לבנין זוכר / מוטי לקסמן
לבניני כרוב לבנבנים
רפרפו בגינת הירק, בין הצמחים השונים.
בוקר.
אור חמה רך
האיר את האוויר.
הפרפרים המשיכו לרפרף.
מידי פעם,
לשניה או לשתים,
נחת פרפר
על פרח או על עלה
ומיד עלה לאור שבשמים.
ובשעה 11:00 בדיוק
זעקו הצופרים
צפירת שתי הדקות
לדומיית זיכרון;
באותה שנייה ממש,
עם הישמע הצליל הראשון,
נחת לבנין לבן
על צמח תות אדום
ולא מש!
שתי כנפיו הזעירות
התחברו זו לזו
ושניות רבות
נראה הפרפר כולו,
כנף אחת בלבד.
הוא לא נע!
לבן על אדום!
בתום
הצפירה,
פרש כנפיים
וריחף לאור שבאוויר.
מעלה,
גבוה
למעלה...
כפר-סבא, הא באייר תשס"ו, 3 במאי 2006.
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים