לאילת בעקבות מבצע עובדה 

לאילת בעקבות מבצע עובדה

בפעם הבאה שאתם יורדים לאילת, סעו דרך כביש 40. דמיינו שאתם חיילי חטיבת הנגב בדרכם לכבוש את אום רשרש (אילת) בשנת 1949, תיהנו מנוף מרהיב, תראו אתרים מעניינים ותלמדו קצת מורשת קרב מרתקת

כתבה: שירי בירן, פקחית איכות מים ,רשות הטבע והגנים פקחית טיולים,

לנוסעים דרומה יש היום כמה אפשרויות להגיע לאילת. לרוב המרחק הגדול ותחושת החופש הקרב גורמים להם לבחור בדרך הקצרה והמהירה ביותר אל החופשה הנכספת - דרך כביש 90 הדרומי, הוא כביש הערבה.

עד לתחילת שנות ה-50 הדרך היחידה מבאר שבע לאילת היתה דרך מעלה העקרבים המנדטורי שעברה דרך דימונה, בואך עין חצבה ומשם לאורך הערבה אילתה. דרך עפר עקלקלה ומטלטלת שהנסיעה בה ארכה לפחות יום. בשנת 1954 הותקף אוטובוס של אגד באחד מפיתולי הדרך במעלה העקרבים על ידי מפגעים שהגיעו מכיוון ירדן, והיה צורך בטחוני להעביר את הכביש מערבה אל מרכז הנגב.

חיילי חיל ההנדסה החלו לפרוץ תוואי חלופי ומוגן יותר היורד ממצפה רמון אל מכתש רמון (הנקרא היום מעלה העצמאות), ומשם לאילת דרך צומת ציחור וצומת מנוחה. לימים ייקרא קטע זה כביש 40 וזו גם ההמלצה שלנו לכל מי שיורד לאילת ורוצה לשלב כביש נופי שבו יש אתרים מעניינים ומורשת קרב מרתקת (וגם תנועה דלילה יותר מזו שבכביש הערבה).

איך נוסעים? מבאר שבע דרך מצפה רמון. בצומת ציחור המשיכו דרומה(ימינה) דרך צומת שזפון (ימינה)עד לאילת.

פורצים את הדרך

את התוואי המעניין, המרתק והפראי ביותר חוו ללא ספק חיילי חטיבת הנגב בדרכם לאילת במסגרת מבצע עובדה שחתם את מלחמת העצמאות במרס 1949, כשעברו שם הרבה לפני סלילת הכביש.

בנסיעה לאילת דרך מצפה רמון נוכל להתחקות אחר מסעם של חיילי חטיבת הנגב בדרכם לקבוע עובדה בראש מפרץ אילת ולצרף את כל שטחי הנגב הדרומי לישראל - ומכאן השם מבצע עובדה.

בבוקר 6 במרס 1949 יצאו שתי חטיבות מבאר שבע בדרכן לכיבוש אום רשרש (לימים אילת). חיילי חטיבת הנגב התקדמו בציר מערבי דרך הר הנגב בתוואי שנחשב לבלתי עביר לרכב, ואילו חיילי חטיבת גולני התקדמו בציר המזרחי דרך מעלה עקרבים וציר הערבה לאילת. חטיבת גולני בפיקודו של נחום גולן והקמב"ץ אברהם יפה (לימים מנכ"ל רשות שמורות הטבע) ביצעה למעשה פעולת הסחה שתאפשר תנועה חופשית יותר לחטיבת הנגב.

חיילי חטיבת הנגב נעו דרך ביר עסלוג' (רביבים של היום), ואחר כך ממערב למכתש רמון דרך מעבר ערוד אל מישורי נחל פארן. בדרכנו דרומה נצפה מראש מעלה העצמאות היורד למכתש רמון וניהנה מתצפית יפה על המכתש. אם נרים מבט מערבה נראה את האיזור ששימש מעבר לחיילי חטיבת הנגב.

החיילים נעו בג'יפים עד לבקעת עובדה הנמצאת כ-60 ק"מ צפונה מאילת.

אנו ניסע בכביש מס' 40, נחלוף בצומת ציחור עד לצומת שיזפון, שם נפנה ימינה לכביש מס' 12 ולאחר שנחלוף על פני הכניסה ליישוב שחרות, תתגלה לפנינו בקעת עובדה המישורית ובה שדה התעופה ובסיס חיל האוויר. בבקעה זו הכשירו במלחמת השחרור חיילי חטיבת הנגב שדה תעופה מאולתר שנקרא "שדה אברהם". במסגרת מבצע עובדה שולבו לראשונה בצה"ל כוחות רגליים וכוחות אוויר ובליל 6 במרס, עם רדת החשיכה, נחתו בשדה המאולתר מטוסי התובלה הראשונים ובהם דלק, מזון, תחמושת ושתי פלוגות רובאים רעננות.

נוף מצוקי ודרמטי

בשלושת הימים הבאים ערכו החיילים מסעות ממונעים ורגליים דרומה ודרום מזרחה בכוונה למצוא תוואי מתאים להגיע לאילת. החיילים היו חוזרים הלומי נוף אך ללא תוואי מתאים ונכסף, ולבסוף הצליחו להתקדם רק בדרך עקיפה. ואכן, מדרום לבקעת עובדה באזור הקניון האדום המרוחק כ-20 ק"מ צפונה מאילת, אנו פוגשים נוף מצוקי ודרמטי יותר. אזור זה גובל עם מצרים ממערב, קרוב לכביש ותחום בגדר לאורכו. לנוסעים המעוניינים לשלב מסלול הליכה קצר מומלץ לבקר בקניון האדום (כשעה הליכה חווייתית לכל המשפחה).

