''הביישנים'' - מדריך לחיות המדבר 

כתבה: שירי בירן – צוות הסברה מחוז אילת

העיר אילת מוקפת בשמורת טבע יפיפייה שהיא גם ביתם הקבוע של חיות הבר , שמורת האי אילת. רוב חיות המדבר פעילות בלילה ולכן קשה מאוד לראותם בשעות היום, אבל אם אתם בעלי מזל, אולי תוכלו לצפות בשפן, זאב או אפילו צבוע.

חשוב לציין שכולן חיות בר מוגנות, ביניהן גם טורפים אך אין כל סכנה לאדם ובדרך כלל יסתיים המפגש בבריחה מהירה של החיה אל מרחבי המדבר.

למי שרוצה ללכת על בטוח מומלץ לבקר בשמורת הטבע חי בר יטבתה ולהנות מאוסף מרשים ביותר של חיות המדבר. 

יעל נובי

"הרים הגבוהים ליעלים" תהילים ק"ד 18

היעלים חיים באזורי מצוקים, הם פעילים ביום ומזונם הוא צמחים. ליעל רגליים קצרות ושריריות המותאמות לטיפוס במצוקים. לזכר קרניים ארוכות ומעוגלות שגודלן מצביע על גיל היעל. לנקבות קרניים קצרות יותר וישרות יחסית. רוב השנה מופרדים עדרי הזכרים מהנקבות. בחודש ספטמבר מתאחדים העדרים לצורך רבייה . זמן ההיריון חצי שנה כשבאביב הנקבות ממליטות גדי צעיר חסר קרניים.

תפוצה : מדבר יהודה ,נגב והרי אילת. בשנות השבעים הוחזר לטבע עדר יעלים בגולן .

באזור אילת ניתן לצפות ביעלים בנחל שלמה , כביש מעלה אילת ,עין נטפים ובשאר הואדיות המצוקיים.

עם קום המדינה הוכרז היעל הנובי כמין בסכנת הכחדה בעיקר בגלל צייד פראי. בשנות ה 50 נכנס לתוקפו "חוק הגנת חיות הבר" פעולות אכיפה והסברה שנעשו בזמנו הצילו מין זה מהכחדה בארץ. בשנים האחרונות חלה מגמה של התקרבות היעלים למקומות ישוב ומטיילים בגלל האכלתם בידי בני אדם. האכלת יעלים אינה טבעית, יוצרת תלות של חיית בר במזון שאינו תמיד זמין וגורמת להפסקת התזונה מהמזון הטבעי ולכן האכלת היעלים אסורה!

צבי מדבר

בתנ"ך מוזכר כסמל היופי "דמה לך דודי ,לצבי" שיר השירים ב' 17

בעל פרסות המותאם לריצה מהירה במישורים ולכן גם נבחר בעבר לסמל הדואר.

בארץ שני מינים : צבי ארצישראלי (מצוי) וצבי מדבר. צבי המדבר נמצא במישורי הנגב והערבה. פרטים אחרונים בעולם של מין נוסף הנקרא צבי שיטים, הנמצא בסכנת הכחדה, נשארו באזור יטבתה.לזכר ולנקבה קרניים קצרות יחסית לקרני היעל. האוזניים גדולות ובהן כלי דם רבים שבאמצעותם נפטר הצבי מעודפי חום. הצבי פעיל יום ,הוא מותאם לתנאי המדבר הקשים ,אינו צריך לשתות מים ואת הנוזלים הוא מקבל במזונו – צמחים. 
 
 
 

ראם לבן

"בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו" דברים ל"ג 17

בעל פרסות המאופיין בקרניו הארוכות ,הישרות והחדות. צבאו לבן ומעל אפו כתם שחור. הטלפיים רחבות יחסית ומאפשרות תנועה גם בשטח חולי תוך שקיעה מועטה. בעבר היה הראם נפוץ בחצי האי ערב וסוריה . בשנות ה40 הושמדה כמעט כליל אוכלוסיית הראמים הלבנים בערבה . בשר הראם נחשב למעדן בקרב הבדואים המייחסים לו תכונות שונות וביניהן הגברת האון הגברי. הראם הנו צמחוני פעיל יום ובקיץ הראם אף פעיל בלילות ירח.

שפן סלע

"סלעים מחסה לשפנים" תהילים ק"ד 18

שפן הסלעים חי בעדרים באזורים מצוקיים וסלעיים בכל הארץ מרמת הגולן ועד הרי אילת. שפני הצפון גדולים יותר משפני הדרום אך שייכים לאותו מין. שפני הסלע גרים במחילות וסדקים טבעיים, הם ניזונים מצמחים ובהם גם צמחים הרעילים לבע"ח אחרים. בכל עדר ישנן כמה משפחות כשבין השפנים קיימים מעמדות.

יש המבלבלים בין שפן לארנבת אך שימו לב לתמונה לשפן אוזניים קטנות והוא אינו מיטיב לרוץ כמו הארנבת ,אלא הוא מטפס במצוקים.

