תובנות של ריצת בוקר 

שלוש פעמים בשבוע אני לוקח את עצמי לריצת בוקר מרעננת של שמונה קילומטר. במהלך הריצה, אני חווה המון דברים (פיזית, מנטאלית ורגשית) ונדהם עד כמה הריצה הזו שלי היא ממש כמו החיים. מה שעולה בראשי במהלך הריצה, מה שאני מרגיש, מה שאני עושה זה ממש התהליך של חיי ושל חיי כולנו. אומרים שבמהלך פעילות גופנית אנו נעשים יצירתיים ולכן החלטתי להעלות על הכתב את כל אשר עובר על ליבי, על גופי ועל מוחי במהלך הריצה. בחרתי לנתח מס' נקודות בולטות בתהליך הריצה שלי ו"להשליכם" על החיים.

להלן תובנות ריצת הבוקר שלי:

1.      "אפקט הפרפר" - שינוי גדול מתחיל בשינוי קטן והרבה סבלנות - האדם הוא יצור צומח. יותר מדויק להגיד הוא כי האדם הוא יצור שמטרתו ושאיפתו הנצחית הינה לצמוח. לצמוח מבחינה פיזית, רגשית, תודעתית. כמו עץ השדה, גם האדם צומח עד לנקודה שבה הוא מתחיל לנבול, להירקב. כלל חשוב: מה שמפסיק לצמוח - מתחיל לנבול! אם נשכיל להבין כי אנחנו יצור השואף לצמיחה נוכל ליישם בחיינו את "אפקט הפרפר". אפקט הפרפר הינה ביטוי מתחום תורת הכאוס האומרת כי: משק כנפיים של פרפר בקצה אחד של העולם יכול להניע תהליך במזג האוויר שיגרום להוריקן בצדו האחר של העולם. על מנת ליישם את תיאוריית אפקט הפרפר אנו צריכים להבין כי כל שינוי שנבקש ליצור בחיינו, חייב להתחיל בשינויים קטנים מאוד. מכיוון שאנו יצורים בעלי שאיפה לצמוח, כל שינוי קטן, יוביל בעצמו לעוד שינוי ולאחריו לעוד שינוי עד שלבסוף יגיע שינוי גדול ועצום. אז איך זה מתחבר לריצת הבוקר? ובכן, כשאני התחלתי לרוץ, התחלתי בעצם בהליכה. קצרה. של רבע שעה. ההליכה הזו אתגרה אותי למס' ימים ולאחר מכן הרגשתי כי יש מקום להוסיף עוד זמן להליכה. ההליכה הפכה להיות הליכה של חצי שעה ולאחר מכן כבר הלכתי שעה. כעבור מספר פעמים החלטתי כי אתחיל כל הליכה בחמש דקות ריצה ואז אמשיך ללכת. מכאן נבנתה ריצת הבוקר שלי ולאחר כחודשיים מצאתי את עצמי רץ חמישה קילומטר עד מצבי הנוכחי. הגוף שלנו רוצה לצמוח - הוא מקבל את השינוי, מתרגל אליו ואז מבקש שוב לצמוח מעליו. כל מה שאני אומר בעניין זה הוא שאם אתם רוצים ליצור שינוי, פיזי, מנטאלי, נפשי, תתחילו בשינויים הקטנים. השאר כבר ייבנה עם תהליך הצמיחה.

