה או הגוף אשר התמנה לביצוע הליכים אלו ואינה יכולה להיות מועברת כלפי צד ג' אחר. החומר המבוקש מחויב כי יהיה ממוען למטרה המשפטית המבוקשת בלבד ואינה יכולה לשמש בהליכים משפטיים אחרים, דא עקא כי חובת הסודיות לכשעצמה איננה מונעת מכל אחת מהמדינות לפעול כנגד הנישום במידת הצורך ובלבד כאמור שהעבירה הינה ברת עונשין באותה מדינה בהתאם להוראות דיניה.

בהתאם לכללי המיסוי בשוויץ אזרח שוויצרי ממוסה על הכנסותיו הנצמחות מריבית או מדיבידנד בשיעור של 35% מחשבונות בנק שוויצרים. תושבי חוץ פטורים ממיסוי על הריביות והדיבינדים ובלבד שאין המדובר בהשקעות בחברות תושבת שוויץ או רוכש אג"ח מחברה מקומית , אזרח אמריקאי המשקיע בניירות ערך בחשבון בנק ששויצרי וכן אין המדובר ביחיד אשר הינו תושב האיחוד האירופאי. לאמור לפי כללי המיסוי החלים בשוויץ הרי שישראלים הינם פטורים מחבות המס ככל שהם אינן מצויים תחת אחת מהקטגוריות של החריגים אשר פורטו לעיל.

יחד עם זאת המעבר של שיטת המיסוי הישראלית משיטת בסיס טריטוריאלית קרי מיסוי אשר חל רק על בסיס הכנסות אשר הופקו או נצמחו בישראל למעבר לשיטת מיסוי על בסיס פרסונלי קרי מיסוי הכנסותיו של ישראלי המובססות על כלל הכנסותיו ללא קשר למקור היווצרן (WORLDWIDE BASIS ) שהינה היום הבסיס המיסויי ברוב מדינות העולם, עקרון ייחוס מקור ההכנסה (פנים או חוץ) הובילה ליצירת התנגשות בין חבות המס בישראל על הכנסותיו של תושב ישראלי בחוץ לארץ מצד אחד לבין חבותו של תושב ישראלי על הכנסותיו במדינה בה נוצרה ההכנסה. התנגשות זה לרוב באה על פתרונה באמצעותן של אמנות מס בינלאומיות המסדירות בין היתר את חלוקת אגד הזכויות המיסויות לגבי סוגים שונים של הכנסות בין המדינות החתומות על פי האמנה. ובכל אופן כל ישראלי מחויב בחובת דיווח על כלל הכנסותיו במסגרת דיווח הכנסותיו.

מעבר לחלוקת אגד הזכויות המיסויות של כל מדינה מתקשרת נקבעה אף חובת העברת מידע בין המדינות לעניין הנישומים עצמם. במסגרת אמנת ישראל שוויץ נקבע בסעיף 26 כי "הרשויות בשתי המדינות יחליפו בינהן מידע ככל הדרוש להן לביצוע הוראותיה של אמנה זו". ברי כי הוראות חילופי המידע בסופו של דבר כפופים אף הן להוראות החוק הפנימיות של כל מדינה ובמסגרת זו עומדת על כנה חובת הסודיות בהתאם למתכונתה הקיימת.

 לפיכך, כיום עם מגמת השינוי בדין הפנימי השוויצרי אשר גורר אפשרות מעשית למסירת מידע על ידי רשויות המס השווצריות למדינות אמנה טומנת בחובה את האפשרות כי הרשויות עשויות לדווח על ההכנסות וסכומי ההשקעות של לקוחות הבנקים בשוויץ במסגרת הליכי חקירה או בדיקה קונקרטית מכוח סעיף 26 לאמנת יישראל-שוויץ, הוראת חילופי מידע.

הלכה למעשה כי רוב הרשויות החתומות תחת אמנות המס הבינלאומיות פועלות בשקיפות מירבית ועל כן תכנון והגשת דוחות המס מבעוד מועד ביד רמה ומקצועית עשויה להגן על הנישום מגרירת סנקציות פליליות על אי דיווח הכנסות כדין.