אחרי הפנייה המשולטת לקניון האדום נבחין בשרשרת הרים כהה שחוצה את הגבול לכיוון מצרים, אלו הרי נשף הנקראים בצדם המצרי ג'בל חמרה.

כ-3 ק"מ אחרי הפנייה לקניון האדום נמצא פנייה משולטת ימינה העולה בכביש קצר אל פסגת הר חזקיהו. כשהגיעו חיילי חטיבת הנגב אל פסגת ההר שגובהו 838 מטרים עמדו נפעמים מול הנוף הנשקף בצדו המצרי. הם תיארו את הנוף כלקוח מעולמות אחרים ומכאן קיבלה הבקעה שנקראה קע אל-נקב את שמה העברי בקעת הירח. על פסגת ההר ניצבת אבן גבול מס' 82 שהיא אחת מ-91 אבני הגבול שהונחו לאורך הגבול מרפיח ועד טאבה. כיום הגבול מתוחם בגדר ולאורכו מגדלי שמירה של הצבא המצרי, אך חיילי חטיבת הנגב עמדו על ההר באין גדר וללא ידיעת הליגיון הערבי שישב לא רחוק משם במקום שנקרא ראס אל-נקב, כ-5 ק"מ דרומה. מומלץ לגשת לצדו המזרחי של ההר לתצפית לכיוון דרום מזרח, ניתן לראות את ראש מפרץ אילת וההרים התלולים שאינם עבירים לרכב, כפי שלמדו הלוחמים בסיורים הרגליים שערכו באזור.

השמות קע א-נקב וראס אל-נקב (ובעברית בקעת המעבר וראש המעבר בהתאמה) מעידים על תוואי דרך חשובה ועתיקה שעוברת באזור. מדובר בדרך עולי הרגל למכה (דרב אל חאג') המקשרת את צפון אפריקה דרך צפון סיני וראש מפרץ אילת, דרומה עם מכה.

בין הר חזקיה לראס אל-נקב מפריד ואדי מצוקי שנקרא ואדי רדדי, כיום נחל נטפים. נוכל להבחין בו בירידה בכביש בעל ארבעה מסלולים שחוצה את הוואדי בסוללת עפר. בקצה העלייה מעברו השני של הנחל נמצא מחסום נטפים, מחסום צה"לי, ובסמוך לו מוצב מצרי. זהו אזור ראס אל-נקב, שם עברה הדרך הראשית לאילת על הציר הקדום של עולי הרגל למכה.

מפקדי חטיבת הנגב הבינו שלא ניתן לחצות את ואדי רדדי והחליטו להפתיע את חיילי הליגיון המצרי בראס אל-נקב ולהגיע אליהם ממערב דרך בקעת הירח שבשטח מצרים. החייל המצרי המופתע נאלץ לאפשר מעבר לכוחות צה"ל שהגיעו ממערב חזרה לשטח ישראל. מראס אל-נקב - מעבר נטפים, נסעו חיילי חטיבת הנגב למרגלות הר יואש שכיום ניתן (ואף מומלץ) לעלות אליו ברכב לתצפית מרשימה על מפרץ אילת, והמשיכו דרך נחל שלמה אל ראש מפרץ אילת.

אנדרטת דגל הדיו

ב-10 במרץ 1949 בשעה 15:00 הגיעו חיילי חטיבת הנגב ראשונים אל משטרת אום רשרש הנטושה והניפו את "דגל הדיו" המפורסם. כשעתיים אחר כך הגיעו חיילי חטיבת גולני מכיוון הערבה, מופתעים לראות את דגל ישראל מונף באום רשרש.

מבנה הבוץ של משטרת אום רשרש הפך כיום לאתר הנצחה היסטורי ובו ניצבת אנדרטה המנציחה את רגע הנפת דגל הדיו. רחבת אום רשרש ניצבת מדרום לקניון "מול הים" ומומלץ לבקר בה.

כך נחתם מבצע עובדה שהפך את ראש מפרץ אילת לחלק ממדינת ישראל. מאז התפתחה אילת מכמה מבני בוץ לעיר התיירות המובילה בישראל. אך תמיד מעניין לעמוד ברחבת אום רשרש ולדמיין כיצד התגלה אז המפרץ לחיילים במראהו הבתולי, ללא בנייני העיר ובתי המלון.

4 עובדות על מבצע עובדה

• מבצע עובדה היה אחרון מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות ונערך בין

6 עד 10 במרץ 1949.

• במבצע נכבשו הנגב הדרומי והערבה עד אילת, וכן מערב ים המלח מעין גדי ומצדה ועד סדום.
• במבצע המוצלח השתתפו חיילי חטיבות הנגב, גולני ואלכסנדרוני שלא ירו אפילו ירייה אחת ואף לא נהרג חייל ישראלי אחד.
• כוחות הלגיון הערבי הוברחו בעזרת איגופים מתוחכמים וביום האחרון למבצע הניף אברהם אדן, מ"פ פלוגת החלוץ של חטיבת הנגב (לימים אלוף בצה"ל) את דגל הדיו מעל תחנת המשטרה באום רשרש (לימים אילת).