אל ערבת עברונה : מצפור עברונה ודקלי הדום 

" ויסעו מיטבתה ויחנו בעברונה , ויסעו מעברונה ויחנו בעציון גבר " 

עברונה מוזכרת בתנ"ך (במדבר ל"ג 34 - 35), כאחת מתחנות בני ישראל במסעיהם במדבר:. ועדת השמות הצמידה   שם זה לקטע זה בערבה בהיותו בין יטבתה (שנמצאה אולי באיזור עין ע'דיאן), לבין עציון גבר- המצויה אי שם בראש מפרץ אילת.  

בערבה הדרומית בין יוטבתה לאילת תמצאו הכל

עצי שיטים ושאר צמחי מדבר ומלחה

צבאים צבי הנגב וצבי השיטים שאוכלוסיתו מונה עשרות בודדות של פרטים

דקלי דום - שזהו אזור התפוצה הצפוני ביותר שלהם בעולם

מפעל מים "היי-טק" מלפני כמעט 2000 שנה

מעיין ובאר

ובעיקר - הרבה מאוד פינות חמד לשוטט בהם הן ברכב והן ברגל

בין סוואנת השיטים ודקלי הדום ניתן לפגוש צבאים ושאר בעלי חיים מדבריים

אז בין אם אתם עם הילדים בקבוצה או בזוג - זה המקום בשבילכם

היכן מבקרים ?

מצפור עברונה ?מערבית מכביש הערבה דרומית מזרחית לבאר אורה ,שילוט גישה מהכניסה לבאר אורה .

מצפור זה הוקם לזכרם של נחום לב ויעל מילר שנהרגו בתאונת אופנוע למרגלות הגבעה בדרכם לחופשה קסומה (אנא סעו בזהירות)

באר עברונה - מזרחית לכביש הערבה ( קמ'    ), שילוט מכביש הערבה

דקלי הדום - כנ"ל

בריכות המלח והפלמינגו - כנ"ל

חוות עברונה - מזרחית מכביש הערבה

וכל זה כאמור בשיטוט ברכב או ברגל - כל אחד לפי רצונו  
 

קצת גיאולוגיה : : למה ההרים מסביב שונים בצבעם וצורתם ?

. הערבה-הינה חלק מהבקע הסורי-אפריקני

הבקע הסורי-אפריקני הוא קרע ענק בקרום כדור הארץ, באורך כ- 6,000 ק"מ, בין אפריקה לאסיה. הערבה היא חלק ממנו. ממפרץ אילת ועד החרמון הצד המזרחי (ירדן) נע כ- 105 ק"מ צפונה ביחס לצד המערבי (ישראל). כתוצאה מתנועה זו יש הבדל בולט בין הרי אדום

הורודים, בירדן הבנויים סלעים מגמתיים עתיקים ופסגותיהם מגיעות   לכ- 1,600 מטרים, לבין הר אורה, שעל שלוחתו נמצא מצפור עברונה , הבנוי גיר צהבהב, צעיר יחסית, וגובהו כ- 450 מטרים. 

הר עמרם הוא גוש וולקני (הר געש קדום)- מדרום .

מצפון לנו קרקס הסחיפה העוטר את הר תמנע- הבנוי מגוון סלעים מגמתיים.

שקע הערבה הוא ביטוי טופוגרפי לבקע הסורי-אפריקני; הוא יוצר "מרזב" בין הרי אדום להרי הנגב, בו הרוח נושבת בכיוון צפון-דרום, ואליו מתנקזים מי השטפונות משני הצדדים.

זהו אזור שטוח יחסית, נוח למעבר אדם, ונוח לעיבוד חקלאי.

ערבת עברונה ומלחת עברונה:

בעקבות זיגזג בשבר והחלקה עליו נוצר בערבה בקע מעוין שהתמלא בסחף, בו נוצרה מלחת עברונה. למלחת עברונה מתנקזים מצד ישראל נחלים שהגדול בהם נחל רחם (וגם נחל אורה, נחל ניצוץ, נחל עברונה, נחל צפונות, ונחל עמרם). מצד ירדן הנחלים גדולים יותר ומניפות הסחף שלהם גדולות יותר; רק שני נחלים מוזכרים בשמות- ואדי מוהתדי וואדי מולען. בתוך הנחל לשטפון כח רב להסיע סחף ומוצאים בהם גושי סלע (בולדרים);

כשהנחל נפתח למניפת סחף פוחת כוחו ושוקעים במניפה חלוקי נחל; עם הקטנת שיפוע הזרימה ופריסת מניפת הסחף בערבה- פוחת עוד יותר כוחו של השטפון ובמרכז הערבה

מושקע רק חומר דק: חול וחרסיות.

המים יורדים למקום הנמוך בערבה, בין בשטפונות- על פני השטח ובין בזרימה תת-קרקעית. ממפלס מי התהום המים עולים לפני השטח בעלייה נימית ומתאדים- תוך שהם משאירים את המלח על פני השטח. כך נוצרת מלחה, כשרמת המליחות עולה בכיוון מרכז הערבה, "תחתית הקערה" של מרזב הערבה.

