השאלות הקשות בפרשת קריסת קבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ'' 

השאלות הקשות שעלו לאחר המעילה שהביאה לקריסת קבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ'' היו כדלקמן:

1. איך קרה שכל הבנקים המעורבים אישרו ללוות לפרויקטים, שנבנו מעבר לקו הירוק, שרישום הבעלות על המקרקעין שלהם לוטה בערפל?

2. איך קרה שנוצר פער של 500 דירות בין אלו שנטען כי נרכשו על ידי אזרחים לבין הרישום בבנקים? הטענה היא שבועז יונה קיבל כספים בלי שנתן ערבויות מכר או שקיבל כספים "שחורים", שהדיירים עצמם ביקשו ממנו לא לדווח על כך לבנקים.
איפה היו מפקחי הפרויקט? השמאים?
איך קרה שלא זיהו את הפערים בין הדירות שנרכשו בפועל לדירות הרשומות שנמכרו?
איפה היו אנשי הבנקים האחראים על הליווי הפיננסי בבנייה, שמעצם הגדרתו הוא מערכת סגורה של תשלומים תמורת בנייה בפועל?

3. דיירים לא מעטים רשמו המחאות לטובת בועז יונה אישית. אלה היו המחאות עם סימן "קרוס", כלומר למוטב בלבד. מתברר כי המחאות כאלו הופקדו בחשבונות ליווי הבנייה ואף נעו ביניהם.
היכן היו גורמי אכיפת החוק בהקשר לאי הסדרים בליווי הפרויקטים וגם בעבירה על חוק הבנקאות?

4. בחפציבה היה רק בעל זכות חתימה אחד: בועז יונה. בחתימתו הבלעדית זזו כספים. מקופת חפציבה ג'רוזלם גולד יצאו החל מ-31 למרץ עד לאוגוסט 2007 סכום של 70 מיליון ש"ח. החוק לא מחייב שתי חתימות כשסתום בטחון, אבל בבנקים מקובל שגם בתאגיד פרטי שמחליט על חתימת יחיד, יסרב הבנק להסכים לכך וידרוש חובת שתי חתימות בכל הוצאה כספית.
מדוע הדבר לא נדרש בקבוצת חפציבה?