באילת ניתן לצפות בשפני הסלע בנחל נטפים ,נחל שני ונחל העתק.

חרדון צב הדור

נציג מחלקת הזוחלים, הצבעוני והמקושט בחרדוני ישראל. שוכן במדרונות סלעיים וייחודי לאזור הרי אילת וסיני. ניזון מצמחים עליהם הוא גם מטפס. לזכר כתמי רוחב צהובים וצידי גופו וראשו ירוקים וכחולים, הנקבה צבעונית פחות . משנה צבעיו בהתאם לטמפרטורה ועונת הרבייה. ניתן לצפות בחרדוני צב הדורים בנחל שלמה ,לעיתים על שיחי ריכפתן שהוא המזון העיקרי של החרדון. סעו לאט ואולי תזכו לחגיגה לעיניים .

סלעית שחורת בטן

מסדרת ציפורי השיר. ציפור יפה ומיוחדת ,שחורה בעלת כיפה לבנה וזנב לבן. יציבה בארץ (אינה נודדת) מאילת ועד צפון ים המלח. הסלעית היא ציפור טריטוריאלית וחיה בזוגיות קבועה במשך כל השנה. מרבה לעמוד על סלעים ונקודות תצפית גבוהות וכשתבחין בחרק תעוט עליו. לעיתים מחפשת את מזונה על הקרקע. נוהגת לבקר במקומות קבועים בהם עוצרים מטיילים ולעיתים אף מתקרבת עד כדי מטרים אחדים.

פלמינגו מצוי 

עוף גדול ומרשים בצבעו הורוד המאתר את חלקי כנפיו התחתונות בעיקר. אין הבדל מהותי בין הזכר לנקבה, הצעירים בגוון אפור ללא צבעוניות. למקור צורה יוצאת דופן ומשמש לסינון המזון - אצות וסרטנים קטנים. הסינון מתבצע כשכל ראשו טבול הפוך בתוך המים. את הצבע הוורוד מקבל הפלמינגו מפיגמנט צבע המצוי במזונו . הפלמינגו בארץ הוא חורף מזדמן ובקיץ הוא מקנן באזור טורקיה. לא צריך להרחיק עד לאפריקה כדי לראות פלמינגו.. בחורף ניתן לצפות בהם בבריכות המלח הצפוניות שבאילת . 
 

שועל חולות

נקרא גם שועל נגב. יונק ממשפחת הכלביים. בארץ 3 מינים של שועלים : שועל מצוי , שועל חולות ושועל צוקים. כשמו כן הוא מתקיים בבית הגידול החולי לאורך הערבה ובנגב. טורף הניזון ממכרסמים קטנים וחרקים. כפות רגליו שעירות ומאפשרות לו תנועה יעילה יותר על גבי החול. פעיל בלילה ובמשך היום נמצא במחילות. בעבר היה נפוץ בחולות הערבה, אך כריית חול לבנייה והפיכת הקרקע למטרות חקלאות דחקו שועל זה לאזורים הנידחים של הנגב. כיום שועל החולות מתקיים במישורי החוואר שבנחלים ציחור וצניפים .

זאב

יונק ממשפחת הכלביים. באזור המדברי פרוותו בהירה יחסית , סמיכה בחורף ודלילה מאוד בקיץ. בעבר הזאב היה מצוי בכל הארץ וכיום, לאחר שנפגע בעיקר מהרעלות, נותרו זאבים ברמת הגולן, רמות יששכר , מדבר יהודה ודרומה. הזאבים פעילים בעיקר בלילה בלהקות קטנות שבתוכן קיימים מעמדות חברתיים. לזאב דימוי שלילי, לא מעט, בזכות האגדה "כיפה אדומה". לא ניתן לגדל גור זאב ולהפכו תוך דור לכלב הבית, תהליך זה התרחש במשך דורי דורות עד לביות הסופי. זאב בטבע לא יתקרב למטיילים , אך מומלץ לא להשאיר מזון זמין במשך הלילה.

צבוע מפוספס

הגדול מבין הטורפים בארץ. למרות שמבנהו מזכיר כלב הוא אנו נמנה עם משפחת הכלביים אלא משפחת הצבועיים. מפוספס מלשון הפסים השחורים המעטרים את פרוותו.

הצבוע ניזון מפגרים, אותם הוא מאתר בזכות חוש הריח המפותח שלו. בפתח מאורה של צבוע ניתן להבחין בעצמות אותן הצבוע לא אוכל. הוא גורר את הפגרים למאורה בעזרת צווארו השרירי ורגליו הקדמיות המפותחות. הצבוע פעיל בעיקר בלילה ואולי בזכות מזונו המפוקפק זכה לדימוי שלילי. אך אסור לזלזל בצבוע היות והוא נחשב לסניטר של הטבע בכך שהוא מעלים את הפגרים הגורמים לצחנה ומחלות. באזור אילת קיימים צבועים בעיקר בערבה.