לפי הערכה משנות ה- 50 מתאדים ממלחת עברונה כמליון מ"ק מים בשנה. 

  הצומח והחי בערבת עברונה:

בערבה הדרומית ממוצע המשקעים הרב-שנתי הוא כ- 30 מ"מ לשנה, ולכן הצומח הרב-שנתי

(עצים ושיחים) גדלים רק באפיקי הנחלים שם מובטחת אספקת המים גם בשנים שחונות.

בשולי מלחת עברונה, בגלל שפע מי התהום, הזורמים סמוך לפני השטח, השיחים והעצים פזורים על פני כל השטח בצפיפות מרשימה: עד כ- 200 עצי שיטה לקמ"ר.

ככל שעולים במניפות הסחף לכיוון ההרים- המליחות פוחתת. כך מתקבל "חיגור" צומח בהתאם למליחות הקרקע:

במרכז הערבה- במלחת עברונה מצוי צומח עמיד מלח: השיח השולט הוא ימלוח פגום, ואליו נוספים שיחי אשל, זוגן לבן וערר כרתי. בחגורה התיכונה מצוי אוכם חד-ביתי, שמוצאו טרופי ליד ההגה המצוי שמקורו- ערבתי. שולי ערבת עברונה עשירים מאד בצומח: כאן בולטת קבוצה ציורית של דקלי דום מצרי: זו הקבוצה הצפונית בעולם, קצה תחום התפוצה של מין אפריקאי זה. החגורה החיצונית של הצומח היא "סוואנה" צפופה של עצי שיטת סוכך ושיטה סלילנית. עצי השיטה ושיחי הימלוח מספקים מזון למגוון בעלי חיים.

עדרי צבי הנגב מונים מעל 200 פרטים, וזו אחת האוכלוסיות הצפופות בנגב. הצבאים תלויים בעצי השיטה, המספקים להם צל בשעות הקיץ הלוהטות, ומזון (עלים, פרות ופרחים). סביב עצי השיטה נפגוש שפע עופות הניזונים מחרקים: שחור-זנב, סלעית שחורת-בטן, שרקרק גמדי והזנבן- שהוא מין חברתי, החי ומקנן בקבוצות.

על קרקע המליחה ניכרים עקבות בעלי החיים הרבים, פעילי הלילה: גרביל הערבה, ארנבת, שועל מצוי, זאב, צבוע וקרקל. ביום פוקדים את פירות הימלוח האדומים עופות אוכלי פירות- טריסטרמית ובולבול.

דקלי הדום

דקל דום - בשמו העברי נגזר משמו הערבי דום וכך גם שמו הלטיני DOUM PALM 

זהו עץ טרופי יפיפה שגזעו נוטה להתפצל לשניים .

צורתו הציורית והיפה נתנה לו את הזכות לשמש כסמלה של המועצה האזורית חבל אילות שבאזורה אנו מטיילים . קבוצת דקלים זו שבעברבת עברונה הינה קבוצת הדקלים הצפונית ביותר בעולם .

עץ זה הינו דו ביתי - כלומר יש זכרים ויש גם נקבות .קבוצת הדקלים הגדולה בערונה היא קבוצה נקבית - הנושאת פירות והיא מואבקת ע"י קבוצת עצים זכרית מצפון לה.עץ זה גדל בשפכי נחלים או במקומות בהם כמות מי התהום גבוהה .פירות העץ דומים לזה של דקל הקוקוס והם צפים ע"פ המים , דקל הדום זקוק לכמות רבה של מיים שהיו לו באזור זה מי תהום שגם מילאו את הבאר

חלק מן הדקלים החלו מתייבשים עם ירידת מפלס מי התהום בערבה והם זוכים לתוספת מים בטפטפות באדיבות הקק"ל . פלמינגו:   אנחנו רצים לספר לחבר'ה , הפלמינגו אוהבים את זה עם כל החבר'ה

את בריכות המלח בערבה הדרומית אימצו להקת פלמינגו החורפת בארצינו.

בבריכות המלח מוצאים הפלמינגו את מזונם הכולל אצות וסרטנים קטנים אותם הם מסננים בעזרת מקורם המיוחד .

צבעם הורדרד מקורו בפגמנט הנמצא באצות , באפריקה נמצא פלמינגו ורודים יותר

בגלל ריכוז גבוה יותר של  פיגמנט באצות. ???

בין הפרטים הורודים ניתן למצוא פרטים קטנים אפורים - אלו הם הצעירים .

ההבדל בין זכר לנקבה - .????????

רבייה :בישראל לא ידוע על קינון של פלמינגו ואו הטלות , פעילות זו נעשית במהלך הקיץ. על מנת שתהיה רבייה דרושים פרטים רבים בלהקה שחיים בצפיפות רבה ,לכן בגני חיות בעולם דואגים לשים להם מראות במקום קירות לתחושה שיש פרטים רבים.  בקיץ נודדים הפלמיגו לאגמים באזור אירן , פרטים בודדים נותרים באיזורינו - הפלמינגו אינם שורדים את החום האילתי ולכן המעבר לארצות קרירות יותר .

