עידן הדפוס הדיגיטלי, והתחרות העצומה בין בתי הדפוס האינטרנטיים, המספקים תוכנות ליצירת אלבומים דיגיטליים מודפסים, העלו את המודעות של כולנו, ואיתה את התיאבון, להוציא מה"בוידעם" את תמונות המישפחה הישנות, ולהפיח בהן חיים.
להכין אלבום תמונות מודפס מהעידן הדיגיטאלי, זה מעניין, וכייפי, אבל... ההיסטוריה המשפחתית שלנו לא התחילה לפני 10 שנים...
אז ניערנו את האלבומים הישנים המעלים אבק, ופתחנו אותם בחדווה, רק כדי לגלות שיש פער גדול בין התמונות כפי שנחרתו בזיכרוננו, לבין מצבן האמיתי.
חלק מהפער נובע מרמת הציפיות שלנו לנוכח הססגוניות והאיכות של הצילום הדיגיטלי,
וחלק נובע מפיגעי הזמן.
אני, באופן אישי, מכירה ומוקירה את ערכן הרב של התמונות הישנות האלו, שלפעמים הן מהוות עדות נדירה להיסטוריה אישית ומשפחתית, ואפילו לאומית.
מנקודת מוצא זו, מומלץ לא להרים ידיים, ולא לוותר על הכנסתן לאלבום המישפחתי הדיגיטלי, עוד לא אבדה תיקוותנו...
מה ניתן לעשות?
להלן כמה מהבעיות הנפוצות בהן תיתקלו, וכמה פתרונות אפשריים:
תמונות ישנות מהעידן שלפני הציבעוניות, ניתנות לטיפול ורסטורציה באמצעות תוכנות עזר שונות, כדוגמת הפוטושופ. בעזרת תוכנות כאלו ניתן להעלים כתמים, שריטות וחתכים בתמונה. ניתן לחדד תמונות מטושטשות קמעה, ניתן להגדיל את הקונטרסט ולהחזיר לתמונה דהויה את החיות שלה. בסיכומו של תהליך ההחייאה , אפשר לחזור ולתת לה את גוון ה"ספיה" הישן והטוב, שמזכיר לכולנו את סבתא. התוצאה היא תמונה ישנה "משודרגת" שקיבלה חמצן לעוד כמה עשרות שנים.
•
כל מי שהצטלם בשנות השבעים והשמונים, מחזיק בידו היום אוסף של תמונות שצבען השולט נע בין צהוב (במיקרה הטוב) לאדום (במיקרה הרע). גם כאן עומדות לרשותנו תוכנות עזר כדוגמת הפוטושופ, היכולות להחזיר לתמונות, לפחות בחלק מהמקרים, את צבען המקורי. במקרים ה"קשים" (תמונות אדומות ממש), מומלץ להפוך את התמונות ל"שחור/לבן", ולטפל בקונטרסטים, מאשר להילחם במלחמה אבודה. עדיין, המאמץ שווה את זה- במו עיני חזיתי בהחייאתן של מאות תמונות שנחשבו "מקרה אבוד" בקרב לקוחותי.
•
למזלנו, איכות הדבק בחלק מהאלבומים הישנים (כן כן, אלו עם ציפוי הפלסטיק השקוף, שנועד להגן על התמונות ולהצמידן למקומן) היתה כה גרועה, שבבואנו לפתוח את האלבום, מתעופפות ממנו תמונות לכל הכיוונים. המצב הגרוע יותר הוא כאשר הדבק באלבומים החליט דווקא להצדיק את המוניטין שלו, והתמונות מתעקשות לא להיפרד מדפי האלבום...
במקרים מהסוג הזה, ההמלצה שלי היא לא לנסות בכוח. עדיף לסרוק את התמונה כשהיא דבוקה לאלבום ושלמה, מאשר כשהיא מופרדת ממנו חתיכות חתיכות...
אבל בכל מקרה, מומלץ להסיר את הציפוי הפלסטי השקוף (בד"כ אפשר), ולסרוק את התמונות בלי החציצה.
•
בקושי רואים את סבא בתמונה? הרבה "הר" ורק קצת "סבא"? גם לכך יש פיתרונות. פיתרון אפשרי אחד הוא בשלב הסריקה, לסמן לסורק את החלק אותו אנו רוצים לסרוק, כך שיכיל באופן פרופורציונאלי, קצת יותר מסבא, וקצת פחות מההר (בינינו, אפילו סבא כבר לא זוכר ליד איזה הר הוא הצטלם...). פתרון נוסף, הוא חיתוך בתוכנות העזר שכבר היזכרנו קודם. פיתרון שלישי כבר קיים בחלק מתוכנות העריכה האינטרנטיות, וזו האפשרות להחליט איזה חלק מהתמונה יופיע במקום המיועד באלבום
לצד אתגרים נפוצים מסוג זה, שניתן לטפל בהן ברמת מיומנות סבירה, יתכן שתיתקלו באתגרים קשים יותר לטיפול, שידרשו רמת מיומנות גבוהה יותר בטיפול בתמונות.
לדוגמא, אתם עשויים להיתקל בתמונה נדירה בחשיבותה המכילה גם דמות שאותה הייתם שמחים להעלים, כי אינכם רוצים אותה באלבום...
או שהצלם לא שם לב ובדיוק מאחורי הראש של סבא צץ שיח ה"מצמיח לו קרניים".
אתגרים מסוג זה הם נפוצים אמנם, אולם דורשים רמת מיומנות גבוהה יותר בטיפול, ולא כאן המקום לדון בהם.
לסיכום,
אם כבר החלטתם לערוך אלבום תמונות משפחתי המשלב בתוכו גם את התמונות הישנות, שווה להשקיע את המאמץ הנוסף, לשדרג אותן, ולתת גם לדורות הבאים את האפשרות להינות מהצצה אל ההיסטוריה המשפחתית שלפני העידן הדיגיטלי.
בהצלחה !!
בתיה פארן-ניסני
תמונות- סיפור אהבה
הפקת אלבומים דיגיטליים, מצגות וספרים אישיים