2.      דע את מטרתך ואת דרכך -  כשאני יוצא לריצת הבוקר שלי אני יודע בדיוק מה אני רוצה (לרוץ שמונה קילומטר) ואיך אני רוצה (מהו המסלול בו ארוץ היום). לעתים אני מתכנן מסלול קל יותר (שטוח) או מסלול מאתגר יותר (עם עליות בדרך). הדבר החשוב הוא שאני יודע בדיוק מה אני רוצה להשיג בריצה ויותר חשוב מכך, יש לי תכנית ודרך כיצד לעשות זאת. הסיבה שחשוב לי לדעת מה אני רוצה ואיך אני הולך לפעול בכדי להשיג זאת, טמונה ביכולת ההתמדה שלי במשימה. כאשר אני אצא לרוץ מבלי לדעת כמה אני רוצה לרוץ או מה מטרתי או איך אני הולך לעשות זאת (מה המסלול) אני עלול ללכת "לאיבוד" בין סבך הקשיים והתירוצים שעלולים לעלות לי במהלך הריצה (על תירוצים במאמר אחר - תרצת נפוצה). אני אמצא את עצמי מבולבל וקרוב לוודאי שבסופו של דבר לא אשיג את מה שבאמת ארצה. דמיינו את עצמכם יוצאים לדרך חדשה מבלי לדעת מה אתם באמת רוצים ומבלי לדעת כיצד אתם הולכים לפעול בכדי להשיג זאת. מה תהיה התוצאה? חשיבות הצבת המטרות, היעדים וכן כיצד להשיגם היא בדיוק ההבדל שבין הצלחה לכישלון, שבין התמדה לאורך הדרך  או ויתור.

3.      לא לקבל החלטות ברגעים הקשים -  כאשר אני מתכנן את מסלול הריצה שלי, אני יודע מתי צפוי לי קושי. מתי תהיה עלייה קשה שתדרוש המון מאמץ מצדי וכן מתי תהיה ירידה שתאפשר לי לנשום טוב ולאגור חזרה את כוחותיי. כאשר אני יודע מהי מטרתי ומהי הדרך אליה, אני מבין כי אסור לי לקבל החלטות הנוגעות למטרותיי ברגעים הקשים. כלומר, כאשר אני מגיע לעלייה המתישה קופצות מייד המחשבות שאומרות:  "היום זה קשה מתמיד, אולי תפסיק ותתחיל ללכת" וכו'. אני יודע כי ברגעים הקשים של העלייה עליי לחשוב על הירידה ועל כמה אהיה מרוצה להגיע אליה. אני עסוק בלאגור את כוחותיי לטובת העלייה הקשה תוך ידיעה מה אני רוצה ולאן אני אגיע, במקום לבזבז את כוחותיי במחשבות מתישות ומאיימות. בחיים, לא תמיד אנו יכולים לצפות את הקשיים שבדרך. אך עלינו להבטיח לעצמנו, כי ברגע שקבענו דרך ומטרה שום קושי לא יסיט אותנו ממטרותינו. ברגעים הקשים עלינו להתרכז בקושי ולהתמודד עימו ולא לשנות בעקבותיו את המטרות שתכננו מלכתחילה. כאשר נראה את הקושי כחלק מהדרך ונלמד לקבל אותו, כבר התגברנו עליו.

4.      כאן ועכשיו -  אני יודע מה אני רוצה ואני יודע איך לעשות זאת. כל מה שחשוב לי כרגע הוא פשוט לרוץ. עליי להיות ממוקד בנשימות שלי, להיות קשוב לגוף שלי. עליי לפקוח את עיניי ולראות את הדרך, להרגיש אותה. אין לי טעם להביט לאחור - זה לא יקדם אותי לשום מקום. נהפוך הוא, אם אביט לאחור תוך כדי ריצה, אני עלול להתרסק לרצפה..המבט לאחור מעכב במקרה הטוב ומרסק אותך במקרה הרע. מצד שני, אם אסתכל כמה שיותר קדימה שאני יכול אני עשוי לראות את העליות שמחכות לי ולהתחיל לחשוש מכך ולהרגיש לא בטוח לגביי כוחותיי היום. לכן, אני בוחר לרוץ וליהנות מכל צעד וצעד שבדרך. על כל נשימה שאני לוקח אליי ומחזיר בחזרה לעולם אני אומר תודה. אני מביט קדימה מהמקום שלי שהוא כאן ועכשיו! האם אתם פועלים מהמקום הזה שנקרא כאן ועכשיו? העבר - טומן בחובו לעיתים כעס, עצב או שנאה. העתיד - טומן בחובו לעיתים חוסר וודאות ופחד. כשאתה יודע את דרכך ומה אתה רוצה, פעל מכאן ועכשיו - אל תפעל מהעבר או מהעתיד, פשוט תהיה!

בהצלחה!!!

רז אוחנה - מאמן אישי ועסקי

אימון אישי | אימון עסקי | נמלה