המראה הורוד של העופות היפי והאצילים הללו   בבריכות התכולות מחיה את נוף המדבר הצחיח .

למעוניינים לצפות בפלמינגו מס' המלצות : יש להצטייד במשקפת

יש לנסוע לאט ליד הבריכות , לא לרדת מהמכונית ולא לצפור - על מנת לא להפחיד את העופות ולהנות מיופים .

במפקד עופות המים האחרון ינואר 2004  נספרו כ- 400 פרטים של פלמינגו

בנוסף לפלמינגו ניתן לראות בבריכות המלח עופות מים נוספים כגון:חופמאים,ביצניות , ברווזים ותמירונים 

האדם והטבע - עבר והווה :

כבר לפני כ- 1000 שנים זיהו התושבים את שפע המים בשולי המליחה. בעזרת שיטה שפותחה באירן, אחרי התקופה ההלניסטית והועברה עם הכיבוש הערבי במאה ה- 7 לספירה לכל רחבי האימפריה עד ספרד ומרוקו, הועברו המים בגרביטציה, באמצעות תעלה תת-קרקעית (פוגרות, קאנאט), ממרגלות ההרים ועד השטחים החקלאיים בערבה.

חווה חקלאית משוכללת, שהוקמה בתקופת בית אומיה, ופעלה במאות 7 - 8 לספירה, ונחפרה ע"י ד"ר  יוסף פורת בשנות ה- 70. התגלו 2 מערכות בארות-מנהרה שסיפקו 30 מק"ש מים לחווה שהשתרעה על יותר מ- 75 דונם.

חוות הפוגרות היא אתר ארכיאולוגי פתוח במקום שרידי החווה החקלאית וכן חלק ממערכת המים העתיקה ששופץ עבור המבקרים (הפנייה משולטת בכביש הערבה), וניתן לבקר בה.

בריכות המלח :בריכות אלו הן חלק ממכלול בריכות של חב' המלח שנחפרו על מנת ליצר מלח ע"י אידוי מי ים . בבריכות אלו מתחיל תהליך של אידוי המנצל את תנאי היובש והחום השוררים באזור זה . בריכות אלו הן השלב הראשון בתהליך הפקת המלח שעיקרו אידוי המלח וככל שמדרימים הבריכות מלוחות יותר .מים אלו עשירים במזון המפרנס את עופות המים השונים החורפים באזורינו . ברווזים ניזונים משפע האצות  תמירונים מזחלי זבובים , והפלמינגו מסרטנים קטנטנים הקרויים זימרגל המלחות .   

(מפעל המלח נמצא מצפון לעיר אילת ובבריכות הסמוכות למפעל ניתן להבחין בפטריות מלח.

.                                                  

עין עברונה - מעיין ובאר

בעבר נבעו בשולי מלחת עברונה מעיין טבעי- עין עברונה (עין א- דפיה) וקידוח ארטזי שהעידו על גובה מפלס מי התהום:

בתקופת המנדט נתפס המעיין בבריכת בטון.

ב- 1936 - המעייין שפע כ- 1.5 מ"ק/שעה, (כ- 1950 - 2000 מ"ג כלור לליטר).

ב- 1952 המים ממלאים את הבריכה (2000 מ"ג כלור לליטר).

ב- 1965 היתה השפיעה כ- 27 ליטר/שעה (1853 מ"ג כלור לליטר).

ב- 1971- המים גולשים מעל שפת הבריכה.

ב- 1978 עדיין יש מים בבאר עברונה.

ב- 1979 הבאר יבשה.

קידוח נסיון, שנקדח ע"י מקורות, באמצע שנות ה- 50, כ- 650 מטרים מצפון לדקלי הדום, שנסתם בצינור ברזל שהחליד, פרץ כמעיין ארטזי בשנות ה- 80.

ב- 1982 המים פרצו לגובה כ- 1.5 מעל פני הקרקע. השפיעה פסקה בסוף שנות ה- 80.

נראה שירידת מפלס מי התהום, נובעת משאיבה לצרכי התפלה, ממספר בארות בשולי המלחה. על ירידת המפלס מעידים התייבשות עין עברונה והקידוח הארטזי מצפון לדקלי הדום. גם דקלי הדום הראו סימני התייבשות, ובעזרת "מקורות" חלק מקבוצות הדקלים מושקות בטפטוף.  

כללי התנהגות:

אין לרדת מהדרכים המסומנות .

פגיעה בצומח ובעלי חיים - אסורה

נא לשמור על הנקיון

הבערת אש אסורה  
 
 

ערבת עברונה ומלחת עברונה הן יחידת נוף שלמה בהן קיים רצף שלם של נוף- טבע- ומורשת בעלי ערכיות גבוהה. יש לשמור עליהן ולמנוע פיתוח בתוכן(חקלאות, תעשיה,

שדה תעופה?)